ה"פורום לאנרגיה נקיה" הגיש למשרד האנרגיה מסמך ובו כלים שיסייעו לעמוד ביעד הפחתת הפליטות לשנת 2050 ולעמוד ביעד 50% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. המסמך הוא מענה לשיתוף ציבור אותו יצר משרד האנרגיה. במסגרתו התבקש הציבור לענות על מספר שאלות.
מסמך הכלים נוצר מתוך רצון עמוק לסייע ליכולת שלנו כמדינה להצטרף למאמץ הגלובלי להפחתת פליטות של גזי חממה. המסמך מתווה דרך אפשרית לעמידה ביעדים.
שאלות משרד האנרגיה:
- לאור אי הוודאות הרבה בקביעת יעדים שלושה עשורים קדימה – האם נכון לקבוע יעד על ויעדי משנה להפחתת פליטות במשק האנרגיה או לקבוע יעד על בלבד?
- מה דעתך על היעדים המוצעים להפחתת פליטות בהתייחס לתנאים ההכרחיים שפירטנו?
מענה הפורום לאנרגיה נקיה
1. לא ניתן באמת לתכנן שלושים שנה קדימה, שכן התקדמות הטכנולוגיה היא אקספוננציאלית וגם פורצת לכיוונים בלתי צפויים. נראה שייצור מקומי של חשמל סולארי + אגירה יהיה יותר זול ממחיר הולכת החשמל בלבד בשנת 2050, על פי המגמה הקיימת כיום. לכן, סביר שייצור החשמל במרבית מדינות העולם יתבסס אז על 100% אנרגיה מתחדשת, מסיבות כלכליות בעיקר.
2. חובה לייצר יעדי ביניים לכל חומש, לכל הפחות, שכן הגדרת יעד של יותר מדור קדימה יעמעם את תחושת הדחיפות ואת הצורך בפעולה מיידית, הנגזר מעוצמת משבר האקלים וקצב התפתחותו.
3. יעד העל חייב להיות 100% הפחתת פליטות (Net Zero) ולא פחות, יעד שמרבית מדינות העולם כבר הצהירו עליו, נכון לעכשיו.
שאלת משרד האנרגיה:
- מהם כלי המדיניות הנוספים אותם כדאי ליישם כדי להבטיח עמידה ביעדים ל 2050?
הכלים בתחום ייצור חשמל
1. יש להגדיל את יעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות לשנת 2030 ל- 50%, עם יעד ביניים ל- 2025 בגובה 30%.
2. יש להגדיר לחברת החשמל יעדים בתחום האנרגיה המתחדשת ולרתום אותה לתהליך, בתחום האגירה ברשת ובכלל, תוך תגמול הולם בתעריף על-ידי רשות החשמל. הדבר יסייע למהירות חיבור מתקנים לרשת, קטנים כגדולים.
3. יש להגדיר יעדי התייעלות אנרגטית למשרדי הממשלה, לרשויות המקומיות, לתעשייה ולגורמי מסחר ולעקוב אחר מימושם. יש להגדיר תקציב מספק כדי לעודד התקדמות במישור זה.
4. יש להפסיק מיידית את כל הסובסידיות במשק הגז, לרבות תמיכה בחברות חלוקת הגז, הקמת מתקני קוגנרציה ומיקרוגנרציה, הקמת תחנות כוח מונעות בגז, השתת עלויות צנרת לטובת פרויקטים פרטיים על נתג"ז ועוד. כך, נעודד כלכלית את התפתחות משק האנרגיה המתחדשת.
5. יש לקדם מתן הלוואות בערבות מדינה למגזרים הפרטי והעסקי לצורך קידום אנרגיה סולארית על גגות, שטחים מופרים או שטחים דואליים.
6. יש לקדם רגולציה תומכת להקמת קהילות אנרגיה כנהוג באיחוד האירופי.
7. יש לבחון הקמת מיקרוגרידים ברשת החשמל, באחריות רשויות מקומיות, יישובים קהילתיים, מושבים וקיבוצים. יש לבחון זאת גם עבור תאגידים משמעותיים דוגמת אינטל, התעשייה האווירית ועוד.
8. יש להמשיך ולקדם הסרת חסמים בתחום הבניינים המשותפים, קרקע דואלית, בסיסי צבא ועוד.
9. יש ליצור שת"פ אזורי עם הרשות הפלשתינאית ואולי גם עם ירדן. בישראל קיים מחסור בשטחים פתוחים, אך בירדן אין כזה. כיום ירדן קונה מאיתנו מים וגז. יש לבחון רכישת חשמל ממנה באופן שוטף ולא רק לצורכי גיבוי (חלק ניכר מהחשמל של הירדנים הינו מאנרגיות מתחדשות, חלק שילך ויגדל על פי תכניותיהם הנוכחיות) יבוא חשמל ממרכז ירדן יקצר את עלויות הקמת קווי ההולכה מדרום ישראל למרכזה.
כנ"ל לגבי הרשות הפלשתינאית – כיום אנחנו מייצרים עבורם חשמל. אולם, יש לרשות שטחים נרחבים ביהודה ושומרון שיכולים לשמש לייצור חשמל סולארי, אך אינם מנוצלים כיום. יתרה מכך – הרשות תלויה בחשמל הישראלי, המייצר זיהום בישראל ומייצא את התוצר הנקי- מעורר שאלה מוסרית קשה. ייצור "חשמל פלשתיני" היה מקטין את הצורך בהשקעות במשק החשמל בישראל, מגדיל את התעסוקה ברשות, מגביר את הפיתוח הכלכלי והחוסן האנרגטי שלה ומייצר עוגן נוסף לשלום כלכלי.
מהלכים אלו יאפשרו להעלות את יעדי ייצור החשמל של ישראל מאנרגיה מתחדשת באופן ניכר, צורך שצפוי שיתעורר בשנים הקרובות.
10. יש לקדם ולהשית מס פחמן על חברת החשמל ויח"פים, כמו גם על מפעלים פולטי גזי חממה נוספים, תוך שיתוף המשרד להגנת הסביבה. הדבר יקדם את אחריות המזהמים לפתרון בעיית הפליטות.
11. יש להגדיל את היקף האגירה ל- 10 ג'יגהוואט עד 2030. הדבר יאפשר להימנע מהקמה של מתקנים פוסילים.
12. יש להגדיר יעדי ניהול ביקושים ולהתאים לצורך זה את תעריף התעו"ז. הסטה של טעינת רכבים חשמליים לטווח השעות 17:00-22:00, הינה משמעותית במניעה של הקמת תשתיות ייצור נוספות.
הכלים בתחום התחבורה
13. יש להגדיר, בשיתוף האוצר ומשרד התחבורה ובסיוע כלי מיסוי חכמים, חדירה של 50% רכבים חשמליים בשנת 2030. (מכלל הרכבים החדשים הנמכרים באותה שנה). יש לקבוע יעד ביניים בגובה 25% לשנת 2025.
14. יש לקדם תחבורה ציבורית נוחה ולהגדיר יעד של הפחתת הנסועה הפרטית ב- 50% עד 2030 בשיתוף משרד התחבורה.
15. יש לבחון הקמת מרכזי תעסוקה אזוריים בכל רחבי הארץ ולקדם הסעות מאורגנות אליהם וחזרה ליישובים הסמוכים.
16. יש לסיים במהרה את פרויקט חשמול הרכבת ולקדם את חישמול שאר התחבורה הציבורית בישראל.
17. יש לסייע למפעלים למצוא וליישם פתרונות חימום וקירור מבוססי אנרגיה מתחדשת.
18. יש להקים מנהלת אקלים בעלת סמכויות לצורך קידום פרויקטלי וסנכרון בין-משרדי.
19. יש לחדול מחיפושי גז ונפט בים וביבשה. מדינות יצואניות נפט הודיעו על ביטול או הפסקת קידוחים- דנמרק ונורבגיה, כמו גם צרכניות כגון ניו זילנד ופורטוגל. יש לעצור את פרויקטי פצלי השמן שנמצאים תחת בחינה סביבתית, לרבות זה במישור רותם.
20. יש לעצור מעתה ואילך כל פרויקט פוסילי חדש בישראל, לרבות תחנות מיקרוגנרציה, קוגנרציה, צנרת גז ונפט, תחנות פיקריות, תחנות מחז"מיות, מתקני הנזלה ועוד.
21. יש לעצור את יצוא הגז, עקב פחת בתהליכי ההפקה והייצור המשפיע על משבר האקלים, בשל היות המתאן גז חממה חזק. הגז הקיים ישמש לצרכים מקומיים את תחנות הכוח הנוכחיות, עד לסיום המעבר לשימוש מלא באנרגיות מתחדשות.
קישורים:
מסמך "הפורום לאנרגיה נקיה" למשרד האנרגיה
שיתוף הציבור של משרד האנרגיה
