על משבר האקלים ומכחישיו

על משבר האקלים ומכחישיו

אחד מהעקרונות הבסיסיים, מעמודי התמך של האמונה הליברטריאנית, הוא שוק חופשי ללא מעורבות ממשלתית. הכרה במשבר האקלים כמשבר גלובלי ובהשלכות החמורות שלו מחייבת, גם לפי הגישה הכלכלית השלטת, התערבות ממשלתית מוסדית כדי לטפל במשבר, מה שעומד בסתירה לעקרונות התפיסה הליברטריאנית.

במילים אחרות, הכרה במשבר האקלים כמשבר גלובלי חמור המאיים על עתיד כדור הארץ והאנושות מעמידה את התפיסה הליברטריאנית בסתירה פנימית. למעשה הליברטריאנים לא יכולים להכיר במשבר האקלים.

הפתרון של החסידים המושבעים של התפיסה הליברטריאנית, של אלו המתעקשים להחזיק בתפיסה הליברטריאנית, הוא להכחיש את משבר האקלים, או לגמד אותו, פשוט אין להם ברירה אחרת (בתודה לירון הופמן דישון).

מיכה קליין, למשל, העביר מצגת והרצאה בשם "משבר האקלים בראי העיתונות" במסגרת מפגש בפרויקט "זום לחירות", "הבלוג הירוק", ו"הפורום לרציונליות סביבתית", כולם גופים ליברטאריאנים למהדרין.

יש כמה בעיות בסיסיות בהרצאה של מיכה קליין, אציין חלק מהן:

לפי מיכה קליין הסוכנות להגנת הסביבה מזהירה ב-1983 כי:

"אפקט החממה יביא לשינוי אקלים קטסטרופלי כבר בעשור הקרוב" (דקה 36:25).

אלא שבהודעה שהוא מצרף, נכתב:

The 'greenhouse effect' that warms Earth's atmosphere will cause catastrophic climate change that could begin by the next decade.

ובתרגום חופשי: "אפקט החממה", המחמם את האטמוספירה של כדור הארץ, יגרום לשינויי אקלים קטסטרופליים שיכולים להתחיל בעשור הבא.

הרצאה של מיכה קליין

הרצאה של מיכה קליין

בהרצאה של קליין, ההודעה של הסוכנות להגנת הסביבה מ-1983 היא דטרמיניסטית. ולפיה, אפקט החממה יביא בוודאות לשינוי אקלים קטסטרופלי כבר בעשור הקרוב. בעוד שההודעה של הסוכנות להגנת הסביבה מ-1983 היא בדבר האפשרות ששינוי אקלים קטסטרופלי יתחיל בעשור הקרוב.

לפי מיכה קליין:

"בנושא הקרוב אלי, שהוא גובה פני הים, אני מביא את הנתונים של הגוף הכי מוסמך במדינת ישראל, והוא המרכז למיפוי ישראל, שאומר: אין עליה בפני הים בשישים השנה האחרונות" (דקה 14:30).

בדקתי באתר המרכז למיפוי ישראל: "מפלס העם התיכון בישראל, 1958-2019, גרף ונתונים".

מפלס הים בישראל 1958-2018

מפלס הים בישראל 1958-2018

איך נאמר זאת בעדינות, בניגוד לדברי קליין, לפי המרכז למיפוי ישראל יש עלייה בפני הים בשישים השנה האחרונות. מפלס הים בישראל עלה בשנים 1958-2018 בקצב שנתי ממוצע של חצי מ"מ לשנה.

קליין מדבר על קרחון יעקבסון במערב גרינלנד:

"מדווחים ב-1903 שהוא נסוג. מה לעשות שמאז 2015 [יותר ממאה שנים אחר כך] הקרחון הזה הולך וגדל בקצב מאוד מאוד גדול, אבל על זה לא מדווחים לנו בשום מקום" (דקה 20:15)

כאן קליין מתעלה על עצמו במסכת של חצאי אמת ואי אמת.

קרחון יעקובסון (Jakobshavn) הוא קרחון ענק ליד העיירה אילוליסאט Ilulissat במערב גרינלנד, הנשפך לאילוליסאט פיורד. הקרחון נחשב לקרחון החשוב ביותר בגרינלנד, מנקז כ-6.5% משטח כיפת הקרח של גרינלנד, ומייצר כ-10% מכלל קרחוני גרינלנד בשנה. כ-35 מיליארד טונות של קרחונים נקרעים מקרחון יעקובסון ועוברים לים דרך אילוליסאט פיורד. הקרחונים הנשברים מהקרחון הם לרוב כה גדולים, גדולים מכדי לצוף במורד הפיורד, ונתקעים בקרקעית האזורים הרדודים יותר בפיורד. בעיקר בשרטון בפתח הפיורד, לפעמים במשך שנים, עד שהם נמסים בהיקף מספיק ועוברים לים למפרץ דיסקו Disco Bay.

קרחון יעקובסון עבר ב-160 השנים האחרונות (1850–2016) תהליך הצטמקות מהיר. בארבע השנים מאז 2012 הקרחון נסוג בשלושה ק"מ ואיבד כ-40 מטר מעוביו בשנה. אולם לפי מחקר חדש של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, מאז 2017 המגמה התהפכה והקרחון החל לצבור קרח בקצב דומה לזה שאיבד.

נסיגת קצה קרחון יעקובסון בשנים 1850 – 2016

נסיגת קצה קרחון יעקובסון בשנים 1850 – 2016

נסיגת קצה קרחון יעקובסון בשנים 1850–2016. שדה הקרח הגרינלנדי בצד ימין של התמונה והקרחון זורם לאילוליסאט פיורד. ולים, מפרץ דיסקו, בצד שמאל של התמונה.

השינויים בחזית הקרחון בין השנים 1851-2006. נסיגה בחזית הקרחון כ-50 קמ

השינויים בחזית הקרחון בין השנים 1851-2006. נסיגה בחזית הקרחון כ-50 ק"מ

השינויים בחזית הקרחון בין השנים 1851-2006 מראים נסיגה בחזית הקרחון של כ-50 ק"מ. בניגוד מלא לטענה של קליין, דוקא כן מדווחים בעיתונות המדעית והכללית על הגידול בשלש השנים האחרונות בקרחון יעקובסון. על זה שהקרחון החל לצבור קרח בקצב דומה לזה שאיבד בעבר.

בניגוד מלא לטענה של קליין, דוקא כן מדווחים בעיתונות המדעית והכללית על הגידול בשלש השנים האחרונות בקרחון יעקובסון. על זה שהקרחון החל לצבור קרח בקצב דומה לזה שאיבד בעבר

לדוגמה: כאןכאןכאןוכאן.

Ilulissat IceFjord (צילום: אמנון פורטוגלי)

Ilulissat IceFjord (צילום: אמנון פורטוגלי)

קרחונים באילוליסאט פיורד – ניתן להשוות לשתי צלליות האנשים.
בהמשך, קליין מדבר על התחממות כדור הארץ.
כאן צריך לקרוא את הנתונים של הגוף הכי מוסמך במדינת ישראל בתחום זה, השירות המטאורולוגי, בדוח "שינוי האקלים בישראל, מגמות עבר ומגמות חזויות במשטר הטמפרטורות והמשקעים" מנובמבר 2019.

לפי הדוח:

"הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מ"צ בתקופה 1950-2017 (שלושים השנים האחרונות תרמו תרומה מכרעת לעליה זו).

הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות מהתקופה הנוכחית (מ-2018) עד סוף 2050 בעוד כ-0.9 מ"צ [מעלות צלזיוס] בתרחיש האופטימי, או בכ-1.2 מ"צ בתרחיש הפסימי.

נמצאה עליה בתדירות מספר הימים והלילות החמים, ביחד עם ירידה בתדירות הימים והלילות הקרים, מגמה שצפויה להימשך.
מגמת ההתחממות בולטת יותר בעונת הקיץ, הן במדידות העבר והן בתחזיות".

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן