על הסכם קצא"א-רדמד, לפי מידע עדכני מקצא"א וארגוני הממשלה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
מידע עדכני על הסכם קצאא

הסכם קצא"א-רדמד, הוא הסכם בין קצא"א לשלוש חברות פרטיות (אחת מהן היא חברת השקעות מהאמירויות) שמטרתו המרכזית היא אחסון נפט גולמי בכמות גדולה, כ-12 מיליון טון ויותר לשנה, במכלי אחסון הנפט של קצא"א באילת ובאשקלון.

מדובר על כ-50 עד 70 מכליות נפט ענקיות, של כ-250 אלף טון כל אחת, שיפרקו או יעמיסו נפט בנמלי אילת ואשקלון, פעם שבוע בשנים הבאות.

מוסכם על כולם, כולל על קצא"א, הנזק הקטסטרופלי שיהיה לאילת במקרה של דליפת נפט במפרץ אילת. ולענין זה כדאי לקרוא את פרק "זיהוי מוקדי הסיכון עבור זיהום שמן פוטנציאלי במפרץ אילת" בסקר "סיכונים מניעת זיהום ים משמן קצא"א אילת" שערכה חברת הזמ"ט עבור קצא"א מיוני 2021.

לפי הדוח מדובר בהרס התיירות באילת, בסגירת מפעל ההתפלה באילת, וכתוצאה מכך בפגיעה אנושה בעיר עצמה.

מנתוני משרד התיירות עולה כי אומדן אובדן ההכנסות למשק מתיירות, במקרה של הפסקת התיירות לאילת, הוא כ-7.5 מיליארד שקל לשנה, מזה כ-4.5 מיליארד שקל אובדן הכנסות ישיר, וכ-3 מיליארד שקל אובדן הכנסות עקיפות.
ל-5 שנים, אומדן זהיר לזמן הניקוי והחזרת המצב לקדמותו, מדובר בכ-37.5 מיליארד שקל, כ-12 מיליארד דולר. לזה נוסיף אובדן של למעלה מ-10,000 מקומות עבודה.

נראה את קצא"א מביאה ביטוח על סכום של 12 מיליארד דולר למקרה של דליפת נפט במפרץ אילת.

התרגילים של קצא"א:
איך 'מתחמנים' את הממשלה והציבור

מהנתונים שפורסמו לאחרונה בדבר ההסכם, מדובר על פריקתן באילת של 70-50 מכליות נפט גלמי בגודל של כ-250,000 טון בשנה לעשר שנים עם אופציה לעשר שנים נוספות. כלומר, שינוע משוער של כ-12 עד 15 מיליון טון נפט גולמי בשנה. אלא שרישיון העסק של נמל קצא"א באילת מגביל את החברה לקליטה של עד 2 מיליון טונה נפט בשנה.

קצא"א פעלה מהר ובתחכום, עשתה תרגיל לאנשי המשרד להגנת הסביבה. החברה יידעה רק את אנשי השטח של המשרד בדבר כוונתה להגדיל את היקף הפעילות 'השגרתית', במסגרת פעילותה 'הסדירה', ולהוסיף עוד 'כמה' מכליות על הקצב השנתי שנע כיום סביב 5–10 מכליות בשנה בלבד, וביקשה מהיחידה להגנת הסביבה הימית הנחיות מהירות כדי לאפשר זאת.

אנשי היחידה, שלא היו ערים בשעתו להיקף ההסכם, לתמונה הגדולה, בלעו את הפיתיון, והחלו בדין ודברים טכני עם קצא"א.

קצא"א חושבת ומתנהגת כאילו יש לה זכות מוקנית לפעול בכל צורה ובכל היקף שהחברה מעוניינת בו, גם אם לפעולה או לעסקה עלולות להיות השלכות על הסביבה ועל הציבור. החברה פנתה ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות עורך דין חיצוני ששכרה, בתלונה נגד השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בה נרמז כי התנהלות השרה אינה הולמת את החוק. אבי בר-אלי שפרסם זאת ציין:

"החברה המתלוננת היא קצא"א — חברת התשתיות שנהנית עשרות שנים מפריבילגיות מפוקפקות של חיסיון, ומבינה בעצמה דבר או שניים בהתנהלות מפרה חוק."

"העבריינית" שאותה זיכתה קצא"א בתלונה היא תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה.

אכן מצב מעניין, חברה בבעלות ממשלתית התובעת את הממשלה, ואף אחד לא קם להעמיד את מנהלי קצא"א על מקומם ולהפסיק את הפארסה הזו.

קצא"א מנסה ומצליחה למשוך את הדיון בהסכם לתחום המשפטי, לתחום הסטטיסטיקה של תקלות, לתחום הטכני, ולתחומים אחרים, ולהסוות את מהות ההסכם (אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת). אסור להיכנס למלכודות אלו.

החסינות והסודיות הגורפת מאחוריה מסתתרת קצא"א

חסינות וסודיות המאפשרות לה לחתום על הסכמים המיועדים להעשיר גופים פרטיים, שעלולים להיות מנוגדים לאינטרסים של הבטחון הלאומי או מדיניות החוץ של ישראל.

לדוגמה, איך קצא"א תדע אם הנפט שיאוחסן במכלים שלה בא או מיועד למדינה שיש עליה סנקציות בינלאומיות בתחום הנפט?

  • הבעיה אינה באם נמצא פגם בהליך אישור העסקה במוסדות קצא"א, החסינות הגורפת, שעבר זמנה, ממנה נהנית קצא"א אינה מאפשרת לוודא שלא נמצא פגם באישור העסקה.
  • הבעיה אינה בסבירות לתקלה אלא בתוחלת הנזק. והנזק במקרה של דליפה ממכלית הנפט, ממכלי האחסון, ומהצינורות במפרץ אילת עלול להיות קטסטרופלי, הרס אילת כעיר תיירות, הפסקת פעילות או הרס מפעלי ההתפלה של ישראל בים התיכון ובאילת.
  • אין להכנס לוויכוח טכני עם קצא"א על הסיכונים באחסון נפט במכלים הישנים שלה ועל הזרמת הנפט בצינורות הישנים שלה. במקום זה יש לדרוש מקצא"א להביא פוליסת ביטוח מחברה רצינית, המגובה בלוידס, על סכום של 12 מיליארד דולר ואף יותר, המשקפת את הנזקים הצפויים לאילת ולמדינה במקרה של דליפה ממערכות קצא"א.
  • צריך להתמקד בשינוי המערכת, בביטול הסכם קצאא עם רדמד.

אם הסכם קצא"א יאושר וימומש, הנזקים למדינה במקרה של תקלה יהיו אדירים, ללא כל יחס לתועלת שתבוא מההסכם, שרובה ככולה תגיע לכיסים פרטיים. ובפרפרזה על דברי שר התיירות, הרווח למדינה, ככל שיהיה מעסקת קצא"א, לא משתווה לנזק הכלכלי שיגרם למשק הישראלי בכלל ולאילת בפרט, אם הפוטנציאל התיירותי של העיר ייהרס.

לכן גם סיכוי קטן לתקלה אינו מצדיק את אישור הסכם קצא"א, ואסור לאשר את ההסכם.

עמדת הממשלה במקרים של קצא"א לעומת NSO

ב-14 בדצמבר 2021 פורסם כי בלשכת ראש הממשלה חושבים שאין סיבה להתערבות המדינה בהסכם קצא"א, מכוח חוק החברות הממשלתיות. לצד זאת, איך בכך למנוע מהמשרד להגנת הסביבה להפעיל רגולציה על קצא"א, בדיוק כפי שהוא מפעיל כלפי כל גוף, פרטי או ממשלתי.

במשרד ראש הממשלה, לא מצאו פגם בהליך אישור העסקה. ולכן סבורים כי אין מקום להתערבות ממשלתית מכוח חוק החברות הממשלתיות."

ב־3 בנובמבר הודיעה מחלקת הסחר של ארה"ב כי הוסיפה את חברת NSO לרשימת התאגידים שאסור לחברות אמריקאיות למכור להן מוצרים – 'הרשימה השחורה של ממשלת ארה"ב', אחרי שקבעה ש'נהגה בפעילויות הנוגדות את האינטרסים של הבטחון הלאומי או מדיניות החוץ של ארה"ב'.

"Engaging in activities that are contrary to the national security or foreign policy interests of the United States."

ובישראל, צמצם משרד הביטחון, לאור הביקורת הגוברת, את רשימת המדינות להן ניתן למכור טכנולוגיות סייבר התקפי מיותר מ-100 לכ-30 בלבד. כך שלמעשה NSO הפרטית נחסמה ממכירה של מוצריה.

מתברר שהממשלה בישראל יכולה לפעול כנגד האינטרסים וההסכמים של חברה פרטית, אבל היא לא חושבת כך כשמדובר בחברה ממשלתית.

בעיה נוספת בהסכם היא ההסתמכות על רגולציה ופיקוח ממשלתי בתנאי חסינות וסודיות. וראינו בימים האחרונים את כשלון הפיקוח על החוזים שחתמה חברת הסייבר NSO.

עד שיתקבלו תשובות טובות לשאלות אלו אין לאשר את ההסכם, ויש לאסור על קצא"א לממש אותו. או כפי שאמר שר הבטחון בני גנץ, להקפיא את ההסכם.

אני לא מאמין לאף מילה של מנהלי קצא"א

מנהלי קצא"א, בחסות החיסיון והסודיות, מפזרים שקרים, חצאי אמת, נתונים מסולפים, ומבלבלים ומערפלים ומסיטים את השיח.

יו"ר קצא"א, ארז חלפון, טען בדיון בכנסת כי במשך 40 השנים האחרונות, "לא אירעה שום דליפה ותקלה של חברת קצא"א בנמל אילת". אלא שלפי המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות אכן התרחשו תקלות, אשר חלקן אף הובילו לקנסות שניתנו לחברה.

קצא"א במצגת בדיון בכנסת, מדברת על 25 פקידות של מיכליות נפט בשנה שהיו בנמל אילת לפי ממוצע של 40 שנה. בפועל, לפי דוח מרכז המחקר של הכנסת מ-29 בנובמבר 2021, היקף פעילות החברה בעשור האחרון, עמד על פחות מ-3 פקידות של מיכליות נפט במפרץ אילת בשנה.

ולפי ההסכם של קצא"א עם רד-מד, מדובר בהגדלה של היקפי הנפט המשונעים במכלל אילת, בהיקף של עד כדי פי 35 מהממוצע השנתי בעשור האחרון של פקידת מכליות באילת.

לפי ההסכם של קצא"א עם רד-מד, מדובר בהגדלה של היקפי הנפט המשונעים בהיקף של עד כדי פי-35 מהממוצע השנתי בעשור האחרון של פקידת מכליות באילת

קצא"א מנסה להשוות את תעבורת הנפט בעקבה ובאילת

לפי קצא"א במצגת בדיון הקודם, בנמל עקבה ביקרו בשנים האחרונות כ-200 מכליות בכל שנה, בקיבולת של כ-20,000 טון – 25,000 טון למכלית.

ואילו במקרה שלנו מדובר על 70-50 מיכליות ענק של 300,000-150,000 טון שיפרקו או יעמיסו נפט בנמל אילת בכל שנה. מכלית נפט ענקית בכל שבוע.
אין כל השוואה בין תעבורת הנפט בעקבה לבין תעבורת הנפט המתוכננת באילת.
אין לאשר את ההסכם, וצריך לזרוק אותו לפח.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן