על המלצות הצוות המקצועי למדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי

רקע

המדיניות בישראל בתחומי האנרגיה, הסביבה והכלכלה במשך יותר מעשור התאפיינה במחירי גז גבוהים, ובהחלטות שתכליתן עידוד חיפושי גז ועידוד צריכת הגז.

אלא שמזה זמן אין עוד צורך בפיתוח כושר ייצור חדש של גז לצריכה מקומית, ורק לפני מספר שבועות הכריזה סוכנות האנרגיה הבינלאומית IEA שאין יותר צורך והצדקה בפיתוח כושר ייצור חדש של גז בעולם. בישראל המגמה הפוכה, בכירי משרד האנרגיה מעודדים את פיתוח תעשיית הגז, תוך הצגתה כתעשייה ירוקה.

להמשך מדיניות האנרגיה הזו של ישראל יש מחיר כבד שכולנו בישראל משלמים עליו ועוד נשלם: אנרגיה מתחדשת זולה יותר כבר היום מהגז, ואפשרויות יצוא הגז לאירופה מצטמצמות מאוד – שם משדרגים באופן משמעותי את יעדי הפחתת פליטות גזי חממה כשעל הפרק הקפאת כל ההשקעות בתשתיות הנפט והגז.

לפי הצוות המקצועי, צוות אדירי, מחירי הגז צפויים לרדת החל מהעשור הבא ולכן צריך לעודד חיפוש וקידוח של מאגרי גז טבעי בשנים הקרובות כדי לייצא את עודפי הגז בתוך "חלון ההזדמנויות" המצומצם, לפני ירידת המחירים. הצוות מציע לעודד חיפוש וקידוח של מאגרי גז טבעי בשנים הקרובות ולייצא אותו בתוך "חלון ההזדמנויות" המצומצם, "בין השאר באמצעות חקיקת המס, ובפרט תיקון חוק מיסוי משאבי טבע (חוק ששינסקי) באופן שיאפשר קיזוז הוצאות קידוח יבש מהכנסות ממאגר מפיק, ולבחון דרכים נוספות…..של צמצום הסיכון המוטל על החברות בביצוע קידוחי האקספלורציה ובפיתוח המשאב."

כמה בעיות מהותיות שיש עם המלצה זו:

• במסגרת עבודת הצוות המקצועי נעשתה עבודה המעריכה את אובדן ההכנסות הצפוי מאי פיתוח של עתודות הגז הטבעי העלול להגיע עד ל- 230 מיליארד שקל.  המינוח 'אובדן הכנסות' או 'אובדן רווחה'  מופיע 15 פעמים בדוח, והוא העוגן עליו נשענות המלצות הוועדה, אלא שזו משענת קנה רצוץ. הדוח לא מציין שאומדן זה הוא לתרחיש קיצון לפיו יתגלו ויפותחו שדות גז חדשים בהיקף של כ- 500 BCM, ושניתן יהייה לייצא 36 BCM לשנה מעבר להסכמי ייצוא הגז כיום, תרחיש שהסיכוי למימושו קרוב לאפס.
• יתרה מזאת, אין בדוח הערכות לעלויות הצפויות מחיפושי הגז, מפיתוח שדות הגז שימצאו, ומההשקעות בתשתיות שיאפשרו את ייצוא הגז שימצא. עלויות אלו, בהיקף הנאמד בכ- 40 מיליארד שקל ויותר בשנים הבאות, יושתו, לפי צוות אדירי, ברובם הגדול על המדינה. הערכה זו מסתמכת על העלות הכוללת שהושקעה בפרויקט תמר, נכון לסוף דצמבר 2020, העומדת על סך של כ- 4.6 מיליארד דולר, ועלות פרויקט צינור איסטמד הנאמדת בכ- 7.2 מיליארד דולר.
• לפי הדוח יש כיום בישראל כ-800 BCM גז טבעי בתגליות המאושרות בתמר, בלוויתן, בכריש ובתנין. תחזית הביקושים לגז טבעי במשק הישראלי (לפי תרחיש 8 בו בחר הצוות) היא כ- 482 BCM ב-25 השנים הבאות 2021 – 2045, ועד היום נחתמו הסכמי ייצוא למכירת 130 BCM גז. כלומר, כיום יש בישראל כ-200 BCM גז טבעי שלכאורה אפשר לייצא, ולפי צוות אדירי צריך לייצא.השווי של יתרות גז אלו נאמד בכ- 175 מיליארד שקל, והאובדן הפוטנציאלי של הכנסות מדינה מיתרות גז אלו, אם לא ימכרו, נאמד בכ- 90 – 100 מיליארד שקל.אם לא מצליחים כיום לייצא את עודפי הגז, איך מגיעים למסקנה שצריך לעודד השקעות בחיפוש אחרי שדות גז טבעי נוספים כדי לייצא גז? מה ההצדקה להשקיע השקעות עתק בתשתיות יצוא מורכבות, שמשך חייהן מוגבל?
• נראה שהצוות לא דן בשאלה האם אפשר יהיה לייצא חלק גדול מהגז הטבעי הקיים בישראל, והאם אפשר יהיה לייצא את הגז שימצא, אם ימצא לפי המלצות הצוות, למדינות נוספות ולא רק לירדן ולמצרים כפי שמתבצע כיום.מומלץ להסתכל במפה ולראות אם לישראל יש בכלל סיכוי להתחרות בקטאר, באוסטרליה וברוסיה, במכירות גז למזרח הרחוק, הן מבחינת העתודות המוכחות של גז טבעי במדינות אלו, והן בקרבתן לצרכנים במזרח אסיה, יחסית לישראל.
• בקפריסין גילו שלשה שדות נפט גדולים, אף אחד מהם לא פותח עד היום. ב-2011, התגלה בקפריסין שדה הגז אפרודיטה עם כ- 130 BCM גז, שעדיין לא פותח.ב-8 לפברואר 2018, הודיעה חברת הנפט ENI על גילוי שדה הגז קליפסו בקפריסין, שבוע אח"כ היא הודיעה על הערכתה שהשדה מכיל כ- 230 BCM גז. בפברואר 2019, דיווחה ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל על מציאת מאגר גז גדול Glaucus מול חופי קפריסין.על פי ההערכות של החברה האמריקאית, מדובר במאגר גז המכיל 140 – 230 BCM. להשוואה, מאגר תמר מכיל כ-300 BCM. בסך הכל התגלו בקפריסין שדות גז עם כ- 500 BCM גז ויותר, והשדות האלו אינם מנוצלים מזה שנים.דוח אדירי מציין את התגליות המשמעותיות בקפריסין, אך אינו מסביר מדוע ישראל תצליח לייצא גז בזמן שקפריסין עם שדות גז ידועים בהיקפים גדולים, ובבעלות חברת גז מהגדולות בעולם אינה מצליחה לעשות זאת.
• תגליות הגז בטורקיה– בסוף אוגוסט 2020 הודיע ​​נשיא טורקיה ארדואן על גילוי שדה הגז סקאריה Sakarya בים השחור, בחלקו המערבי של אזור הכלכלה הבלעדי של טורקיה (EEZ), עם 320 Bcm גז, שהוגדל מאוחר יותר ל 405 Bcm, בעקבות גילוי מאגר שני, עמוק יותר, באותה באר. ב-4 ליוני הודיע ארדואן על גילוי 135 BCM נוספים באותו השדה בדרום הים השחור. בכך עלתה התגלית הכוללת באזור ל -540 BCM.פיתוח השדות האלו והפקת הגז מהם תשפיע על מאזן הגז במזרח הים התיכון ובאפשרות לייצא גז לאירופה. אזכיר שבטורקיה עוברים צינורות המוליכים גז מרוסיה וממרכז אסיה לאירופה, ולכן הגז שיופק משדה הגז סקאריה, גם אם ישמש את טורקיה לצריכה פנימית, יאפשר למכור כמות גז דומה באירופה.צוות אדירי אינו מזכיר את התגליות המשמעותיות בטורקיה, למעשה מבחינת צוות אדירי 'טורקיה יוק', ואין כל דיון בנושא שתהייה לו השפעה מהותית שלילית על סיכויי ייצוא הגז מישראל לאירופה.התקווה להגדיל את הכנסות המדינה בעתיד מהגז אינה מבוססת, לא ברור אם ניתן יהיה לייצא את הגז שיימצא, אם יימצא, ואין הצדקה לתת תמריצים כלכליים וסובסידיות לחיפושי גז, שמשמעותם וויתור על הכנסות המדינה מהיטל ששינסקי.  זה מקרה ברור בו 'טובה ציפור אחת ביד משתי ציפורים על העץ'.

סיכום

הצוות המקצועי לבחינה תקופתית שנייה של מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי מציע וויתור מיידי על הכנסות למדינה בהיקף של עשרות מיליארדי שקל ויותר. מציע להכיר בהוצאות החיפושים, הפיתוח והתשתיות כהוצאה לשותפויות המוגבלות הקיימות בניגוד ללוגיקה ולחוק ששינסקי, וכך לוותר על הכנסות נוכחיות ובטוחות בתקווה לא מבוססת שיהיו הכנסות בעתיד.

מהדוח: "רוב חברי הצוות המקצועי, כמו גם מומחים בינלאומיים, סבורים כי מצב עולם בו האנרגיות המתחדשות ידחקו את הצורך בגז טבעי הינו תרחיש הרבה יותר סביר מאשר מצב עולם בו הגז הטבעי ימשיך להיות דומיננטי."

לכן ברור שהתקווה להגדיל את הכנסות המדינה בעתיד מהגז אינה מבוססת, ואין הצדקה לתת תמריצים כלכליים לחיפושי גז, שמשמעותם וויתור על הכנסות מדינה.

חייבים לדחות את ההמלצות של צוות אדירי.