על ההסכם המסוכן של קצא"א (חלק ב')

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
על הסכם קצא"א

בתגובת קצא"א נכתב, כי בהתאם להנחיית המשרד להגנת הסביבה קצא"א הזמינה סקר סיכונים מחברת הזמט, שהיתה גם היועצת למשרד להגנ"ס לעריכת תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן.

סקר הסיכונים שהזמינה קצא"א מחברת הזמט מתעלם מהנזק הקטסטרופלי שיגרם לסביבה ולשמורות הטבע בעקבות ארוע שפך נפט כמו אלו שכבר התרחשו. לפי סקר הסיכונים, ההסתברות לאירוע דליפת נפט נמוכה ביותר.

אלא שהדוח מתעלם מדליפות הנפט בנחל צין בשנת 2011, ובעברונה בשנת 2014, שמורות את ההיפך. בעקבות שפך נפט בעברונה, קצא"א שילמה, בהסכם פשרה משפטי, 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים ולפיצויים.

לפי דוח הזמט (טבלה 5), הסיכוי לתקלה בנקודות הפריקה והטעינה בזרוע המילוי (בצינור המזרים נפט מהאניה למיכלים האחסון ובחזרה) הוא 42/1000 לשנה. תדירות תקלות שנתיות של 4.2% נראית גבוהה מאוד, ובעיקר כאשר מתחשבים בתוצאות הקטסטרופליות של הדליפה.

סקר הסיכונים של "הזמט" אינו מתייחס מהותית לגורם האנושי, שעלול להביא, בין השאר, לתגובה איטית ולא נכונה לאירוע. ניהול סיכונים בלי אף מילה על הגורם האנושי מפספס את העיקר.

אדגיש את החשיבות הקריטית של הגורם האנושי במקרה של אירוע. התאונות הגדולות שהתרחשו, החל מהפיצוץ באסדת פייפר-אלפא ב-1988 ועד אסון ה-Deepwater Horizon במפרץ מקסיקו ב- 2010, כאןכאןוכאן, היו במערכות חדישות עם כל אמצעי ההגנה המודרניים. אך ברגע האמת התברר שהמפעילים, גם המנוסים והמאומנים ביותר, לא היו יכולים להתמודד עם הדליפות, והפיצוצים שבאו בעקבותיהם, בתנאי האמת בשטח.

בסעיף 48, קצאא טוענת כי "הגשר היבשתי הישראלי חוסך את הצורך במעבר מכליות בגודל שאינו מתאים למעבר בתעלת סואץ, את המעבר מסביב לאפריקה, על העלויות הכלכליות היתרות, השימוש העודף בדלק למסע, ואף הגברת הסיכון למכלית, לצוותה ולתכולתה, הכרוכים במסע ארוך שכזה.

הדוח מתעלם מדליפות הנפט בנחל צין ב-2011, ובעברונה ב-2014, שמראות את ההיפך. בעקבות שפך נפט בעברונה קצא"א שילמה, בהסכם פשרה משפטי, 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים ולפיצויים

משתמע, לפי קצא"א, שהגשר היבשתי הישראלי אינו חוסך את הצורך במעבר מכליות בגודל שמתאים למעבר בתעלת סואץ, אלא רק את המעבר של מכליות ענק שאינן יכולות לעבור – כיום – בתעלת סואץ.

אלא שזו טענה מופרכת, והמופרכות הכלכלית בבסיס הפרויקט הובהרה כבר בפברואר 2021, כאשר מיכלית הנפט הגולמי טהיטי TAHITI יצאה ב-20 לפברואר מנמל צ'יהאן בטורקיה, עם כמיליון חביות נפט מאזרביג'אן, והפליגה דרך תעלת סואץ לאילת ופרקה שם את הנפט למיכלי האחסון של קצא"א באילת. בניגוד לטיעון "הכלכלי" של קצא"א, המכלית לא פרקה את הנפט בנמל אשקלון, ולא "חסכה את המעבר בתעלת סואץ".

על המופרכות הכלכלית בבסיס הפרויקט קבלנו אישור נוסף לפני כארבעה חודשים. ב-23 למרץ נתקעה ספינת מכולות ענקית בתעלת סואץ וכתוצאה מכך הופסק מעבר האוניות בתעלת סואץ. חלק מהאוניות שהיו אמורות לעבור בתעלה הופנה למסלול סביב אפריקה. עד ה-29 למרץ בצהריים לא נרשמה כל פעילות בנמל אילת, ונראה שאף אחת מ-28 מיכליות הנפט שהיו אמורות לעבור בתעלת סואץ החסומה, לא הופנתה לנמל אילת.

התגובה המקדמית מטעם קצא"א מתעלמת מהפתרון הקיים כיום, של שימוש משולב בתעלת סואץ ובצינור סו-מד, פתרון שפועל היטב מזה שנים רבות.
התגובה זורה חול בעינים כאשר הוא מציינת שצינור סו-מד מזרים בכיוון אחד בלבד מ-ים סוף לים התיכון. זו הערת סרק, שכן זה בדיוק הכיוון שאיתו קצא"א צריכה להתחרות.

על המופרכות הכלכלית בבסיס הפרויקט למדנו גם כשנתקעה ספינת מכולות ענקית בתעלת סואץ והופסק מעבר האוניות. נראה שאף אחת מ-28 מיכליות הנפט שהיו אמורות לעבור בתעלה החסומה, לא הופנתה לנמל אילת

הדוח מתעלם מהאפשרות, הוודאית לדעתי, של הרחבת והעמקת תעלת סואץ.

צינור הנפט סואץ-הים התיכון SUMED

צינור הנפט סואץ-הים התיכון SUMED

חומות הסודיות של קצא"א והפרתן

קצא"א נהנית מסודיות המידע אודות מכליות הפוקדות את נמלי ישראל.

בתגובה המקדמית מטעם קצא"א (סעיפים 72 ו-76) מציינים את חומות הסודיות והחסיון מהם נהנית קצא"א:

"כל ידיעה הנוגעת למכליות נפט בנמלי ישראל, תנועתן אל הנמלים או מהם, לרבות פרטים על המכליות, המבנה שלהן, בעלותן, דגלן, הציוד או הצוות שלהן, מועדי בואן או הגעתן, מוכרזת כעניין סודי לעניין החוק האמור, והוא במידה שלא הותר פרסומה על ידי שר האוצר או מי מטעמו".

"כל ידיעה הנוגעת לגורם המפעיל, לרבות עסקאותיו בתחום הנפט ושוויו, ולמעט העניינים לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין אשר מידע העוסק בהם באופן בלעדי אינו ידיעה סודית לעניין בעל זיכיון המשנה, תחשב ידיעה סודית לעניין סעיפים 113 ו -113א לחוק העונשין, אלא אם כן שר האוצר התיר את הידיעה או עד להסדרה אחרת לפי סעיף 113 לחוק העונשין".

"כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א), או לחברת Trans Asiatic Oil Ltd S.A או לחברת Eilat Corporation S.A. לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוויין ואופן ניהולן, וכן כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ (להלן – גורם מפעיל ראשון) לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה, מוכרזות עניין סודי לעניין החוק".

יתכן שב-1970 היה מקום לחסיון זה, אך כיום, כאשר ידיעות הנוגעת למכליות נפט בנמלי ישראל, תנועתן אל הנמלים או מהם, פרטים על המכליות, המבנה שלהן, בעלותן, דגלן, הציוד או הצוות שלהן, מועדי בואן או הגעתן, הינם נחלת הכלל, מפורסמות באתרים ברשת האינטרנט, מצולמות בלווינים, וכו', כאןכאןוכאן – הרי שחיסיון איבד ההצדקה לקיומו ואינו אלא קליפה. חקיקה ארכאית, המונעת מאזרחי ישראל מידע על קצא"א ומאפשרת לאנשי החברה לעשות כרצונם ללא בקרה ציבורית אפקטיבית.

יתכן שב-1970 היה מקום לחסיון. כיום, כשמידע על מכליות נפט בנמלי ישראל מתפרסם, החיסיון הפך קליפה. חקיקה ארכאית, המאפשרת לאנשי החברה לעשות כרצונם ללא בקרה ציבורית

בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה כי נגד מזכיר קצא"א דוד שרן:

"נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות".

באפריל 2021 פורסם כי הוגש נגד שרן כתב אישום בעבירות שונות של לקיחת שוחד, הפרת אמונים, והלבנת הון.

הכהונה של דוד שרן כמזכיר קצא"א צריכה להדליק אצל כולנו נרות אדומים.

בסעיף 143 נמסרים נתונים של הרשות הממשלתית המצרית המנהלת את תעלת סואץ, ה-Authority Canal Suez:

"בשנת 2019 (השנה האחרונה שעבורה יש נתונים מלאים) עברו את תעלת סואץ 5,163 מכליות נפט, מתוך סך כולל של 18,880 אוניות שעברו את התעלה. מכליות אלה הובילו כמות כוללת של כ-240 מיליון טון נפט".

לפי נתונים אלו, כל מיכלית העבירה כ- 50,000 טון נפט. מכאן נובע כי 200 מיכליות הנפט שפקדו את נמל עקבה ב-2020 (סעיף 16 לעיל) הובילו כ-10 מיליון טון נפט, פי 5 מהיבוא הנפט לירדן באותה שנה. המספרים לא מסתדרים ולקצא"א הפתרונים.

מאמר של דניאל דולב מ"שומרים" מ- 27 ליולי 2021 על קצא"א עומד על אחת התקלות האפשריות:

 

ויש גם שני מאמרים קודמים שלי בנושא זה:
הסכם הנפט בין קצא"א לאמירויות מ-1 לאפריל 2021
עסקת הביש של קצא"א מ-9 ליוני 2021

מה צריך לעשות?

• לא לאשר את הסכם העברת נפט מאוקטובר 2020. שנחתם בין קצא"א וחברות אחרות.
• לחילופין, להפסיק מיידית את הגעת מיכליות הנפט לאילת, ולהתנות את המשך הפעילות לפי הסכם העברת נפט בקבלת כל האישורים הרגולטוריים, בהשלמת כל הסקרים הסביבתיים הנדרשים, ובהשלמת ההיערכות המלאה של קצא'א למצבי חירום, לסיכונים החדשים.
• להפוך את קצא"א לחברה ממשלתית רגילה, ובכלל זה לבטל את החסיון המקיף שיש לקצא"א.
• החברה תבוקר ע"י מבקר המדינה, והחברה תפרסם דוחות כספיים בכל רבעון בדומה לחברת נתגז הממשלתית.
• להגדיר מחדש מטרה מצומצמת לקצא"א, לעסוק בהפעלה, ובתחזוקה של מערכת הולכת הנפט ותזקיקי נפט במדינת ישראל לצורכי ביקושים מקומיים בישראל בלבד. בדומה לחברה הממשלתית נתיבי גז.
• לקדם את חקיקת חוק "תכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת)", לצורך היערכות ומוכנות לשפך ימי, ובכלל זה תקצוב מתאים להקמת תחנות חוף, מערכות התראה, ספינות, ציוד, תקני כ"א למפקחים ועוד, עבור היחידה להגנה על הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן