עיכוב לא סביר בשינוי תקנות ערכי אוויר בישראל

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
עיבוב לא סביר בעדכון ערכי האוויר בישראל

המשרד להגנת הסביבה הודיע על כוונתו להאריך את תקנות ערכי האוויר הקיימות בשנה – ובכך למעשה לעכב את שינוי ועדכון תקנות ערכי האוויר בישראל. בעקבות כך פנו למשרד הגנ"ס וליו"ר וועדת הפנים והגנת הסביבה, ב- 14.9.20 ד"ר רויטל גולדשמיד, מהמרכז למחקר סביבתי חיפה ויוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית בנושא העיכוב הלא סביר בשינוי תקנות ערכי אוויר בישראל. 

לאחרונה בהמשך לפניה זו התקיים דיון בנושא זה בוועדה להגנת הסביבה.
ניתן לצפות בדיון הוועדה – כאן.

וכעת בעקבות הדיון ולקראת הכרעת הוועדה בנושא פנו שוב במכתב "שומרי הבית" ו"המרכז למחקר סביבתי בחיפה" ובו העמדה כי חשוב מאוד לעדכן את הרגלוציה והערכים ללא דחיות ולפעול באופן יצירתי.   

"אנו רואים חשיבות רבה בעדכון ערכי איכות אוויר בתאריך שנקבע ותוכנן וללא דחיות ניכרות. עיכוב בעדכון ערכי איכות אוויר משמעותו השהייה של האינטרס הציבורי לאוויר נקי ודחיית התאמת והשוואת הערכים והמגבלות המקומיים לרגולציה הקיימת בעולם בתחום איכות האוויר."

ומתוך התבוננות על הקיים ועל מה שנדרש- 

" אנו סבורים כי לא נדרשת ארכה של שנה כדי לעמוד ברגולציות אשר כבר מוגדרות וקיימות בעולם.
אנו מאמינים כי ניתן למצוא פתרונות יצירתיים ומתאימים לתקופתנו המאתגרת כדי ליישם את עדכון ערכי האוויר, ביניהם- ביצוע עדכון ערכי האוויר באופן הדרגתי. "

במכתב השני מפורטים ערכי איכות האוויר השונים, יחד עם הטיפול בהם בתקופה האחרונה והשלכות העיכוב שבעדכונם על הסביבה ועל בריאות הציבור. לקריאת המכתב המלא

מתוך המכתב הראשון בנושא עיכוב עדכון ערכי האוויר ומשמעותו:

הפונים מתריעים שכל עיכוב בעדכון ערכי איכות האוויר – יביא בהכרח לפגיעה סביבתית ובריאותית באזרחים – ללא כל הצדקה. 

ערכי איכות אוויר מקבעים ספים למניעת פגיעה סביבתית ובריאותית באזרחים – עיכוב עדכונם מהווה פגיעה ביכולת האכיפה ופגיעה באינטרס הציבורי. 

הבעיה – ערכים לא מעודכנים על-פי הידע הקיים והתקנים הבינלאומיים ופגיעה ביכולת האכיפה
הפתרון – עדכון בפעימות 

כבר כיום, מדינת ישראל אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים בספי האכיפה, היעד וההתרעה של מזהמים רבים, לרבות היעדר ספי ריח בחוק.

על פי חוק אוויר נקי סעיף 6 (ד'), עדכון ערכי איכות האויר נבחנים לפחות אחת ל-5 שנים. המשמעות היא – שנעשית בחינה של מגמות שינוי איכות אויר וטכנולוגיות – לאורך זמן ממושך כדי לקבוע ערכים ויעדים לערכי איכות האויר.

בתקופת הקורונה, קביעת יעדים לערכי אוויר, מאפשרת עדכון בפעימות על-פי נושאים, שגיבוש הערכים שלהם הסתיים או בהול. בחינת איכות האוויר בתקופת הקורונה אינה רלוונטית לענין העיכוב בהליך החשוב של עדכון ספי הפגיעה באזרחים. 
הכותבים מתייחסים לעיכוב שחל כעת בקביעת הערכים הנדרשים לאחר שהמשרד להגנ"ס נדרש לסיים את עבודת העידכון במשך 5 שנים. 

עמותת שומרי הבית והמרכז למחקר סביבתי מציעים כי, לפנים משורת הדין – יתבצע עדכון בפעימות על-פי נושאים שגיבוש הערכים שלהם הסתיים או בהול.

ערכי-אוויר חשובים הנדרשים בהקדם

פורמאלדהיד 

פורמאלדהיד הינו מרכיב אשר לגביו נמדדות חריגות משמעותיות במאות אחוזים בכל הארץ. 
פורמאלדהיד מוגדר מסרטן וודאי – ולכן אנו מעונינים לא לעכב את עדכון החוק הישראלי ולהוסיף עבורו ערך יעד 8 שעתי של 9ug/m3 בדומה לחוק בקליפורניה
בנוסף, עפ"י תקנות אוויר נקי מאופשרות 10 שעות חריגה (ביממות שונות).

ההגדרה כיום עושה עוול עם העובדה כי המזהם לא נמדד באופן רציף וכל דיגומי האוויר היממתיים בישראל של פורמאלדהיד חורגים מערכי היעד, כך שלא ניתן להסיק באופן אמפירי בכמה יממות בשנה בפועל קיימת חריגה (כנראה בכולן, לפי ההגיון).

מכיוון שכך, אנו דורשים לבטל את הגדרת ה-10 שעות בחוק ולנטר את הפורמאלדהיד באופן רציף. בדומה למדינות מתוקנות בעולם (כדוגמת טקסס).

בנזן 

עפי הגדרות ארגון הבריאות הבינלאומי (ה- WHO) אין ערך סף בטוח לחשיפה לבנזן. 
אופי החשיפה לבנזן הוא ב"פיקים" והגדרת החוק המאפשרת חשיפה כרונית יממתית (7 החרגות) – עושה עוול ופוגעת בציבור.

אין צורך לבחון את העניין בפרק זמן נוסף כדי להגיע למסקנה מתבקשת זו.
לכן הציפיה מהמשרד להגנת הסביבה – לבטל את ההחרגות מהחוק ולהוסיף בתקנות הגדרות כמותיות, למגבלות חשיפה אקוטיות, לחומרים קרצינוגנים, ג'נוטוקסים והמטוטוקסים, הגדות התואמות את דפוס החשיפה הרגעית (שעתית) הגבוהה שקיימת במפרץ חיפה לחומרים מסרטנים.

דרישות הכרחיות לעמידה של ישראל בסטנדרטים בינלאומיים

מעריכת סקר ספרות פשוט עולה כי ישראל אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים. ויש דרישות להן אנו לפחות נדרשים:  

קביעת ערכי יעד למחוללי ריח

ערכי יעד למחוללי ריח שלא קיימים בחוק הישראלי, אך כן קיימים בעולם. הדבר דורש בסך הכל סקר ספרות. טיפול בנושא זה יכול היה להיעשות במהלך כל השנים האחרונות.

נדרש לעדכן את ערכי איכות האויר, ללא עיכובים נוספים, על פי הגדרות ארגון הבריאות העולמי עבור מחוללי ריח שיש עמם סכנה בריאותית:
Hydrogen sulfide חצי שעתי,
Styrene חצי שעתי,
Tetrachloroethylene חצי שעתי,
Toluene חצי שעתי ומזהמים נוספים.

סקר גוגל וניהול המידע בצורה נכונה יכול להצליב את כל החוסרים בתקנות הישראליות, עם הגדרות ספי ריח בחוקים בעולם. 

משמעות עדכון ערכי איכות האוויר 

במכתב מציינים הכותבים את ההערות שיש לעבודה המאומצת שנעשית בענין עדכון ערכי איכות האוויר.

קריאת דוחות מצאי מוכיחים כי הידוק חגורת הרגולציה בשנים האחרונות מוביל לירידות בזיהום האוויר האנטרופוגני בישראל, נוכח זאת אנו מצפים כי אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה יבין את חשיבות ודחיפות סיום עדכון ערכי איכות אויר כמתוכנן.

כותבי המכתב מציינים: 

"בקשת ארכה בשל "מצב החירום" ותליית האשמה על קשיים בפגישות הוועדה המלווה היא אמירה תמוהה בעיקר כי בתקופת החירום המדוברת התבצעו מספר שיחות מקוונות בין ארגוני הסביבה ובעלי עניין לבין המשרד להגנת הסביבה בנושאים שונים. (הפרוט במכתב המלא)

אנו מצפים להמשיך את בחינת ערכי זיהום האוויר ולסיים את התהליך בזמן."

עמותת שומרי הבית והמכון למחקר סביבתי חיפה  מבקשים לקיים פגישה בה יוכלו להבהיר את עמדתם ולבחון את האופן בו ארגוני הסביבה יוכלו לסייע בתהליך על מנת שאגף איכות אויר יעמוד ביעדיו.

 

מענה המשרד להגנת הסביבה:

ב- 11.10.2020 התקבל מענה משרד הגנ"ס ובו הם מתיחסים להערות שקיבלו. 

מתוך המענה: 

"כפי שצוין בפרסום להערות הציבור, הארכת תוקפן של התקנות בשנה נוספת נועדה לאפשר לגורמים המקצועיים להשלים את הבחינה המקצועית הכוללת מדידות וניתוח תוצאותיהן, וכן דיון מקצועי עם בעלי העניין והארגונים הסביבתיים בממצאים ובערכים המומלצים. כל זאת על מנת לגבש ערכים מעודכנים המבוססים על תשתית מדעית ומקצועית."

קישורים:

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן