משבר האקלים העולמי יצר צורך בשיתוף פעולה בינלאומי על מנת לצמצם את פליטת גזי החממה, באמצעות מעבר לשימוש באנרגיה נקיה ומתחדשת.
אנרגיה מתחדשת מאיצה את יכולת ההתקדמות האנושית להתנתק מהצורך לשרוף דלקים בתהליכי ייצור חשמל. שריפת דלקים כרוכה בפליטה משמעותית ביותר של גזי חממה.
להלן עבודות של הסטודנטים בקורס מידענות ומודיעין עסקי ביחידה ללימודי המשך – הטכניון, שסוקרות את המצב הנוכחי ואת יעדי המעבר לשימוש באנרגיות במדינות שונות בעולם לשנת 2030 ולשנים קדימה.
תודה והערכה לסטודנטים שהכינו וחלקו איתנו את העבודות.
מדינות מרכז ודרום אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד
תקציר מנהלים
מטרת מאמר זה הייתה להציג את התחזיות העדכניות ביותר למעבר ךאנרגיה מתחדשת עד 2030 במדינות דרום ומרכז אמריקה, כמו גם באוסטרליה וניו זילנד.
המסמך מספק נתונים מספריים משוערים המנבאים את הרחבת ייצור האנרגיה ממתחדשות כתחליף למשאבים מתכלים כגון פחם, נפט וגז טבעי בצ'ילה, מקסיקו, ברזיל, ניו זילנד ואוסטרליה.
מקורות האנרגיה המתחדשים כוללים אנרגיה מים, רוח, אנרגיה ביולוגית, אנרגיה גיאותרמית ושמש.
על פי התחזיות, צ'ילה תקבל יותר מ -68% מהחשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים עד 2030. מנתח של 13% מתחדשות היום, השימוש באנרגיית הרוח והשמש יגדלו ויספקו 40% מייצור האנרגיה של צ'ילה עד 2030.
גם מקסיקו שואפת לבצע מעבר דומה, כאשר התחזיות טוענות שעד 2030 המדינה תעשה זאת.
במקסיקו מצמצמים משמעותית את השימוש בפחם ובגז, כאשר אנרגית מים ורוח הם מקורות האנרגיה המתחדשת העיקריות.
לברזיל יש מדיניות שאפתנית עוד יותר; עם תחזיות, המעידות על כך שעד שנת 2030 88% מייצור האנרגיה במדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה יהיה ממקורות מתחדשים.
אנרגיה מים ורוח צפויים להיות מקורות האנרגיה המתחדשת העיקריים בברזיל, בהתאמה.
הנתונים מראים כי בצד השני של העולם, ניו זילנד ואוסטרליה מתכננות להגיע כ- 50% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030.
על פי התחזיות, צפויה ירידה בשימוש בדלקים מאובנים (במיוחד נפט ופחם) בניו זילנד, כשהם מוחלפים יותר ויותר באמצעות מימן ודלקים ביולוגיים. עם זאת, צריכת הגז צפויה להישאר קבועה כחלק מההיצע הכולל.
באוסטרליה, אנרגיה מתחדשת תכסה 50% מצרכי שוק החשמל עד שנת 2030. המשאב המתחדש העיקרי הוא אנרגיה סולארית, ואחריו רוח. השימוש בפחם שחור וחום צפוי לרדת בכמעט 30%.
מקסיקו | 68% |
צ'ילה | 68% |
ברזיל | 88% |
ניו זילנד | 50% |
אוסטרליה | 50% |
מדינות מערב אירופה:
האיחוד האירופי התייחס לצורך לעבור לשימוש באנרגיה מתחדשת על ידי חקיקה, כמו גם תכניות פעולה ארוכות טווח באקלים. בשנת 2014 אימצה מועצת האיחוד האירופי יעדים מתחדשים ויעדים אנרגטיים לתקופה שבין 2021 ל -2030.
מערב אירופה: שבדיה, פורטוגל, ספרד, איטליה, הולנד, נורבגיה ושוויצריה.
תקציר מנהלים:
מטרת דוח זה הייתה להציג יעדים ל- 2030 למעבר לאנרגיה מתחדשת של 7 מדינות אירופאיות:
איטליה, הולנד, נורבגיה, פורטוגל, שבדיה, שוויץ וספרד.
כל המדינות העומדות במרכז העבודה מכירות בחומרים המתחדשים כיעד לאומי.
הן פיתחו תוכניות השקעה לעידוד צמיחת מניות מתחדשות.
למעט נורבגיה ושוויץ, המדינות הגדירו את יעד נתח המתחדשים לקראת 2030:
שבדיה | 65% |
פורטוגל | 47% |
ספרד | 42% |
איטליה | 30% |
הולנד | 27% |
מערב אירופה: אוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד
תקציר מנהלים:
מטרת עבודה זו הייתה לסקור את יעדי מדינות מערב אירופה למעבר לאנרגיה מתחדשת, בהתחשב במצב הנוכחי ולוחות הזמנים לטווח הארוך
עד 2030.
המדינות שנכללו בסקירה היו: אוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון ואירלנד.
כחלק מהסקירה נבדקה:
• צריכת חשמל; פחם, כבול ופצלי שמן; מוצרי שמן; גז טבעי, אנרגיה מתחדשת, פסולת ואנרגיה גרעינית בתשע המדינות הוערכה בשנת 2017 (הנתונים האחרונים שנמצאו בנושא).
• השוואה בין הצריכה בוצעה בשנים 2008 – 2017 כדי לראות אם ישנה
מגמה בשינוי הצריכה.
• נבחנו התוכניות של המדינות השונות לצריכת אנרגיה לשנת 2030.
הצריכה נבדקה בארבעה מגזרים: תעשייה, תחבורה, מגורים ומִסְחָרִי.
השוואת הנתונים בין השנים 2008 ל-2017 הראתה כי אין מגמה ברורה לשינוי בצריכת אנרגיה. צריכת המשתנים השונים (חשמל; פחם, כבול ונפט פֶּצֶל; מוצרי שמן; גז טבעי, מתחדשות, פסולת וגרעינית) גדל וירד
ללא חוקיות וכך גם הצריכה הכוללת. נתונים על שינויים בצריכת האנרגיה ע"פ המגזרים השונים (תעשייה, תחבורה, מגורים, שירותים מסחריים וציבוריים) לא ניתן למצוא באופן חוקי.
בסקירת היעדים לשנת 2030 ניתן לראות כי כל המדינות השונות קבעו יעדים המבקשים לעמוד ביעדים המוסכמים בהסכם פריז וכוללים הפחתה בצריכת האנרגיה והמעבר לאנרגיה חלופית.
יעדי אנרגיות מתחדשות ל- 2030:
אוסטריה | 48.5% |
דנמרק | 54% |
פינלנד | 51% |
צרפת | 49% |
מזרח אירופה: צ'כיה, אסטוניה, הונגריה, לטביה, ליטא, פולין, סלובקיה, רוסיה
תקציר מנהלים
מטרת מאמר זה הייתה להציג את התחזיות העדכניות ביותר למעבר לאנרגיה מתחדשת ופליטת גזי חממה (GHG) עד שנת 2030 ולאחרונה 2020 בשש מדינות מזרח אירופאיות החברות באיחוד האירופי: הרפובליקה הצ'כית, אסטוניה, הונגריה,לטביה, ליטא, פולין, סלובקיה וברוסיה הפדרלית שאינה חלק מהאיחוד האירופי.
מקורות האנרגיה המתחדשים כוללים אנרגיה מימית, רוח, ביו אנרגיה, גיאותרמית, אנרגיית אוקיינוס ואנרגיית שמש.
עבודה זו ממפה את הפרויקט, התקנות והיעדים של האיחוד האירופי לאותן מדינות ומכסה את התוכנית הלאומית של כל מדינה בהתאם ליעדי האיחוד האירופי לכל מדינה למעט רוסיה הפדרלית.
מאמר זה ממפה את הפרופיל של כל מדינה, כדי להציג את משאבי האנרגיה העיקריים ואת חלק מהמשאבים המתחדשים, יעדי 2020, התחזית ל -2030 בסך הכל הצריכה ושלושה תחומי צריכה עיקריים:
מקורות אנרגיה מתחדשים בחשמל (RES-E), מקורות אנרגיה מתחדשים בחום & וקור (RES- H&C) ומקורות אנרגיה מתחדשים בתחבורה (RES-T).
המאמר משקף גם את השינויים והתחזיות של כל מדינה לפליטת גזי חממה.
על פי התחזיות של רוב מדינות האיחוד האירופי הנזכרות נראה שהיעדים הנגישים לשנת 2020 הגיעו למעט בפולין.
לגבי המטרות ל-2030, עדיין מוקדם לקבוע.
המצב שונה עם רוסיה הפדרלית. רוסיה איננה חלק מהאיחוד האירופי.
מרבית המדינות מציגות תוצאות טובות בניסיון להפחית את פליטת גזי החממה, ביניהם רוסיה הפדרלית (חתמה על פרוטוקול קיוטו והסכם פריז). ליטא ופולין הן יוצאות מהכלל.
צ'כיה | 20.8% |
הונגריה | 13% |
לטביה | 40% |
פולין | 21% |
סלובקיה | 24% |
רוסיה | 11.3% |
מדינות צפון אמריקה: ארה"ב, מקסיקו וקנדה
הקדמה:
אנרגיה היא תכונה כמותית המועברת לאובייקט על מנת לאפשר לאובייקט לנוע, לבצע משימה או לייצר חום. התרבות האנושית דורשת אנרגיה לתפקוד, הנובעת ממקורות אנרגיה כגון דלקים מאובנים, אנרגיה גרעינית או מקורות אנרגיה מתחדשים.
סוגי האנרגיה השונים מחולקים לקטגוריות כגון דלקים מאובנים ומקורות מינרליים ראשוניים ומשניים, מתחדשים ולא מתחדשים. מקורות אנרגיה ראשוניים כוללים דלקים מאובנים (נפט, גז טבעי ופחם), אנרגיה גרעינית (על בסיס מינרלים) ומקורות אנרגיה מתחדשים (סולארית, הידרו).
חשמל הוא מקור אנרגיה משני שנוצר ממקורות אנרגיה ראשוניים. מקורות אנרגיה נמדדים ביחידות פיזיקליות שונות: דלקים נוזליים בחביות או ליטרים, גז טבעי ברגל מעוקב, פחם בטון קצר, וחשמל בקילוואט ובשעות קילוואט. מדידות כאלה מתוארות לעיתים קרובות במונחים של חביות ליום (bpd), יחידות תרמיות בריטיות (Btu), מיליוני טונות נפט (Mtoe) או שעות טרוואט (Twh).
אנרגיה נקייה ואנרגיה מתחדשת הם מושגים עכשוויים המתייחסים לשינוי פרדיגמה באופן בו אנו רואים והתייחסות ליצירת אנרגיה ולצריכתה. אנרגיה נקייה היא אנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים, ללא פליטה, וכן מאנרגיה הנשמרת באמצעות אמצעי יעילות אנרגטית ("EE").
אנרגיה נקייה מיוצרת מבלי להשאיר תוצרי לוואי המזהמים או פוגעים בסביבה, או פוגעים בבריאות הציבור (https://energync.org/what-is-clean-energy/).
אנרגיה מתחדשת כוללת מקורות אנרגיה (כגון שמש, רוח ותנועות גאות ושפל) שאין להם השפעה הרסנית ואינה מדאיגה על הסביבה. לכן, חיוני להבדיל בין אנרגיה בת קיימא לאנרגיה מתחדשת.
אנרגיה בת קיימא היא ייצור אנרגיה שיכול להימשך בעתיד הנראה לעין. נוהלי אנרגיה בת קיימא חייבים להסתמך על משאבים שיכולים להמשיך לספק את צרכינו. יש להשתמש בזהירות במקורות אלה כדי שלא יתדלדלו או יהפכו לבלתי שמישים אחרת. שימוש באנרגיה בת קיימא מרמז גם על כך שהסביבה אינה נפגעת באופן משמעותי עקב השפעות מצטברות של שימוש באנרגיה.
גז טבעי נחשב לאנרגיה בת קיימא למרות שהוא גורם מינימלי לפגיעה בסביבה והוא מתכלה.
אנרגיה מתחדשת נגזרת מתהליכים טבעיים המתחדשים לאורך פרקי זמן קצרים ולא ניתן לדלל אותם. מקורות האנרגיה המתחדשת הנפוצים ביותר הם ביומסה, גיאותרמית, אנרגיה מימית, שמש ורוח.
הגורם השונה העיקרי בין אנרגיה בת קיימא לאנרגיה מתחדשת הוא הגבלת הזמן לייצור המשאב. שני הסוגים משמשים כמקורות אנרגיה ראשוניים בארבעה תחומים חשובים: ייצור חשמל, חימום / קירור אוויר ומים, תחבורה ושירותי אנרגיה כפריים (מחוץ לרשת).
התייעלות אנרגטית היא מדד חשוב בניהול אנרגיה, מכיוון שהיא מנהלת ומרסנת את הצמיחה בצריכת האנרגיה. משהו נחשב 'חסכוני באנרגיה' אם הוא מספק יותר שירותים עבור אותה קלט אנרגיה, או אותם שירותים עבור פחות קלט אנרגיה.
במילים פשוטות: כלכלת אנרגיה נקייה המופעלת הן על ידי מתחדשים והן על ידי יעילות אנרגיה היא תרחיש תכנון האנרגיה בר קיימא ביותר שיש. (מקור: IEA)
ארה"ב | 10.51% |
מקסיקו | 13.61% |
קנדה | 19% |