הערות "שומרי הבית" לתזכיר חוק האקלים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
הערות שומרי הבית לתזכיר חוק האקלים

הגשנו את הערותינו לתזכיר חוק האקלים 2021. אנו מברכים את קידום החוק כך שיחייב את קובעי המדיניות האנרגטית והסביבתית בישראל ואת גופי הביצוע.

על מדינת ישראל להתייחס במלוא כובד הראש לנושא משבר האקלים ולפעול באופן פרואקטיבי ליצירת עתיד מקיים עבור הדורות הבאים, גם כדי לתרום חלקה למשפחת העמים במאמץ הגלובלי הניכר בנושא זה, גם כדי להפחית את הפגיעה הסביבתית-בריאותית-ביטחונית החזויה, וכן כדי להימנע מפגיעה כלכלית בשל פגיעה חזויה בהסכמי הסחר שלה, בכושר התחרות של יצואנים ובגביית מס הפחמן שישולם על ידם, בין אם מקומית ובין אם במדינת היעד.

מתוך הערותינו לתזכיר החוק:

בנושא יעדים להפחתת פליטת גזי חממה:  

יש להגביה את היעדים ולהשוות מאמצים לאלו של מרבית מדינות העולם הנאורות:
50% הפחתה ביחס לשנת הבסיס בשנת 2030
ו 100% הפחתה ביחס לשנת הבסיס בשנת 2050.

בנושא תכניות ויעדים לאומיים:

  • תאריך היעד לאישור התכנית הלאומית בסוף 2025 הינו מאוחר מאד.
    הוא באמצע הטווח של התקופה בה יש להיערך יותר מכל ולקדם הפחתת פליטות, על פי הנחיות ה- IPCC.
    יש לקבוע בחקיקה את סיום הכנת התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה ואישורה בממשלה, בתוך תקופה שלא תעלה על שנה אחת מיום כניסת החוק לתוקפו.
  • יש להוסיף יעדי ביניים שנתיים, להפחתת פליטות עד לשנת 2030.
    היות שזו התקופה החשובה ביותר, על פי ה-IPCC. כמו"כ יש לקבוע יעדי ביניים גם לתקופה 2030-2050- אנו ממליצים על יעדי ביניים אחת ל- 5 שנים בתקופה זו.
  • ממליצים על הוספת נושאים חשובים ביותר הנוגעים למצבה הפרטני והייחודי של המדינה (ברשימת המידעים) :
    • נתונים עדכניים על שינויי אקלים כפי שהם מתרחשים בפועל בישראל;
    • נתונים עדכניים על השפעות שינויי האקלים בישראל על פיתוח בר קיימא של החברה והסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות, והמגוון הביולוגי;
    • המלצותיה של ועדת המומחים שהוקמה בהתאם לסעיף 16 לתזכיר החוק.
  • חשוב להוסיף הוראה שאחת לחמש שנים תיבדק האפשרות להעלות את היעדים הלאומיים, תוך שאיפה ליישר קו עם המדינות המתקדמות ביותר בהקשר זה. תזכיר החוק מתייחס ליעדים הלאומיים כקבועים, ועוסק בעדכון יעדי הביניים בלבד.

מתוך התייחסויותנו למדיניות המיסוי:

אנו מציעים ללבן מול משרד האוצר את התיקונים העקיפים לחוקים המסדירים כיום מיסוי על דלקים בישראל, ולעמוד על הכנסתם לחוק עוד בגרסתו הראשונית.
השימוש בדלקים הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר על פליטת גזי חממה. מנגנוני תמחור הפחמן הקיימים בעולם מיועדים לפתור כשל שוק משמעותי, הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי חממה שפלט.

לפי קרן המטבע העולמית (IMF), תמחור הפחמן נחשב להסדרה היעילה והאפקטיבית ביותר לעידוד הפחתת פליטות גזי חממה וליצירת ודאות בשוק. כך גם לפי המלצות ה-OECD, אשר 92% מחברותיו מפעילות מנגנוני תמחור פחמן.

מעבר לכך, מניתוח שערך המשרד להגנת הסביבה עולה כי, ללא יישום מנגנון של תמחור פחמן לא תצליח ישראל לעמוד בלוחות הזמנים שקבעה לעצמה להשגת יעדיה הלאומיים. מחירי הדלק בישראל, הנקבעים במסגרת חוק הבלו על הדלק, אינם משקפים את מלוא העלויות החיצוניות הנובעות מפליטות גזי החממה בשל שריפת דלקים. מכאן חשיבות יישום התיקונים.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן