"הפורום לאנרגיה נקיה" מתריע כי אסדרת רשות החשמל האחרונה בנוגע לתעריף מתקנים סולאריים על גגות – תפגע אנושות בהתפתחות משק האנרגיה הירוקה בישראל. (למכתב המלא)
במכתב המופנה אל שר האנרגיה- חה"כ הדר' יובל שטייניץ, יו"ר ועדת הכלכלה- חה"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה- חה"כ מיקי חיימוביץ, בקשה להתערבותם המיידית.
"בשם הארגונים החתומים מטה, אנו מבקשים להביע את מורת רוחנו ולבקש את מעורבותכם המיידית, בעקבות פרסום האסדרה חדשה של רשות החשמל, אשר לטעמנו תפגע קשות בקידום ופיתוח משק האנרגיה המתחדשת בישראל ובהשגת היעדים אשר קבעה הממשלה אך לאחרונה."
לפי האסדרה של רשות החשמל שפורסמה לציבור, ניתן לראות כי הרשות מחלקת את תעריפי המתקנים על גגות לשלושה חלקים:
- מתקנים על גגות קטנים בהספק של עד 100 קילו-וואט (ק"ו) – הספק של עד 15 ק"ו ראשונים – יזכה ב-48 אג' לקילו-וואט/שעה (קוט"ש) והספק בין 15 ל-100 ק"ו יזכה לתעריף של 41 אג'.
- גגות בהספק של 100 עד 630 ק"ו – יזכו ב-18.18 אג' פחות 2%, ללא הצמדה.
- גגות בהספק של 630 ק"ו ומעלה – יתחרו במכרזים על התעריף.
מהי המשמעות?
- לא יהיה כדאי לקדם מערכת פוטו-וולטאית לייצור חשמל על מלוא שטח הגג בגגות בגודל שנע, פחות או יותר, בין כ-1,000 מ"ר לכ-8,000-9,000 מ"ר.
- במקרה הטוב, מה שצפוי שיקרה בגגות בגדלים אלה הוא שיוקמו מתקנים בהספק מקסימלי של 100 ק"ו, תוך ניצול חלקי של גודל הגג.
- במקרה הרע, מתקנים פשוט לא יוקמו בגגות בגדלים אלו.
- יתרה מכך, ישנם גגות רבים בישראל הנמצאים במצב רעוע, או שהינם גגות אסבסט, או שאינם מחוזקים דיו. תעריפים נמוכים מידי לא יאפשרו לנצל מרחב של גגות אלו הדורשים השקעה כלל וכך יתבזבז שטח אדיר בעל פוטנציאל דו-שימוש, שלא יהיה ראוי לשימוש.
בנוסף, על פי נתונים מעבודה שנעשתה עבור רשות החשמל ושפורסמו לפני כשנה, עולה כי סך שטחי הגגות ששטחם נע בין 1,000 מ"ר ל-10,000 מ"ר עומד על כ-54,000 דונם, שהם כ-20% מסך שטחי הגגות בישראל.
גגות שיכולים לספק אלפי מגה-וואט מותקן ולתרום תרומה אדירה לגידול בשיעור האנרגיות המתחדשות בישראל. גגות אלה כוללים כ-6,000 דונם גגות של השלטון המקומי, כ-10,000 דונם גגות של מבני חקלאות וכ-20,000 דונם גגות של מבני מסחר, תעסוקה ותעשיה.
מהן התוצאות?
התוצאה היא שגגות מבנים של רשויות מקומיות, מפעלים, מבני מסחר ותעשייה, קרי, חלק עיקרי בפוטנציאל ייצור החשמל הסולארי על גגות בישראל, יישארו ללא כיסוי פוטו-וולטאי.
מצב זה יפגע קשות בסיכויים לעמוד ביעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות לשנת 2030, ובוודאי שלא יאפשר להגדיל את היעדים שנקבעו.
החלטת הממשלה, אותה הוביל משרד האנרגיה, קבעה כי היעד לשנת 2030 יעמוד על 30% וכי חלק ניכר ממנו יגיע באמצעות מתקנים בדו-שימוש, שגגות הם כמובן נדבך מרכזי בהם,. זאת, בשל מצוקת הקרקע של ישראל ועל מנת לצמצם את הפגיעה בשטחים הפתוחים, על מנת לשמור על המגוון הביולוגי
החלטה זו, נזכיר, הינה חלק מתרומתה של ישראל במאבק הגלובלי להתמודדות עם שינויי האקלים.
מהו הפתרון?
בפניה לחברי מליאת רשות החשמל מיום 23.10.2020, ביקשו הארגונים שלא לפגוע בגגות הסולאריים ולהציע תעריף אטרקטיבי.
הפורום מציע לאמץ פתרון פשוט וישים של תעריף דיפרנציאלי, כשכל 100 ק"ו נוספים זוכים לתעריף קצת יותר נמוך מה- 100 ק"ו הקודמים מציין שתמוה מדוע הרשות לא בחרה באופציה הזו שהועלתה על ידי גורמי מקצוע שונים והעדיפה לפגוע בפוטנציאל הייצור מהגגות הסולאריים הגדולים.
"הפורום לאנרגיה נקיה" מציין כי הוא מצר שהצהרות הממשלה נראות כמס שפתיים, לאור ההחלטה שהתקבלה ע"י רשות החשמל. עוד כותב במכתבו: "אנו מבקשים מכם להתערב באופן מיידי, כדי להציל את תחום הגגות הסולאריים בישראל ולהבטיח עמידה ביעדים שהוגדרו על ידי ממשלת ישראל."
הארגונים החתומים על המכתב:
- מחאת הנוער למען האקלים
- עמותת "שומרי הבית"
- החברה להגנת הטבע
- גרינפיס ישראל
- הורים למען האקלים
- הפורום לאנרגיה נקיה
- אדם טבע ודין
- מטה המאבק בתחנת הכח "קסם"
