משרד האנרגיה פרסם סקר "שיתוף ציבור משק האנרגיה ל- 2050" על יעדי מדיניות להפחתת פליטות במשק האנרגיה הישראלי עד לשנת 2050. במסמך פרוט התנאים המצורף לסקר נכתב על הסוללות לאגירת חשמל: "טכנולוגיות האגירה באמצעות סוללות עדין בחיתוליה ואין ניסיון רב בעולם בתפעול מערכת חשמל הכוללת כמות גדולה מאוד של מערכות אגירה באמצעות סוללות"
על זה יש לי מספר הערות.
הטכנולוגיה לאגירת חשמל כבר קיימת
הטכנולוגיה לאגירת חשמל בסוללות קיימת מזה עשרות שנים, בכל מכונית רגילה יש סוללה (מסוג עופרת חומצה). כל הצוללות בעולם, מלבד אלו המונעות באנרגיה גרעינית, מונעות לצד מנועי דיזל, באמצעות סוללות. במינוחים של היום היו קוראים להן צוללות היברידיות. כל הטלפונים הסלולריים, כל המחשבים הניידים וכל המכוניות החשמליות פועלים בהצלחה מזה שנים בטכנולוגיה לאגירת חשמל בסוללות מסוג ליתיום יון. הטכנולוגיה לאגירת חשמל בסוללות פועלת בהצלחה רבה בתחנות כוח, וההוכחה לכך היא הגדלת הקיבולת של סוללות לאגירת חשמל מ-100 מגוואט ל- 150 מגוואט בהורנסדייל אוסטרליה.
כאשר לא מחליטים ולא פועלים – משפיעים על העתיד
משרד האנרגיה ורשות החשמל עומדים בפני מצב לא פשוט. הם מבינים את המגמות, אבל יש אי-ודאות.
אפשר לחכות להתפתחויות, הבעיה היא שכאשר לא מחליטים ולא פועלים – משפיעים על העתיד.
בזמן ההמתנה מקבלים את ההחלטות של אתמול שהשפעתן להרבה שנים.
לדוגמה, בנית תחנות כוח פיקריות שיצטרכו להשבית אותן בתוך מספר שנים כאשר התחייבות מדינה לתשלומי זמינות היא לעשרים שנה ויותר.
בישראל עוצרים – ובעולם מאשרים ומקימים פרויקטים ענקיים לאגירת חשמל בסוללות
בעולם חושבים אחרת ממשרד האנרגיה, ומאשרים ומקימים פרויקטים ענקיים של אגירת חשמל בסוללות.
אנו חיים בעידן של סוללות גדולות והן הולכות וגדלות.
בקליפורניה
חברת ויסטרה מתכננת להקים מערכת ענקית לאגירת חשמל בסוללות בהספק של 1,500 מגוואט ו -6,000 מגוואט -שעה. השלב הראשון במתקן של ויסטרה עם סוללות של חברת טסלה, נמצא כעת בבנייה באתר תחנת הכוח הקיימת המופעלת בגז, מוס לנדינג במונטריי.
במאי הודיעה ויסטרה על תוכניותיה להרחיב את גודלה של מערכת אחסון החשמל באתר. השלב הראשון יהיה בהספק של 300 מגוואט ויכולת אגירת חשמל של 1,200 מגוואט-שעה. השלב השני יהיה בהספק של 100 מגוואט ויכולת אגירה של 400 מגוואט-שעה. תוכנית ההרחבה להספק של 1,500 מגוואט, שאושרה בסוף יולי 2020, אם תמומש בקרוב, משמעותה שפרויקט האחסון הזה יהיה בראש רשימת מערכות אחסון הסוללות הגדולות בעולם.
ויסטרה מקווה כי עבודתה בקליפורניה תסייע בהפחתת פליטות הפחמן שלה ב -50% לפני 2030 ותאפשר בסופו של דבר, אתצמצום תלותה בדלקים מאובנים. נשיא ומנכ"ל ויסטרה, קרטיס מורגן, אמר בהודעת דוא"ל ל- S&P Global Market Intelligence: 'קליפורניה היא ללא ספק המיקום האטרקטיבי ביותר עבורנו להמשיך להשקיע במערכות סוללות נוספות בתנאים כלכליים. אנו מאמינים שתחום החשמל יתפתח בסופו של דבר ללא שימוש בפחם ובטווח הרחוק יותר, ללא גז טבעי, זו הסיבה שאנו מתכוונים להקדיש כ -25% מתזרים המזומנים החופשי שלנו להשקעה במוצרי מתחדשים ובסוללות.'
“We believe the power sector will ultimately evolve entirely away from coal and, in the longer term, away from natural gas,”
באירופה
פרויקט הסוללות הגדול באירופה קיבל אישור תכנון בבריטניה
ב-30 לנובמבר הודיעה חברת האנרגיה הבריטית InterGen כי קיבלה אישור לתכנון הקמת פרויקט אחסון חשמל בסוללות, הגדול ביותר בבריטניה בפארק הלוגיסטי בשפך התמזה DP World London Gateway.
אחד המאפיינים המעניינים בפרויקט זה, הוא שמערכת הסוללות אינה משויכת לתחנת כוח ספציפית מאנרגיה מתחדשת או מפחם או מגז, אלא מחוברת לרשת החשמל ונותנת תמיכה ישירה למערכת החשמל.
הפרויקט מתוכנן לספק חשמל בתגובה מהירה מאוד, לתמיכה ולייצוב מערכת החשמל הקיימת, בשלב הראשון, למשך שעתיים.הפרויקט, בהשקעה של 200 מיליון ליש"ט (כ- 270 מיליון דולר) אמור לספק קיבולת של 320 מגוואט / 640 מגוואט-שעה לפחות, עם פוטנציאל להתרחב ל -1.3 גיגוואט שעה, פי עשר מגודל הסוללה הגדולה ביותר הפועלת כיום בבריטניה, ויהיה גם אחד ממערכות הסוללות הגדולות ביותר בכל מקום בעולם.
בניית הפרויקט הענק אמורה להתחיל בשנת 2022, והוא צפוי להתחבר לרשת בשנת 2024. מערכת הסוללות כשהן טעונות במלואן, תוכל לספק חשמל לכ- 300,000 בתים למשך שעתיים. הפרויקט ישמש בעיקר לתמיכה ולייצוב אספקת החשמל הקיימת.
פרויקט סוללות שני גדול עם קיבולת של 175 מגוואט / 350 מגוואט-שעה מתוכנן בלינקולנשייר.
הצמיחה המתמשכת של מקורות אנרגיה מתחדשים כמו רוח ושמש הינה קריטית לבריטניה בהשגת המטרה להגיע לפליטות נטו אפסיות net zero emissions עד 2050. עם זאת, מקורות אנרגיה מתחדשת אלו מייצרים חשמל רק כאשר הרוח נושבת או השמש זורחת, ולא בהכרח כאשר החשמל נחוץ ביותר לרשת. מצב זה הביא לצמיחה משמעותית בשימוש בסוללות לתמיכה במערכת החשמל, מכיוון שהסוללות יכולות לאגור את החשמל מהרוח ומהשמש לשימוש כאשר הוא נחוץ.
עם זאת, בשום פרויקט בבריטניה אין פרויקט בהיקף ההצעה שלאינטרגן, המספק חלק מרכזי בארכיטקטורת מערכת החשמל הנדרשת כדי לסייע למעבר לפליטות נטו אפסיות.
פרוייקט הסוללות הגדול בעולם
פרויקט הסוללות הגדול בעולם, בהיקף של 1,500 מגוואט / 6,000 מגוואט-שעה, קיבל אישור בארה"ב.
ב-29 ליולי, החלו חברת טסלה וחברת החשמל פסיפיק גז וחשמל PG&E את הבנייה של פרויקט הסוללות שלהם באתר מוס לנדינג (אלקהורן) Moss Landing Project (Elkhorn) במונטריי קליפורניה, בהיקף של 182.5 מגוואט / 730 מגוואט-שעה, שהוא מהגדולים ביותר בעולם. הבנייה מתוכננת להסתיים ב- 2021.
באותו יום קבלה חברת ויסטרה אנרג'י Vistra Energy מהוועדה לתכנון במחוז מונטריי היתר להרחבת מערכת הסוללות שלה באותו אתר, שיכולה לגדול ולהיות פי שמונה גדולה יותר מהפרויקט באלקהורן, עם מערכת סוללות ליתיום-יון בקיבולת של -1,500 מגוואט / 6,000 מגוואט-שעה. מערכת האחסון מוס לנדינג של ויסטרה תהיה מערכת הסוללות הגדולה ביותר בארה"ב ובעולם, הראשונה בעולם בגודל ג'יגוואט, על פי נתונים של S&P Global Market Intelligence
כדי להמחיש את היקף הפרויקט של ויסטרה במוס לנדינג, אציין שלפי מפעיל רשת החשמל בקליפורניה CAISO, מגוואט אחד מספיק כדי לספק את הביקוש המיידי של 750 בתים. 1,500 מגוואט של מערכת אחסון החשמל בסוללות של חברת ויסטרה, בבנייה מלאה, יוכלו לספק חשמל ל- 1,125,000 בתים.
על בסיס שני חוזים עם חברת החשמל PG&E להיקף מצרפי של 400 מגוואט, מתחם הסוללות של ויסטרה במוס לנדינג יכול כמעט לגדול פי ארבעה לאחר החברה קבלה אישור לבנות ארבע יחידות של 300 מגוואט. בסמוך למערכת סוללות של 300 מגוואט שאושרה בעבר. השלב הראשון בן 300 מגוואט מתוכנן להסתיים עד סוף 2020, ואחריו שלב שני של 100 מגוואט ב-2021.
אתר מוס לנדינג של ויסטרה מספק הזדמנות ייחודית לפיתוח מערכות סוללות לאגירת חשמל בהיקף נרחב, אך בשלב זה השוק יכול לתמוך רק בהרחבה בהיקף של 100 מגוואט. החברה מתכוננת להרחיב את הפרויקט אם וכאשר תנאי השוק והכלכלה יתמכו בו. עם ההיתר החדש, ויסטרה עובדת על שדרוגי התשתית הנדרשים, כך שתוכל לנוע במהירות כאשר צצות הזדמנויות להוסיף נפח אחסון נוסף, לדברי נשיא ומנכ"ל ויסטרה קרטיס מורגן.
בהינתן המנדט של קליפורניה לספק 60% ממכירות החשמל הקמעונאיות שלה ממשאבי אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030, בהשוואה ל -36% בשנת 2019, והיעד של 100% חשמל ללא פליטות פחמן carbon-free power עד 2045, נראה כי ביקוש נוסף לסוללות הוא בלתי נמנע.
אבל בארץ, במשרד האנרגיה, חושבים אחרת, לדעתם טכנולוגיות האגירה באמצעות סוללות עדין בחיתוליה, ומכאן שאישור והקמת פרויקטים ענקיים של אגירת חשמל בסוללות בעולם זו טעות.