יעלה ויבוא המתאן
הגז המכונה טבעי אמנם נתפס בציבור הרחב באופן שגוי כפתרון אנרגטי מצוין לבעיות סביבתיות, אך עשרות מחקרים מעידים על כך שמעבר לשימוש בגז דווקא יאיץ את שינוי האקלים, ולא יעכב אותו. כיום כבר ברור שאם מתבוננים בהשלכות הבריאותיות והסביבתיות של הגז לאורך כל שרשרת ההפקה, הזיקוק, ההולכה, האחסון של תוצרי הלוואי הנוזליים הרעילים והשריפה בנקודת הקצה, הרי שלכל דבר ועניין, הינו נמנה על משפחת דלקי המאובנים המזהמים. בנוסף- הגז הינו מסוכן מאשר פחם מבחינה אקלימית.
בתהליך שריפת הפחם נפלט לאטמוספירה גז חממה: פחמן דו חמצני. לעומת זאת, בתהליכי הקידוח, ההפקה והשינוע של הגז, נפלט לאטמוספירה גז חממה חזק בהרבה, המתאן. ההתייחסות של משרד האנרגיה לפליטות בנקודת השריפה בתחנת הכח בלבד הינה מטעה, שכן כאמור ישנן פליטות מתאן לאורך כל שרשרת ההפקה וההולכה, על פי מחקרים רבים.
עוד עולה ממחקרים שאם רק 3.2%-2.4% מהמתאן שבגז הגולמי נפלט לאטמוספירה, הרי שמדובר בנזק סביבתי-אקלימי גדול יותר מאשר בשריפת פחם. בפועל, ממחקרים שונים בארה"ב עולה כי נפלט שיעור ממוצע של 5.4% – 3.6% מהגז ובמקרי קיצון- עד 20% מהמתאן! קרי- שימוש בגז מחריף את משבר האקלים יותר מאשר שימוש בפחם!
אף שריכוז גז המתאן באטמוספרה קטן פי 200 ויותר מריכוז הפחמן הדו-חמצני, השפעתו כגז חממה הינה משמעותית מאד- הוא אחראי למעלה מרבע מההתחממות הגלובלית, בשל ספיגת הקרינה הגבוהה שלו. בעשרות השנים האחרונות חלה עלייה רציפה בקצב פליטת המתאן ובריכוזו באטמוספרה, וכיום הוא גז החממה השני בתרומתו להתחממות כדור הארץ, אחרי פחמן דו-חמצני.
כאשר בוחנים את השפעתם כגזי חממה לאורך תקופה של 20 שנה מתקבל כי טונה אחת של מתאן שוות ערך ל- 86 טונות של פחמן דו-חמצני. למעשה, מבחינת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים, החלפת הפחם בגז היא מקח טעות ופירושה הפחתת גז חממה אחד (CO2), בתמורה להגדלה משמעותית של גז חממה אחר (מתאן), אשר הינו עוצמתי פי 86 מקודמו. זו החלפה של נבלה בטרפה.
מחקר שבחן שינויים עולמיים בהיקף פליטות גזי חממה מראה כי כמות המתאן שפולטת האנושות לאטמוספרה הגיעה לשיא של כל הזמנים. במחקר נמצא כי במהלך 2017 נפלטו לאטמוספרה 596,000 טונות של מתאן – 50,000 טונות יותר מממוצע הפליטה בשנים 2000-2006. על פי הממצאים, הגורמים האחראים לעלייה קשורים בפעילות האדם, בעיקר חקלאות, ייצור פסולת ושימוש בדלקים מאובנים, בעוד שהיקף הפליטה ממקורות טבעיים נותר ללא שינוי. ריכוז המתאן באטמוספרה כיום גדול פי 2.5 מריכוזו בראשית המהפכה התעשייתית, לפי מדידות מתוך בועיות אוויר שהשתמרו בקרחונים. מחקרים שנעשו על ידי אוניברסיטת קורנל בארה"ב ונאס"א, גילו כי קידוחי ותעשיית הגז תורמים כיום לא פחות משני שלישים מהגידול בהיקף המתאן באטמוספירה.
ומה בעולם?
מדינות רבות בעולם מבינות את המצב לאשורו ומקדמות מעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות– 71 מדינות בעולם ועוד 14 מדינות בארצות הברית כבר הגיעו או התחייבו למעבר מלא לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. בנוסף, מרבית מדינות העולם כבר התחייבו לאפס את פליטות הפחמן שלהן עד שנת 2050.
הפיקוח הרופף מצד המדינה
משרד האנרגיה הישראלי פרסם לאחרונה דו"ח הגורס כי הפליטות במערכת הגז הטבעי הישראלית הינן הנמוכות ביותר בעולם- 0.014% מסך הייצור. עם זאת, שורת מומחים חולקים על תקפותו ומהימנותו של דו"ח זה, בעיקר משום שלא קיימות מדידות מספקות.
נזכיר כי למשרדי הממשלה הרלוונטיים היסטוריה של תחזיות פליטות אופטימיות מדי מעיבוד גז שהופרכו לימים, לרבות:
- בתוכנית הניטור הסביבתית של אסדת תמר נובאו פליטות NMVOC (חומרים אורגניים נדיפים להוציא מתאן) שנתיות בהיקף של 30 טון בלבד לשנה, כאשר הפליטות המדווחות בדו"ח פליטות המזהמים השנתי של המשרד להגנת הסביבה לשנים 2018 – 2014 עמדו בפועל על 1000-1200 טון לשנה. בתחילת 2020, תוצאות אלו וליקויים אחרים דווחו על ידי מדענים ישראלים בכתב העת היוקרתי: Journal of Environmental Impact Assessment.
- משרדי האנרגיה והגנת הסביבה הכחישו כי יהיו "נישובים" (פליטה קרה של גז שלא נשרף) מאסדת לוויתן, בניגוד גמור למידעים שהבאנו מאסדות גז אחרות בעולם. עם תחילת הרצת האסדה הסתבר שלא כך הוא וכי צפויים נישובים מהותיים ביותר. מאוחר יותר התחוור כי נישובים במהלך פעילות האסדה השגרתית (זמן רב לאחר תום הרצתה) הביאו לכמעט אסונות באסדה, מה שגרם למשרד האנרגיה למנות חברת בדיקה חיצונית למתרחש באסדה ולעקוב אחר יישום הכשלים שמנתה בדו"ח מיוחד.
- אסדת לוויתן הפרה את היתר הפליטה שלה כבר בתחילת דרכה. לכן, הושת עליה עיצום כספי ניכר.
יתרה מזו, משרדי הממשלה הרלוונטיים כשלו באופן מוחץ בחשיפת מלוא המידע הרלוונטי בעניין זה, שמצוי בלבדית אצל המפעילה נובל אנרג'י (שברון):
- המידע הראשוני שנמסר לגבי הבקשה להיתר פליטה לאסדת לוויתן היה מושחר ברובו.
- המידע המלא על הרכב הקונדנסט (תוצר הלוואי הנוזלי המופרד מהגז הגולמי על גבי האסדה) מעולם לא פורסם, על אף מספר עתירות בנושא. מידע זה חיוני להבנת פיזור הפליטות במרחב וגם לצורך ניתוח התנהגות כתם שפך בים.
- נובל אנרג'י התחייבה לאמוד את פליטות המתאן מאסדת לוויתן בתוך 6 חודשים מקבלת היתר הפליטה, אך לא עמדה בכך. המשרד להגנת הסביבה התיר לה לדחות את האומדן לתום שנה קלנדרית מלאה (2020), בניגוד גמור להיתר הפליטה ובחוסר סמכות. גם מידע זה טרם פורסם עד עצם היום הזה, על אף קיום מספר הליכי חופש מידע בנושא.
