מי היא החברה הפרטית היחידה בישראל שהינה בבעלות הממשלה?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
מי מעל החוק?

קצאא והסכם העברת הנפט עם האמירויות 

בחשאי, ללא ידיעת משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, נחתם הסכם בעייתי שעלול להביא לאסון לאומי. הסכם שעלול להכניס את ישראל לסכסוך עם מצרים, שיכול להרוס את שמורת האלמוגים במפרץ אילת, את מפעל התפלת המים באילת, את בתי המלון ותחום התיירות באילת, ואת העיר אילת, והכל כדי להעשיר מעטים על חשבון כלל אזרחי המדינה. חייבים לעצור את ההסכם הזה [1] [2].

רקע

קצא"א ה'מקורית', (קצא"א א')  קו צינור אילת אשקלון הוקמה אחרי מלחמת ששת הימים בשותפות של ממשלות ישראל ואיראן כדי להוביל נפט איראני מאילת לבתי הזיקוק באשדוד ובחיפה ולנמל הנפט באשקלון.  כיום היא מובילה נפט בצינור בנגב ממקורות עלומים, ככל הנראה מאזרביג'אן. פעילויות אחרות של קצא"א הן שותפות בתחנת הכוח 'דוראד', שהוקמה על קרקעות שנמסרו ע"י המדינה לקצא"א.

חברת קצא"א המקורית, הייתה חברה פרטית. לפי חוק זיכיון צינור הנפט, התשכ"ח-1968 [3], החברה הייתה בעלת זיכיון משנה לעסוק בנפט, ושר האוצר היה הממונה על ביצוע חוק זה. הזיכיון שהסתיים בסוף פברואר 2017, כלל בין השאר היתרים, זכויות ורישיונות הקשורים להקמתם, להפעלתם ולתחזוקתם של קווי צינור הנפט וכן פטור ממסים ומהיטלים.

במרץ 2017 אישרה הכנסת את חוק קצא"א ב', ('חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, תשע"ז-2017'), במטרה להפסיק את השותפות עם איראן בנכסי קצא"א א'.  לפי החוק, הממשלה תקים חברה פרטית שתקבל את הבעלות על נכסי קצא"א המקורית (קו צינור אילת אשקלון). החברה החדשה שהוקמה היא חברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ [4].

לפי החוק, החל מה- 26 למרס 2020, יראו את החברה החדשה [קצא"א ב'], כחברה שהפכה לחברה ממשלתית בהתאם להוראות סעיף 8(א) לחוק החברות הממשלתיות; שר האוצר יהיה השר האחראי לענייני החברה, והחברה בבעלות מלאה של המדינה תראה כגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

לפי סעיף 8, סודיות וחופש המידע בחוק, א. כל ידיעה הנוגעת לגורם המפעיל, לרבות עסקאותיו בתחום הנפט ושוויו……תחשב ידיעה סודית לעניין סעיפים 113 ו-113א לחוק העונשין, אלא אם כן שר האוצר התיר את הידיעה או עד להסדרה אחרת לפי סעיף 113 לחוק העונשין. ב'….. הוראות חוק חופש המידע יחולו על גורם מפעיל רק לעניין מידע בתחום איכות הסביבה, בריאות הציבור או העסקת עובדים, והכול בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) או מהסדרה אחרת לפי סעיף 113 לחוק העונשין.

ההגדרה הפורמלית של קצא"א החדשה (קו צינור אסיה אירופה), היא כחברה ממשלתית הכפופה מאז מרץ 2020 למשרד האוצר.  חלים עליה כל הכללים של חברה ממשלתית מלבד החסיון על הפעילות מסחרית. 

הגדרה זו נכונה על הנייר, בתיאוריה, המציאות שונה, אולי בגלל החסיון המלא לחברה.

 קצא"א החדשה (קו צינור אסיה ארופה)

חייבים לזכור שקצא"א החדשה, כמו הישנה, פועלת תחת חסיון מלא, אין מידע על פעילויותיה, רוב המידע המגיע אלינו מהחברה הוא מידע מסונן ומכוון, ואין אפשרות לבדוק ולאשר את הפרסומים בעיתונות אודותיה. בכל מקרה אפשר לנסות ולזהות מאמרים ונתונים שנראים אמיתיים, ולא פייק.   

