לא רק במתחדשות גם בגז

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כשלון משרד הארנגיה לא רק במתחדשות

משרד האנרגיה של "שר הגז" שטייניץ והמנכ"ל אדירי היה כישלון חרוץ גם בגז

"כשחושבים על האפשרויות ועל הכוח שהיו לו כדי לעשות עבודה טובה באמת,
ואז מסתכלים על הקשקוש המכוער והטיפשי שהוא עשה,חוסר היכולת שלו מטריף את הדעת.
שום איש עסקים שמכבד את עצמו לא היה שוכר חדל אישים כזה אפילו כפקיד משלוחים"
(ג'וזף הלר, "מילכוד 22") 

אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה היוצא, סיכם לאחרונה את כהונתו בראיון מפנק לעיתון "גלובס". תמצית דבריו: הכל תותים, המודל הצליח, השגנו את כל המטרות. את מה שאמר בראיון הזה כבר תקפו ב"עין השביעית" שני כותבים, פרופ' עדי וולפסון ויוני ספיר. במאמר הזה אני רוצה להתמקד בכישלון הגדול ביותר של משרד האנרגיה תחת שטייניץ ואדירי: המחסור בגז לייצור חשמל.

למרות מאגרי הגז הגדולים המשתרעים מול חופי ישראל, בשנים 2016 עד 2020 סבלה המדינה ממחסור בגז לייצור חשמל. בגלל המחסור לא היתה אפשרות לנצל את תחנות הכוח הגזיות שכבר מותקנות בארץ, והתחנות הפחמיות המשיכו לפעול. כדי להיווכח בכך, די להתבונן במספרים.

 בסוף 2020 היו בארץ תחנות כוח גזיות בהספק מותקן של כ-11,200 מגוואט. מתוך ההספק הזה, 5,357 מגוואט היו בתחנות של חברת החשמל ו-5,761 מגוואט בתחנות של יצרנים פרטיים (לפי חברת החשמל ומשרד האנרגיה). במהלך 2021 נכנסה לפעולה תחנת הכוח IPM בבאר טוביה, בהספק של 450 MW.

הביקוש לחשמל ב- 2020 עמד על 72.8 מיליון מגווט"ש (72.8 מיליארד קוט"ש), והוא צפוי לעלות בכ-3% לשנה בעשור הקרוב, ולהגיע לכ-100 מיליארד קוט"ש ב-2030. תפוקת הגז בישראל ב-2020 עמדה על כ-16 BCM. מתוך זה הוקצו לצריכה פנימית כ-11.8 BCM (אחרי ייצוא של 4.25 BCM), ולייצור חשמל כ-9.3 BCM. בהנחה שהיעילות התרמית של תחנות הכוח הגזיות היא בין 45% ל-57%,  היה צורך בכ-15 BCM גז כדי לייצר 72.8 מיליארד קוט"ש חשמל, כלומר לענות לביקוש לחשמל ב-2020.

אם מתעלמים מהתחנות הפחמיות והסולאריות הפועלות בישראל, תחנות הכוח הגזיות המותקנות כיום מסוגלות לייצר כ-78.4 מיליארד קוט"ש בשנה במקדם ניצולת של 80% (7,000 שעות פעולה בשנה), ומכאן שאמנם היו יכולות לענות על הביקוש לחשמל ב-2020. גם בלי להפעיל את תחנות הכוח הפחמיות הן היו מספקות את הדרישה ואפילו משאירות רזרבה של כ-7.5%.

אף על פי כן, הספקת הגז לייצור חשמל בישראל ב-2020 הסתכמה כ-9.3 BCM בלבד, כלומר כ-60% מהכמות הדרושה. המחסור בגז נבע בעיקר משלוש סיבות, כולן באחריות משרד האנרגיה.

 

סיבה ראשונה: בעוד שחברת החשמל מחויבת גם בשעות השיא לייצר את כל החשמל הדרוש – תאגידי הגז לא היו מחויבים לספק את כל הגז הנחוץ לה.

סיבה שנייה: נובל אנרג'י לא מימשה את התוכנית שהופיעה בפרסומיה לפחות עד 2014, להגדיל את הפקת הגז ממאגר תמר ב-60% עד 2016 – הגדלה שהיתה מאפשרת לסגור את תחנות הכוח הפחמיות עוד באותה שנה. העובדה שהתפוקה לא גדלה ותחנות הגז הוסיפו לפעול נמצאת כולה באחריות הממשלה, שוויתרה לשותפי תמר על ההתחייבות הזו.

סיבה שלישית: ייצוא הגז לירדן ולמצרים הקטין משמעותית את כמויות הגז שהיו זמינות לייצור חשמל בישראל, ולכן תרם גם הוא לכך שתחנות הגז הפחמיות לא נסגרו.

על הסיכונים הבריאותיים הקשים כתוצאה מהפעלת תחנות הכוח הפחמיות מעיד לא אחר מיובל שטייניץ – שר האנרגיה בתקופת כהונתו של אדירי כמנכ"ל המשרד. בראיון ל-ynet אמר שטייניץ:

" הפחם בתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון הוא גורם מזהם מספר אחד. לפי הנתונים, כל אחת מהתחנות הפחמיות האלה לבד הורגת מספר מאות אנשים בשנה, גם חדרה לחוד, גם באשקלון. אלה הגורמים הקטלניים ביותר במדינת ישראל […] הפחם קטלני, הוא קטלני בזיהום אוויר […] לפי ה-OECD  בשנת 2015 מתו 2,200 ישראלים מזיהום האוויר. זה פי 7 מהמספר של הרוגי תאונות הדרכים ופיגועים וטרור ביחד. לכן פחות מבחינים בזה כי זה רוצח שקט, אבל זיהום האוויר הורג אותנו – ובעיקר גם את אותם מיליונים שהוא לא הורג, הוא פוגע באיכות החיים ובבריאות של כולנו"

אם כן, בניגוד גמור להצגה שעשה אדירי בראיון, משרד האנרגיה תחת שטייניץ ותחתיו נכשל כישלון חרוץ בפיתוח משק הגז. בגללו שרר בישראל מחסור בגז בין 2016 ל-2020, בגללו לא היתה אפשרות להפעיל את תחנות הכוח הגזיות, ובגללו לא היתה אפוא ברירה אלא להמשיך לייצר חשמל בתחנות כוח פחמיות מזהמות.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן