דו"ח ההתחממות הגלובלית
בדו"ח- Global Warming of 1.5 ºC, של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPCC מ- 2019, נכתב כי כדי להשיג את מטרת הסכם פריז להגביל את ההתחממות ל -1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם תעשייתיות, העולם צריך לצמצם את זיהום הפחמן הדו-חמצני שלו ב 45% עד 2030, ובאמצע המאה להגיע לפליטות "נטו-אפס", כלומר כל CO₂ שנפלט עדיין יהיה צריך להתאפס בדרך כלשהי.
Mainstreaming the Transition to A Net-Zero Economy
דו"ח שנכתב ע"י קבוצת השלושים Group of Thirty – G30, שהיא גוף גלובלי עצמאי המורכב ממנהיגים כלכליים ופיננסיים מהמגזר הציבורי והפרטי ומהאקדמיה בעלי ניסיון רב וחשיבה מקורית מקדימה.
הקבוצה פרסמה דוח בשם 'שמים את המעבר לכלכלה עם אפס פליטות נטו במרכז העניינים'.
מתמצית הדוח:
הראיות לכך ששינוי האקלים מביא לסיכונים חסרי תקדים לחיינו הם חד-משמעיים. ריכוזי פחמן דו חמצני (CO2) באטמוספירה הגיעו לרמות הגבוהות ביותר מזה 800,000 שנה. בשלושת העשורים האחרונים מספר אירועי מזג האוויר הקשים שנרשמו עלה פי שלושה. עלות הפסדי הביטוח הקשורים למזג האוויר גדלה פי שמונה בעשור האחרון והסתכמה בממוצע ב -60 מיליארד דולר; וההפסדים הממוצעים שלא היו מבוטחים מאירועי מזג האוויר גדלו פי שבע.
השפעות אלה מחווירות משמעותית בהשוואה למה שעלול לבוא. אם העולם ימשיך בדרכו הנוכחית, הטמפרטורות יעלו ביותר מ -3 מעלות צלזיוס עד 2100 מעל לרמות הקדם תעשייתיות, עליה שתוביל לנזק פיזי חמור ובלתי הפיך. זה כולל מפלס ים גבוה יותר, חוסר ביטחון תזונתי, אסונות טבע תכופים יותר ועליות משמעותיות במספר ימי החום המסוכנים. בסך הכל, התוצר המקומי הגולמי העולמי (GDP) יכול להיות נמוך בעד -25% בגלל השפעות אלה עד 2100.
היציאה מהדרך לאסון אקלימי מחייבת אותנו לאמץ טכנולוגיות ירוקות בכל מגזרי המשק. נצטרך להפחית את פליטת הפחמן נטו לאפס כדי להגביל את העלייה בטמפרטורות העולמיות לרמה נמוכה מ -2 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם תעשייתיות, ולהימנע מההשלכות הקטסטרופליות ביותר של שינויי האקלים. כדי למנוע אסון אקלימי, עלינו לפעול כעת ולהציב
בעקבות הדוח של ה- IPCC, הדיון העולמי על משבר האקלים והתחממות כדור הארץ עבר ממצב בו כולם 'תומכים' במאבק במשבר האקלים למצב שכולם פועלים בדחיפות להגבלת התחממות כדור הארץ.
כיום שמונה מתוך עשר הכלכלות הגדולות התחייבו להגיע לפליטת אפס נטו עד אמצע המאה, תשע מאז שהנשיא ג'ו ביידן פרסם את הבטחת הקמפיין שלו לעשות זאת. עשרים ותשע מדינות, בתוספת האיחוד האירופי, התחייבו לאפס פליטות נטו על CO₂ או על כל גזי החממה, המהווים 14.5% מהפליטה העולמית.
כ -400 חברות, בהן מיקרוסופט, יוניליוור, פייסבוק, פורד, נסטלה, פפסי קו, וקבוצת ברונסוויק, חתמו על השאיפה העסקית להבטחת 1.5 מעלות צלזיוס, אשר בנויה על ניתוח ה- IPCC.
מכחישי משבר האקלים – סוחרי הספק
למרות זאת, עדיין ישנם גופים שאינם מכירים במשבר האקלים, ואחרים שאינם מכירים בנחיצות הפעולות למניעת או הקטנת תוצאות משבר האקלים. את התגובות שלהם אפשר לאפיין בארבע רמות:
- הכחשה, אין משבר אקלים ואין התחממות כדור הארץ.
- יש הכרה בהתחממות כדור הארץ, אבל זו אינה תוצאה של מעשי אדם, שריפת דלקים פוסיליים, אלא מדובר בתופעה טבעית מחזורית, פעם מתחמם, ופעם מתקרר.
- גם אם בני האדם אחראים להתחממות כדור הארץ, הרי שכל מה שנעשה יביא יותר נזק מתועלת.
- מכירים במשבר אקלים ובהתחממות כדור הארץ, אבל אחרנו את המועד לעשות משהו נגד תופעות אלו, וצריך ללמוד איך לחיות איתן ועם התוצאות מהן, ככל שתהיינה קטסטרופליות.
השיטה בה נוקטים מכחישי משבר האקלים תוארה בספר 'סוחרי הספק' שנכתב על ידי נעמי אורסקס ואריק קונווי, שניהם היסטוריונים אמריקנים של המדע. הספר משווה בין ה'וויכוח' על משבר האקלים לבין ה'וויכוחים' הקודמים בדבר סרטן הנגרם מעישון, ואחרים.
אורסקס וקונווי כותבים בספר כי האסטרטגיה הבסיסית של אלו שהתנגדו לפעולה בנושא שעל הפרק, מדענים בשילוב עם מכוני חשיבה שמרניים, פרסומאים, וחברות פרטיות, וגם לאחר שהושג קונצנזוס מדעי בנושא בכל אחד ממקרים אלו, הייתה זריעת ספק ומבוכה, כאילו שיש ראיות לכאן ולכאן, שהמצב מורכב, שלא צריך לקפוץ למסקנות, ושיתכן שאין בכלל בעיה והכל בסדר.
לדוגמה, הטענה שרק חלק מהמדענים קובעים כי מעשי האדם תורמים לעליית הפחמן הדו חמצני, ועלייה זו גורמת להתחממות כדור הארץ, לפיכך יש לפעול להפחתתו. ואילו מדענים אחרים טוענים כי למעשי בני האדם אין קשר ישיר להתחממות כדור הארץ ולכן אין צורך להיבהל.
אבל לא מדובר ב'חלק' מהמדענים, הרוב המוחלט של מדעני האקלים חוששים מאסון בעקבות משבר האקלים. ולא רק מדענים, או 'ירוקים', אלא גם תאגידים קפיטליסטיים למהדרין כמו מינכן רה – Munich Re, חברת ביטוח המשנה מהגדולות בעולם, שקבעה בתחילת המאה ששינוי האקלים כבר מתרחש, שכדור הארץ מתחמם עם תוצאות הרסניות, ושבני אדם הניעו את שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית באמצעות שריפה נרחבת של דלקים מאובנים.
ב- 2002 אמר ד"ר גרהרד ברז ראש מחלקת המחקר בנושא סיכונים של מינכן רה:
"הפסדים קטסטרופליים נגרמים בעיקר מאירועי מזג אוויר קיצוניים".
ארבע שנים אח"כ, סכם זאת ד"ר פיטר הופה Prof. Dr. Peter Hoeppe ממינכן רה:
"אסונות טבע, במיוחד אירועים הקשורים למזג האוויר, גדלים באופן דרמטי במספרם ובעוצמתם. פוטנציאל ההפסד הגיע לממדים חדשים.
שינוי האקלים כבר מתרחש, אי אפשר לעצור אותו, רק למתן אותו.
קמות יותר ויותר עדויות מדעיות לקשרים סיבתיים בין התחממות כדור הארץ ובין הגידול בתדירות ובעצימות של אסונות טבע".
יש גם הטוענים כי מקורות אנרגיה מתחדשים, המבוססים על השמש או על הרוח, מזהמים את הסביבה ויקרים, שבמשבר האקלים והתחממות כדור הארץ, מעבר לאנרגיות מתחדשות יביא ליותר נזק מתועלת. טענות אלו אינן נכונות. מקורות אנרגיה מתחדשים, המבוססים על השמש או על הרוח, הם מקורות נקיים שאינם מזהמים את הסביבה. לעומת זה, תחנות כוח גזיות או פחמיות מזהמות בעצם פעילותן, משריפת גז או פחם, פולטות גזי חממה ומביאות להתחממות כדור הארץ.
בנוסף לכל אלו, ייצור חשמל מאנרגיה סולארית ומרוח זול משמעותית מייצור חשמל מגז או מפחם, וזה עוד לפני שמתחשבים בעלויות הזיהום והפליטות המוחצנות, המוטלות על הציבור.
יש גם הטוענים שהייצור של פאנלים סולאריים וההטמנה שלהם בקרקע, מזהמים את הסביבה, ומביאים סימוכין מ- 2014 לטענה זו. אלא שזו טענה שגויה, ומטעה.
היו הרבה התפתחויות בתחום מאז. כיום אין צורך להטמין את הפאנלים בקרקע, אפשר למחזר פנלים סולאריים ויש מפעלים כאלו באירופה. בדומה לכך, ממחזרים כיום באופן שוטף סוללות ליתיום יון.
יתרה מזאת, בניגוד לטענות בדבר חוסר התוחלת של מאבק בשינוי האקלים ובשימוש באנרגיות נקיות, נראה שהמדינות בעולם חושבות שיש משבר אקלים, שכדור הארץ מתחמם, שזו תוצאה של מעשי אדם, ושאפשר לפעול כנגד תופעה זו. מדינות בעולם חושבות שהניסיונות לבסס את המשק על אנרגיות מתחדשות ונקיות הצליחו, והן ממשיכות בכיוון של הגדלת חלקן של האנרגיות המתחדשות בתמהיל ייצור החשמל.
לדוגמה:
אוסטרליה מתכננת שעד 2035 יכולות להיות תקופות בהן כמעט 90% מהביקוש לחשמל יענה ממקורות מתחדשים.
גרמניה מתכננת להגיע ל-65% מייצור החשמל ב-2030 ממקורות מתחדשים, לעומת 46% ב-2020.
בארה"ב, לפי ה-EIA, 70% מיכולת ייצור החשמל שתתוקן בארה"ב ב- 2021 תהייה מאנרגיה סולארית ומרוח.
והנשיא ביידן הסביר כי זה משתלם, כי זה נקי, מכיוון שבמקרים רבים זה זול יותר."
ישראל והתעשייה הישראלית חייבים להצטרף למגמה העולמית, להיערך למעבר לאפס פליטות פחמן נטו, ובמהירות.