קצא"א החדשה פועלת מתוקף חוק מיוחד [5]. היא לא כפופה לחוק החברות הממשלתיות, ולא לחוק חובת מכרזים, ולמעשה גם לא לחוק הישראלי.

החברה אינה פועלת כחברה ממשלתית. למרות שהיא בבעלות מדינת ישראל, היא אינה כפופה לרשות החברות הממשלתיות או לממונה על השכר, מה שאומר שניתן למנות בה מינויים פוליטיים בשכר נדיב בלי כל פיקוח או בקרה,

בתיאוריה, קצא"א החדשה, קו צינור אסיה ארופה, היא חברה ממשלתית הכפופה למשרד האוצר (מאז מרס 2020 ) ולפי החוק היא כפופה לכל הכללים של חברה ממשלתית מלבד החסיון על הפעילות מסחרית.  למעשה, קצא"א החדשה כיום היא מעין ישות זרה בתוך ישראל שבה איש הישר בעיניו יעשה, והיא כמו קודמתה (קו צינור אילת אשקלון) משמשת כסידור עבודה לאלו שהשלטון חפץ ביקרם.

ערן אזרן בדה-מרקר הגדיר זאת מצוין: קצא"א החדשה היא "חברה פרטית בבעלות ממשלתית היא יציר כלאיים חדש. מדובר בחברה ממשלתית שתפעל תחת החרגות מסוימות, שיאפשרו לה בין היתר להימנע מהוראות חוק חופש המידע, להשתחרר מחובות מכרז ומהוראות רגולציה הנוגעות לאופן מינוי עובדים ולשכרם. כבר עתה חוסה פעילות החברה תחת חיסיון, שהוארך באחרונה עד ל–2022. החיסיון כולל בין היתר מידע על השקעות, מקורות הדלק ומכירות לצדדים שלישיים." [6]

החברה שמנוהלת על ידי המנכ"ל איציק לוי והיו"ר ארז חלפון היא החברה היחידה בישראל שמוגדרת פרטית אך נמצאת בבעלות ממשלתית, והיא מבקשת להישאר פרטית, כך שתישאר מחוץ לפיקוח וללא ביקורת ציבורית.  החיסיון המלא, איפשר ומאפשר לחברה למנות מינויים פוליטיים ללא מכרזים, כמו של דוד שרן, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, ומנהל לשכת ראש הממשלה, (באפריל 2021 הוגש נגדו כתב אישום, בחשד של קבלת שוחד במסגרת פרשת הצוללות), ושל ארז חלפון, לשעבר ראש המטה של שר האוצר משה כחלון. החברה גם זכתה לביקורת בקשר לתנאי השכר של עובדיה.

למרות שקצא"א החדשה היא חברה ממשלתית, ואמורה להיות מפוקחת ע"י רשות החברות הממשלתיות, הרי שבאתר של רשות החברות > נתונים ודוחות, חברות ממשלתיות, חברת קצא"א אינה מופיעה [7].

למרות שקצא"א החדשה אמורה להיות גוף מבוקר ע"י מבקר המדינה,  הרי שהדוח האחרון של המבקר ממרץ 2018, עוסק רק בהיערכותם בשנים 2016-2012 של הגורמים הממשלתיים הנוגעים לתום תקופת הזיכיון של קצא"א המקורית. חלק מהממצאים עודכנו עד סוף אוקטובר 2017.[8]   מאז מועד הדוח, לא מצאתי כל התייחסות של מבקר המדינה לקצא"א.

למרות שקצא"א החדשה כפופה ואמורה להיות מפוקחת ע"י משרד האוצר, מסתבר, לפי שני אשכנזי בגלובס,  שהמשרד כלל לא מחזיק בהסכם (מזכר הבנות מחייב) בין קצא"א והאמירויות. וכלל לא ברור שהמשרד היה מודע לדיונים טרם חתימת ההסכם, וכלל לא ברור שהמשרד אישר את נוסח ההסכם [9].

גם המשרד להגנת הסביבה הודר ממידע על ההסכם. השרה להגנת הסביבה אמרה ב- 9 למאי 2021, כחצי שנה אחר חתימת ההסכם, כי ההסכם לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך אילת לאשקלון לא אושר במשרד ולא הובא לידיעתו מראש [10].

 

על החיסיון של קצא"א

עמותת אדם טבע ודין עתרה בדצמבר 2014 לבג"ץ בבקשה לבטל או לצמצם את צו החיסיון שהוטל על פעילות חברת קצא"א (הישנה) מאז 1968. זאת, לצד חיובה למסור מידע מלא על אירוע דליפת הנפט בערבה בתחילת החודש, וכן לחשוף דו"חות ביקורת שנכתבו בעבר על פעילות החברה – אך נגנזו בהוראת הצנזורה הצבאית.

"החיסיון ממנו נהנית כיום החברה הינו כה גורף וחובק כל, כשהוא מוחל גם על מידע שעל פניו אין בו כל היבט בטחוני או אסטרטגי ייחודי שיש בהם כדי להצדיק סודיות, ובעטיו הוסתר מידע אודות תהליכי רישוי של החברה, אודות סיכונים סביבתיים, אודות תוצאות חקירות, אודות ממצאי מבקר המדינה ועוד", נכתב בעתירה.

אדם טבע ודין טוענת בעתירה כי הנסיבות שאפפו את הוצאת צו החיסיון ב-1968 – ובראשן היחסים הדיפלומטיים-כלכליים עם איראן – חדלו להתקיים, וכי על הממשלה לבחון את הצורך בהמשך הצו. "החיסיון נותר על כנו כשריד אנכרוניסטי לנסיבות עובדתיות ומציאות משפטית שהשתנו מן היסוד", נכתב. [11]

כתוצאה ממעטה הסודיות, קצא"א נהפכה ברבות הימים לחצר האחורית הסודית של שרי האוצר. החיסיון שניתן לחברה בעת הקמתה הפך למחסה לכל מיני פעילויות ועסקים ולמינויים של מקורבים בפוליטיקה ובביטחון בתנאי שכר ותעסוקה סודיים.

קצא"א החדשה כיום היא מעין ישות זרה בתוך ישראל שבה איש הישר בעיניו יעשה. זאת, כשגם אם ייתפס, ספק אם יש מי שיידע על כך.

 

מזכר ההבנות המחייב (ההסכם) של קצא"א

לפי ההודעה של קצא"א: "ב- 19 אוקטובר 2020 ,בנוכחות שר האוצר של ארה"ב, נחתם באבו דאבי הסכם הבנות בין קצא"א לחברת RED-MED ,חברה בבעלות משותפת של חברה פרטית ישראלית ושל אחת החברות הגדולות באמירויות בתחום האנרגיה.[12]   כלומר מדובר בהסכם בין קצא"א וחברה חדשה המוחזקת ע"י תאגיד נפט מאבו-דאבי, חברה מגיברלטר וחברה ישראלית בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר.

דה מרקר פרסם את הפרטים הבאים:

"קצא"א דיווחה כי חתמה על מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם חברת Med–Red Land Bridge (MRLB) שיאפשר הובלה ואחסון של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ושווקים אסיאתיים אחרים — למדינות מערביות, ובכיוון השני, מאזור הים התיכון למזרח הרחוק. ההעברה תיעשה באמצעות התשתיות של קצא"א, המחזיקה קו צינור נפט בין אילת לאשקלון ומתקני אחסון בשני הנמלים."

MRLB היא חברה פרטית בבעלות משותפת של שלוש חברות:

Petromal זרוע הנפט והגז של תאגיד  NATIONAL HOLDING שבסיסו באבו דאבי ונשלט על ידי משפחת המלוכה של איחוד האמירויות;

Lubber Line Capital, שהיא חלק מקבוצת Lighthouse הממוקמת במקלט המס גיברלטר ופעילה בתחומי האנרגיה, התעשייה, המסחר והחקלאות ומתמחה בהשקעות ובפרויקטים בינלאומיים;

AF Entrepreneurship,  חברה ישראלית בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר, שמקדמת ומפעילה פרויקטים בשוק האנרגיה. [13]

על כדאיות ההסכם

ישראל לא צריכה את הנפט הזה, היא תשמש כצינור להעברת הנפט.

אין כדאיות כלכלית להעברת הנפט דרך אילת, לעומת העברתו בתעלת סואץ, ולא ברור כלל מה יהיה הרווח למדינה. מיכליות הנפט שהובילו בחודשים האחרונים נפט מאזרביג'אן לאילת, עברו בתעלת סואץ ולא העבירו את הנפט בצינור קצאא מאשקלון לאילת. 

המופרכות הכלכלית בבסיס הפרויקט הובהרה כבר בפברואר 2021 כאשר מיכלית הנפט הגולמי טהיטי TAHITI  יצאה ב-20 לפברואר מנמל צ'יהאן בטורקיה, עם כמיליון חביות נפט מאזרביג'אן, והפליגה דרך תעלת סואץ לאילת ופרקה שם את הנפט למיכלי האחסון של קצא"א באילת.

באותו הזמן, בסביבות ה-24 לפברואר, מיכלית הנפט הגולמי גלדיאטור  המפליגה תחת דגל ליבריה, הטעינה נפט גלמי באילת בדרכה לנמל וואדינאר בהודו.

זו אינה הפעם הראשונה. ביוני 2020 מיכלית הנפט הגולמי אלאנדרה אנגל, עם כ-700,000 חביות נפט, ככל הנראה מכורדיסטן, הגיעה לאילת דרך תעלת סואץ. באותו הזמן מיכלית הענק (VLCC) מאראן אקוואריוס טענה באילת כ-2 מיליון חביות נפט, ככל הנראה מאזרביג'אן, המיועד לסין.

צריך לזכור שהמסחר בנפט נשלט ע"י חברות סחר ענקיות גלובליות כמו גלנקור, חברות נפט וגז בינלאומיות, ברוקרים ואחרים. זה משחק של גדולים, ובסכומים עצומים.  במסחר הבינלאומי בנפט לא ברור מי מרוויח ומי מקבל שוחד.

צינור גז לאילת

בתחילת העשור הקודם, עלה הרעיון להניח צינור גז לאילת, להקים באילת מפעל הנזלה, ולייצא את הגז מאילת  [14] [15].   לפני מספר שנים פורסם כי המועצה הארצית מקדמת תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 37/ה/3 לרצועת תשתיות משולבת באזור הנגב, הערבה ואילת שמטרתה לחבר אזורים אלה למערכת הגז הטבעי אך גם ליצא את הגז. במרכז התוכנית  צינור גז ענק – בקוטר של 36 צול, שיעביר את הגז מהים התיכון למפרץ אילת. בקצה צינור הגז הענק מתוכנן מתקן הנזלה שמטרתו לייצא את הגז תוך סיכון הסביבה, הבריאות ואלמוגי מפרץ אילת [16].

על הרעיון המטומטם להעביר גז לאילת בצינור לשימושים מקומיים ולייצוא כתב יוסף אברמוביץ בכלכליסט [17]

וכתבו עוד אחרים.

אוסיף שאין סיכוי סביר לגז מישראל להתחרות בשווקי המזרח הרחוק בגז מקטאר ומאוסטרליה [18]  [19].

בנוסף, החברה שאחראית להנחת צינורות גז בישראל היא נתגז (נתיבי גז לישראל). לא ברור האם בסמכות נתגז להניח צינור גז שמטרתו היא לייצא גז מישראל.

 

קישורים:

[1]  https://www.zman.co.il/209201/

[2]  https://www.zman.co.il/203353/

[3]  https://www.nevo.co.il/law_html/Law14/LAW-0526.pdf

[4]  https://www.nevo.co.il/law_html/law01/501_579.htm#hed23

[5]  https://www.nevo.co.il/law_html/law01/501_579.htm#hed23

[6]  https://www.themarker.com/markets/.premium-1.8585511

[7] https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/companies_data_and_reports?skip=0&report_type=02&item_name=

[8]  https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/133-12.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1

[9]  https://www.mako.co.il/news-money/2021_q1/Article-385b53c3137f771026.htm

[10]  https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001370465

[11]  https://www.themarker.com/dynamo/1.2523531?_ga=2.229321372.120920890.1622120152-1559450783.1616018850

[12]  https://www.eapc.co.il/wp-content/uploads/2020/11/mou-heb.pdf

[13]  https://www.themarker.com/news/politics/.premium-1.9248491

[14]  https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000714015

[15]  https://www.gov.il/BlobFolder/reports/ng_commitee/he/INGL_1.pdf

[16]  https://zalul.org.il/agreement-between-kazza-and-red-mes-dangeres-to-the-golf/

[17]  https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3820711,00.html

[18]  https://gcaptain.com/qatar-lng-world-market-exports/

[19]  https://oilprice.com/Energy/Energy-General/Can-The-US-Compete-With-Qatari-LNG.html

 

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן