כמה נקודות למחשבה על דוח המפל"ס

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
מחשבות על דוח המפלס

סיכום על נתוני ורוח דו"ח המפל"ס החדש ומוסיף פרשנות

המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (30.8.21) את דו"ח מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס), פליטות המדווחות על ידי המפעלים עצמם, והתמונה לא כל כך טובה.

כמה נקודות למחשבה

נתחיל בעובדה המשמחת, על פיה באופן כללי, מאז שנת 2012, יש מגמת ירידה בפליטת המזהמים השונים.
בנוסף, המגמה החשובה, שהחלה בשנה שעברה, לדווח על העלויות החיצוניות המושתות על המשק בשל פליטת מזהמי אוויר וגזי חממה, נמשכת, ושימו לב שלמרות כל הצהרות ההרגעה על הפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה במעבר לשימוש בגז טבעי בייצור חשמל, התחנות הגזיות מככבות בעשרייה הפותחת לצד הפחמיות.

יחד עם זאת, לפני שאתם חוגגים, הרי שאנחנו עדיין פולטים הרבה יותר פליטות לנפש יחסית למדינות המפותחות בעולם, למשל גזי חממה לנפש ותחמוצות חנקן לנפש. כמו כן, משום שהמפל"ס כולל רק את דיווחי הפליטות של המפעלים ומתקני התשתיות הגדולים, הרי שהחישוב של חלקם היחסי של מגזרי התעשייה והאנרגיה, ביחס לתחבורה ומגזרים נוספים, מבוסס על מצאי פליטות המדווח ללמ"ס, המעודכן משום מה רק ל-2018.

זאת ועוד, כמות הפליטות מהמפעלים בעת תקלות לאוויר, לים, לנחל ולקרקע זינקה מאז 2012 בשיעור עצום של 330%, וזה מראה משהו על היעדר פיקוח ואכיפה.

הממצא המדאיג ביותר בדו"ח הוא עליה של 14% בפליטות חומרים מוכרים וחשודים כמסרטנים. החלק הארי, ולצערנו הרב הקבוע, של פליטות אלה מקורו בתופעת שריפת הפסולת הפיראטית-ביתית וחקלאית, שלא מצליחים למגר.

אבל התוספת היא דווקא ממקורות מפוקחים ושמדווחים למפל"ס. למשל, גילוי מקורות זיהום חדשים ברותם אמפרט נגב וביהודה פלדות. לדוגמא, הפליטות במפעל יהודה פלדות, התגלו משום שנעשה לראשונה במקום דיגום של בנזן וטולאן, והמקור שלהן הוא בשאריות פלסטיק בגרוטאות המשמשות כחומר גלם במפעל ומותכות בטמפרטורות גבוהות מאוד. לכן נשאלת השאלה מדוע החברה לא נדרשה להסיר את הפלסטיק, שידוע כפוטנציאל לגרום לזיהום, ואם כן נדרשה מדוע הנושא לא היה תחת פיקוח? בנוסף, מדוע לא נעשה ניטור שכזה עד כה?
נתון זה גם יכול ללמד אותנו שיש עוד מקורות לפליטות מזהמים שלא מנוטרים ולא מוכרים למשרד, ולכן לא נלקחים בחשבון במפל"ס.

לגבי הגז הטבעי: למרות ההצהרות הברורות בדו"ח האקלים של האו"ם לגבי החלק הגדול של מתאן בהתחממות הגלובלית, ולמרות שמשק האנרגיה המקומי מתבסס יותר ויותר על גז טבעי, פליטות המתאן ממגזר הגז הטבעי בישראל עדין לא ידועות, והנתונים בדו"ח חלקיים ומבוססים באופן מלא על דיווחים של החברות שלא נבדקו באופן מלא על ידי המשרד.

אפרופו הסתמכות על דיווחי החברות עצמן, יש גם בדו"ח דיווח על תיקונים בדיעבד. "למשל, לפני שנה, דיווחו ברותם אמפרט נגב על פליטות לא מוקדיות של פלואור בגובה 27 אלף (HF), אך השנה, מתברר כי מדובר בכ-46 אלף. בבזן, בוצע תיקון לדיווח שכבר פורסם לציבור ב-2019, ומתברר כי פליטת הפחמן הדו חמצני גבוהה ב-3% ממה שדווח. במפעל גדיב, טרם תוקנו פליטות בנזן שגויות משנת 2018. אז תשפטו אתם על טיב הדיווח ועל טיב בדיקת הנתונים.

ומילה אחת בנוגע לתגובת השרה: "מנתוני דוח המפל"ס ניתן לראות, כי משבר האקלים כבר ניכר בעלות חיצונית של מיליארדי שקלים. אנחנו פועלים במלוא המרץ יחד עם השותפים שלנו בממשלה, להבטיח את צמצום הפליטות לאוויר ולשמור על הציבור, הסביבה והטבע בישראל.
אנחנו משתפים היום את הציבור במידע העדכני ביותר שבידינו, כדי לרתום את כולם לעבודה משותפת להפחתת הפגיעה בסביבה ובבריאות, ולהגביר את שיתוף הציבור".

זו תגובה ששוב שמה את נושא האקלים בראש, בזמן שדו"ח המפל"ס עוסק בזיהום תעשייתי ולא צריך בכלל לעסוק בפליטת גזי חממה, שדרך אגב לא מוגדרים כמזהמי אוויר.
את זה צריך לעשות בדו"ח אחר.
ושלא תבינו אותי לא נכון, משבר האקלים הוא בהחלט נושא חשוב, אבל אסור שידחוק הצידה את אוזלת היד נוכח הזיהום התעשייתי.

קישורים:

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן