עמותת "שומרי הבית" פנתה ב- 14.3.21, באמצעות עוה"ד מתן גרפינקל, ליועץ המשפטי לממשלה, הדר' אביחי מנדלבליט, בבקשה לאסור על המשך מעורבותה של סגנית הממונה על אגף התקציבים באוצר, הגברת עדי חכמון, בגיבוש הצעת המחליטים לממשלת ישראל בנושא מעבר לכלכלה דלת פחמן, הצעה שעוררה מתח רב בין המשרד להגנת הסביבה מחד, למשרדי האנרגיה והאוצר מאידך. העמותה טוענת לחשש לניגוד עניינים.
יוני ספיר, יו"ר העמותה, מסר:
"כל עוד הגברת חכמון נושאת עיניה לתפקיד יו"ר רשות החשמל ואף נמצאת ברשימת המועמדים המצומצמת הסופית לתפקיד זה, הכפוף למשרד האנרגיה, כאשר ברור כי זהות היו"ר הנבחר תוכרע על ידי שר האנרגיה , עליה להימנע מהבעת עמדה בנושא כל כך מהותי למשקי האנרגיה והחשמל של ישראל. עמדתו של שר האנרגיה בנושא גלויה וידועה והבעת עמדה מצד הגברת חכמון בנושאים אלו, שמצויים במחלוקת עזה, שומה עליה שתהיה נטולת פניות כליל".
הרקע
בימים אלה, מבקש המשרד להגנת הסביבה לקדם הצעת החלטה בממשלת ישראל בנושא מעבר לכלכלה דלת פחמן.
זוהי הצעה לההחלטה לעדכון היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 וקביעת יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2050 וכן קביעת מספר יעדי משנה לסקטורים שונים.
החשיבות הלאומית והעולמית שבהפחתת פליטות גזי חממה היא ברורה, כמו כן, זוהי מחויבות של ממשלת ישראל, כפי שהתחייבו כמעט כל מדינות העולם כולו, לאמץ את הוראות הסכם פריז, של אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינויי האקלים הקובעות, בין היתר, את החובות של המדינות החברות להציג יעדים לאומיים להפחתת פליטות של גזי חממה. כפי שעשו ממשל ביידן, האיחוד האירופי וממשלת סין, בהצבת יעדים
אגרסיביים להפחתת הפליטות ולהשקעות עתק שיבטיחו זאת, עקב משבר האקלים המאיים על המשך קיום האנושות בכדור הארץ.
מיקומה הפיסי של ישראל באזור שיושפע מכל מההתחממות הגלובלית, מחייב אותה לגלות אחריות לאזרחיה ולמשפחת העמים ולהיערך נמרצות ודחופות.
על הדרישה להתערבות היועץ המשפטי לממשלה מחשש לניגוד עיניינים
על רקע זה, מבקשת עמותת "שומרי הבית" את התערבות היועץ המשפטי לממשלה ביחס לחשש אמיתי לקיומו של ניגוד עניינים בקרב מי שנוגע בקידומה ואישורה של הצעת ההחלטה שמקדם המשרד להגנת הסביבה.
כלי התקשורת, פרסמו בהרחבה כי קיימת מחלוקת מקצועית של ממש בין המשרד להגנת הסביבה והעומדת בראשו, לבין משרד האנרגיה ושר האנרגיה ביחס להחלטה. המשרד להגנת הסביבה סבור כי יש לקדם החלטה מקיפה בהקדם, ואילו המשרד האנרגיה סבור כי בהחלטה נפלו כשלים שאינם מאפשרים את אישורה על ידי ממשלת ישראל.
עצם קיומה של מחלוקת מקצועית בין משרדי ממשלה היא דבר שכיח ואין בה כשלעצמה כדי להטיל ספק בהליך אישור ההחלטה עצמה. אולם, נראה לכאורה כי לפחות חלק מן ההתנגדות לאישורה של ההחלטה, לא נעשה מטעמים ענייניים בלבד.
הגב' חכמון, כיהנה בעבר כחברה במליאת רשות החשמל, כיום היא מבין המועמדות הסופיות לאייש את תפקיד ראש רשות החשמל, שהתפנה לאחרונה. כידוע, רשות החשמל היא רשות רגולטורית לה השפעה עצומה על משק החשמל בישראל, המהווה שחקן מרכזי בכל החלטה המבקשת להפחית את סך פליטות גזי החממה בישראל, שתהא לה השפעה על השקעות, עלויות ותעריפים.
רשות החשמל הנוכחית כפופה לשר האנרגיה, לו עמדה ברורה כנגד הצעת המחליטים בנוסחה הנוכחי, והוא אף הפוסק האחרון בדבר זהות יו"ר רשות החשמל הנבחר. בנסיבות אלו, קשה לבקש מהגב' חכמון כי תנתק את רצונה להיבחר לתפקיד זה, מהיכרותה את עמדות שר האנרגיה בנושאים שעל סדר היום, וקשה להניח כי תציב עמדה לעומתית כלפיו בנושא כל כך מהותי בחייו של משק האנרגיה, שעה שעתידה המקצועי נתון בכפות ידיו.
בעולם קיימת מוסכמה כי פליטות המתאן בשרשרת ההפקה, הזיקוק, האחסון וההולכה של הגז הטבעי, מביאות אותו לעתים להיקף פליטות שהופך את השימוש בו לייצור אנרגיה, למסוכן לאקלים יותר מאשר פחם.
ממשל ביידן, למשל, הכריז לאחרונה כי עד שנת 2035 יאפס כליל את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה בארה"ב, לרבות הפסקת שימוש בתחנות כוח המונעות בגז.
וכך לאור כל הדברים ומבלי להטיל, חלילה, ספק בטוהר המידות של הגב' חכמון, עמותת "שומרי הבית" מעלה את החשש לניגוד עניינים.
מתוך המכתב: "…דומה שעיסוקה בקידום הגז הטבעי בישראל ומעורבותה במשק החשמל בעניין דינן, מעלים ולו רק חשש לניגוד עניינים בין עיסוקיה אלה לבין ייצוג אובייקטיבי של עמדת אגף התקציבים באוצר ביחס להחלטה. כידוע, הוראות הדין והפסיקה כבר קבעו, כי גם חשש לניגוד עניינים מחייב להסיר את מעורבותו של הצד הרלוונטי מעיסוק בסוגייה."
על הציפיה מאגף התקציבים לשקול שיקולים מאקרו-כלכליים
היינו מצפים מאגף התקציבים לשקול שיקולי מאקרו-כלכליים הרי גורל לכלכלת ישראל, לרבות חשש ממשי לפגיעה בהסכמי הסחר של ישראל במקרה ולא תיערך ותיישם כלכלה דלת או אף מאוזנת פחמן, מדיניות עליה הכריזו כבר מרבית מדינות העולם.
האיחוד האירופי פרסם מסמך מדיניות בו קרא להפסקת הסובסידיות לתעשיית דלקי המאובנים- סובסידיות המוענקות ברוחב לב בישראל, הסטת השקעות מתעשייה זו והפסקת השימוש בדלקי מאובנים, בדרך לאיזון פחמני עד 2050 . המסמך קובע כי ייצור החשמל של האיחוד האירופי יתבסס בעיקרו על אנרגיות מתחדשות.
האיחוד מדגיש כי לא יחתום על הסכמי סחר חדשים עם מדינות שאינן עומדות ביעדים שקיבלו על עצמן בהסכם פריז. נציין כי ישראל נמצאת כעת בהפרה מול הסכם פריז, שכן הייתה אמורה לפיו להגיש את יעדיה המעודכנים עד לסוף 2020 . זהו סיכון מהותי למשק הישראלי, שהיקפי הסחר שלו עם האיחוד האירופי גדולים.
להרחבה מוזמנים למכתב המלא.
