מעודפי גז גדולים להשקעה נוספת בחיפושי גז: האי-הגיון של צוות אדירי לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז

מדוע הוחלט להשקיע בחיפושי גז

יש עודפי גז גדולים בישראל, ולכן צריך להשקיע יותר בחיפושי גז כדי שעודפי הגז יגדלו עוד יותר – האי-הגיון של צוות אדירי לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז

מטיוטת דו"ח הצוות המקצועי לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז, שפרסמו גיא ליברמן בגלובס וענת רואה ב"כלכליסט". עולה תמונה של חוסר היגיון במקרה הטוב, וכניעה והיענות ללחצים ממקורות שונים במקרה הרע.
נראה לי שקודם קבעו את המטרה – סובסידיות לחיפושי גז, ואח'כ הביאו סיבות שלא עונות להגיון ולשכל הישר.

האם אפשר לייצא חלק גדול מהגז הטבעי בישראל?

מטיוטת דו"ח הצוות המקצועי כפי שמופיעה במאמרים של רואה וליברמן:

"תגליות הגז הטבעי במאגרים תמר ולוויתן הביאו למצב שבו היצע הגז הטבעי בישראל גבוה ביחס לתחזית הביקוש ועל כן' יש רצון וחשיבות לייצא חלק גדול מהגז הטבעי, הן כדי למצות את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בשדות אלה והן כדי לעודד השקעות בחיפוש אחרי שדות גז טבעי נוספים."

"הגדלת מכסת היצוא היא רק חלק מתוך מהלך נרחב שמטרתו מציאת קידוחי גז נוספים, בהיקף של 500–1,000 BCM, כדי שניתן יהיה להפיק מהם גז ולייצא אותו למדינות נוספות ולא רק לירדן ולמצרים כפי שמתבצע כיום."

לפי חכמי הצוות, יש כיום עודפי גז בישראל, והיצע הגז הטבעי בישראל כיום ובשנים הבאות גבוה ביחס לתחזית הביקוש. איך מגיעים מכאן למסקנה שצריך לעודד השקעות בחיפוש אחרי שדות גז טבעי נוספים?

אם כבר היום יש עודפי גז, אז למה לחפש עוד גז?

מה ההיגיון שהמדינה תעודד "בעידוד בתחום המיסוי" (בעברית רגילה באמצעות הטבות מס) השקעות בחיפושים אחרי שדות גז טבעי נוספים, שכל מטרתם היא ייצוא גז?

גרוע מזה, נראה שהצוות לא דן בשאלה האם אפשר יהיה לייצא חלק גדול מהגז הטבעי הקיים בישראל, והאם אפשר יהיה לייצא את הגז שימצא, לפי המלצות הצוות, למדינות נוספות ולא רק לירדן ולמצרים כפי שמתבצע כיום? איך יעבירו את הגז, במפעלי הנזלה? בצינורות?
מה ההצדקה להשקיע השקעות עתק בתשתיות כאלו שמשך חייהן מוגבל.

הצוות עצמו כותב כי עיקר הסחר העולמי בגז טבעי יהיה באמצעות LNG (גז טבעי נוזלי) במקום גז בצנרת. האם בישראל יש מקום להקמת מפעל ל- LNG? הקמת מפעל כזה אורכת כ- 10 שנים. יתכן והצוות מתכוון למפעלי הנזלה צפים FLNG, אבל מפעלים כאלו קטנים יחסית ועלותם גבוהה מאוד.

אז מה קורה כאן?

יש ויתור מיידי וודאי על הכנסות למדינה. מכירים בהוצאות החיפושים כהוצאה לשותפויות המוגבלות הקיימות בניגוד ללוגיקה ולחוק ששינסקי, וכך מוותרים על הכנסות ממשלה נוכחיות ובטוחות, בתקווה לא מבוססת שיהיו הכנסות בעתיד. מהמאמר: "רוב חברי הצוות המקצועי, כמו גם מומחים בינלאומיים, סבורים כי מצב בעולם שבו האנרגיות המתחדשות ידחקו את הצורך בגז טבעי הנו תרחיש הרבה יותר סביר מאשר מצב שבו הגז הטבעי ימשיך להיות דומיננטי."

לכן ברור שהתקווה להגדיל את הכנסות המדינה בעתיד מהגז אינה מבוססת, ואין הצדקה לתת תמריצים כלכליים לחיפושי גז, שמשמעותם וויתור על הכנסות מדינה. זה מקרה ברור בו 'טובה ציפור אחת ביד משתי ציפורים על העץ'.

לכתבת גלובס – משרד האנרגיה: "ישנו 'חלון הזדמנויות' מצומצם למכירת הגז הטבעי"
לכתבת כלכליסט – "המחיר של אי הפקת גז: 230 מיליארד שקל"

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן