עיכוב לא סביר בשינוי תקנות ערכי אוויר בישראל

המשרד להגנת הסביבה הודיע על כוונתו להאריך את תקנות ערכי האוויר הקיימות בשנה – ובכך למעשה לעכב את שינוי ועדכון תקנות ערכי האוויר בישראל. בעקבות כך פנו למשרד הגנ"ס וליו"ר וועדת הפנים והגנת הסביבה, ב- 14.9.20 ד"ר רויטל גולדשמיד, מהמרכז למחקר סביבתי חיפה ויוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית בנושא העיכוב הלא סביר בשינוי תקנות ערכי אוויר בישראל. 

לאחרונה בהמשך לפניה זו התקיים דיון בנושא זה בוועדה להגנת הסביבה.
ניתן לצפות בדיון הוועדה – כאן.

וכעת בעקבות הדיון ולקראת הכרעת הוועדה בנושא פנו שוב במכתב "שומרי הבית" ו"המרכז למחקר סביבתי בחיפה" ובו העמדה כי חשוב מאוד לעדכן את הרגלוציה והערכים ללא דחיות ולפעול באופן יצירתי.   

"אנו רואים חשיבות רבה בעדכון ערכי איכות אוויר בתאריך שנקבע ותוכנן וללא דחיות ניכרות. עיכוב בעדכון ערכי איכות אוויר משמעותו השהייה של האינטרס הציבורי לאוויר נקי ודחיית התאמת והשוואת הערכים והמגבלות המקומיים לרגולציה הקיימת בעולם בתחום איכות האוויר."

ומתוך התבוננות על הקיים ועל מה שנדרש- 

" אנו סבורים כי לא נדרשת ארכה של שנה כדי לעמוד ברגולציות אשר כבר מוגדרות וקיימות בעולם.
אנו מאמינים כי ניתן למצוא פתרונות יצירתיים ומתאימים לתקופתנו המאתגרת כדי ליישם את עדכון ערכי האוויר, ביניהם- ביצוע עדכון ערכי האוויר באופן הדרגתי. "

במכתב השני מפורטים ערכי איכות האוויר השונים, יחד עם הטיפול בהם בתקופה האחרונה והשלכות העיכוב שבעדכונם על הסביבה ועל בריאות הציבור. לקריאת המכתב המלא. 

מתוך המכתב הראשון בנושא עיכוב עדכון ערכי האוויר ומשמעותו:

הפונים מתריעים שכל עיכוב בעדכון ערכי איכות האוויר – יביא בהכרח לפגיעה סביבתית ובריאותית באזרחים – ללא כל הצדקה. 

ערכי איכות אוויר מקבעים ספים למניעת פגיעה סביבתית ובריאותית באזרחים – עיכוב עדכונם מהווה פגיעה ביכולת האכיפה ופגיעה באינטרס הציבורי. 

הבעיה – ערכים לא מעודכנים על-פי הידע הקיים והתקנים הבינלאומיים ופגיעה ביכולת האכיפה
הפתרון – עדכון בפעימות 

כבר כיום, מדינת ישראל אינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים בספי האכיפה, היעד וההתרעה של מזהמים רבים, לרבות היעדר ספי ריח בחוק.

על פי חוק אוויר נקי סעיף 6 (ד'), עדכון ערכי איכות האויר נבחנים לפחות אחת ל-5 שנים. המשמעות היא – שנעשית בחינה של מגמות שינוי איכות אויר וטכנולוגיות – לאורך זמן ממושך כדי לקבוע ערכים ויעדים לערכי איכות האויר.

בתקופת הקורונה, קביעת יעדים לערכי אוויר, מאפשרת עדכון בפעימות על-פי נושאים, שגיבוש הערכים שלהם הסתיים או בהול. בחינת איכות האוויר בתקופת הקורונה אינה רלוונטית לענין העיכוב בהליך החשוב של עדכון ספי הפגיעה באזרחים. 
הכותבים מתייחסים לעיכוב שחל כעת בקביעת הערכים הנדרשים לאחר שהמשרד להגנ"ס נדרש לסיים את עבודת העידכון במשך 5 שנים. 

עמותת שומרי הבית והמרכז למחקר סביבתי מציעים כי, לפנים משורת הדין – יתבצע עדכון בפעימות על-פי נושאים שגיבוש הערכים שלהם הסתיים או בהול.

ערכי-אוויר חשובים הנדרשים בהקדם

פורמאלדהיד 

פורמאלדהיד הינו מרכיב אשר לגביו נמדדות חריגות משמעותיות במאות אחוזים בכל הארץ. 
פורמאלדהיד מוגדר מסרטן וודאי – ולכן אנו מעונינים לא לעכב את עדכון החוק הישראלי ולהוסיף עבורו ערך יעד 8 שעתי של 9ug/m3 בדומה לחוק בקליפורניה. 
בנוסף, עפ"י תקנות אוויר נקי מאופשרות 10 שעות חריגה (ביממות שונות).

ההגדרה כיום עושה עוול עם העובדה כי המזהם לא נמדד באופן רציף וכל דיגומי האוויר היממתיים בישראל של פורמאלדהיד חורגים מערכי היעד, כך שלא ניתן להסיק באופן אמפירי בכמה יממות בשנה בפועל קיימת חריגה (כנראה בכולן, לפי ההגיון).

מכיוון שכך, אנו דורשים לבטל את הגדרת ה-10 שעות בחוק ולנטר את הפורמאלדהיד באופן רציף. בדומה למדינות מתוקנות בעולם (כדוגמת טקסס).

בנזן 

עפי הגדרות ארגון הבריאות הבינלאומי (ה- WHO) אין ערך סף בטוח לחשיפה לבנזן. 
אופי החשיפה לבנזן הוא ב"פיקים" והגדרת החוק המאפשרת חשיפה כרונית יממתית (7 החרגות) – עושה עוול ופוגעת בציבור.

אין צורך לבחון את העניין בפרק זמן נוסף כדי להגיע למסקנה מתבקשת זו.
לכן הציפיה מהמשרד להגנת הסביבה – לבטל את ההחרגות מהחוק ולהוסיף בתקנות הגדרות כמותיות, למגבלות חשיפה אקוטיות, לחומרים קרצינוגנים, ג'נוטוקסים והמטוטוקסים, הגדות התואמות את דפוס החשיפה הרגעית (שעתית) הגבוהה שקיימת במפרץ חיפה לחומרים מסרטנים.