ראשי » משבר האקלים והתחממות הגלובלית » בסגר הזה צריך לתכנן סדר אקלימי חדש

בסגר הזה צריך לתכנן סדר אקלימי חדש

ראש השנה הוא זמן לסיכומים, והשנה, ללא ספק, משבר הקורונה מאפיל על הכל. אולם לפני הקורונה והרבה אחריה, היה ויש לנו משבר אקלים, והוא גדול אפילו יותר.

לכן, דווקא עכשיו, עם תחילת הסגר השני, בין מספרי הנדבקים, החולים, ולא עלינו המתים, כשכולנו מתכנסים שוב הביתה, רחוקים מהטבע, חשוב לעשות סדר גם במספרים של משבר האקלים.

חגי תשרי בדרך כלל מבשרים את שוך הקיץ. אבל השנה, כמו בשנים האחרונות, הקיץ מתארך, והקרירות מאחרת לבוא. רק לפני שבועיים היינו בעיצומו של גל חום כבד ומתמשך, ובמהלכו נשברו שיאים רבים של טמפרטורות וגם שיאי כל הזמנים בצריכת החשמל.

חשוב לרגע להתעכב על המספרים הללו:

ביום חמישי 3 בספטמבר נמדדו בירושלים 42.0 מעלות בצהרים ו-31.5 מעלות בלילה, הטמפרטורה הלילית הגבוה ביותר בעיר מאז החלו המדידות בסוף המאה ה-19.
יום אחר כך נמדדו באילת 48.9 מעלות, לעומת 45.0 מעלות שנרשמו שם בשנת 1996, כאשר באותו הרגע הייתה זו הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה על הגלובוס כולו.

ההשלכות של שיאי החום שנשברים

הטמפרטורות הגבוהות והלחות הגבוהה נתנו אותותיהן גם בהקשר לבריאות, כאשר במהלך שבוע של שיא גל החום כ-2,000 בני אדם סבלו מפגיעות חום שונות ומאות אנשים סבלו מהתייבשות או התעלפו.
גם שיא צריכת החשמל נשבר עם השרב, פעם אחר פעם, ושיא השיאים בביקוש החשמל עד כה נרשם ב-3 בספטמבר ועמד על 14,662 מגה-וואט, 808 מגה-וואט מעל השיא שנקבע רק במאי האחרון. ואם אתם שואלים את עצמכם כמה זה 808 מגה-וואט, אז מדובר בהספק של תחנת כוח בינונית.

דרך אגב, בארבע השנים האחרונות הייתה עלייה של 15% בשיא צריכת החשמל, צריכה שמתקרבת להספק של תחנת הכוח השנייה בגודלה בישראל, תחנת רוטנברג באשקלון. זאת ועוד, בזמן שיא הביקושים נרשם גם שיא בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, בעיקר אנרגיה סולארית, בהיקף של 12.5%. אבל במדינה שבה יש כ-300 ימי שמש בשנה, מדובר על שיא עלוב. רק כדי לשים את המספרים במסגרת המתאימה, בגרמניה, שאינה שטופת שמש, נרשמו בשנים האחרונות ימים בהם אנרגיה סולארית היוותה כ-50% מייצור החשמל במדינה.

אבל ישראל לא לבד. בשבועות האחרונים פוקד גל חום קיצוני את החוף המערבי של ארה"ב, ממדינת וושינגטון, דרך אורגון ועד לקליפורניה. לצד גל החום, המלווה ביובש רב, הופיעו גם סופות ברקים חריגות מאוד לעונה הזו. לדוגמה, בקליפורניה נרשמו לאחרונה כ-12,000 ברקים במשך 72 שעות. אלה גרמו לאלפי שריפות, יותר מ-7,000, שכילו כבר יותר מ-13,000 קמ"ר, האקוויוולנטיים לכ-60% משטחה של מדינת ישראל, והיד עוד נטויה. אומנם עונה זו היא תמיד עונה מועדת לפורענות באזור, אבל כבר ברור שמדובר בתקופת השריפות הגדולה מאי פעם. זאת ועוד, נכון לעכשיו עשרות בני אדם ניספו בשריפות, ומאות אלפים פונו מבתיהם, והנזק הכלכלי מוערך במאות מיליארדי דולרים.

מדיבורים למציאות

בעוד שבמשך שנים ארוכות המומחים ומובילי המאבק במשבר האקלים דיברו על פליטות גזי חממה ועל עלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ, מספרים שקשה לכולנו לתפוס, היום החשבון נהיה הרבה יותר ברור ומוחשי. לא רק טונות של גזי חממה או עשיריות של מעלה, אלא תרגום של כל אלה לתג מחיר של מספר מתים, הידלדלות במגוון המינים ועלות כספית.

למשל, זה מכבר התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) שמראה כי מאז 1970 הצטמצמה אוכלוסיית חיות הבר בעולם ב-68%, ומספרים דומים מוערכים בישראל. כמו כן, מחקר חדש של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב קבע כי עד סוף המאה ה-21 שינויי האקלים יובילו ל-85 מקרי מוות לכל 100,000 איש ברחבי העולם.

המשמעות היא שבמדינת ישראל, שצפויה להכפיל את אוכלוסייתה עד לשנת 2050, ולהגיע לכ-20 מיליון איש בשנת 2065, צפויים כ-20,000 מתים ממשבר האקלים בשנה.

השפעת משבר האקלים על הכלכלה הגלובלית

המשבר האקלימי לא פוסח גם על הכיס של כל אחת ואחד מאיתנו, ויותר ויותר דו"חות מכמתים את העלות שלו וההשפעה שלו על הכלכלה הגלובלית. לאחרונה הציג דו"ח של ממשל טראמפ, שעניינו ניהול הסיכונים הפיננסיים כתוצאה ממשבר האקלים, שההשלכות של משבר האקלים, בדמות שריפות, סופות, הצפות ובצורות, מאיימות על מחירי הבתים והסחורות ויפגעו בחברות הביטוח, בקרנות הפנסיה ובגופים פיננסיים רבים. על פי דו"ח אחר, ההפסדים כתוצאה מהצפות בפלורידה, לדוגמה, עלולים להוביל לפיחות של 35-15% בערך הנכסים במקום עד שנת 2050.

לתרגם מספרים לשינוי הרגלים

העלות החיצונית של ההשפעה של פליטות גזי חממה על הבריאות ועל הסביבה הטבעית, כומתה לאחרונה במדינות רבות, וביניהן גם בישראל.
לפי "הספר הירוק" של המשרד להגנת הסביבה העלות של פליטת טון גזי חממה היא 149 שקל. זאת ועוד, רק לאחרונה המשרד להגנת הסביבה פרסם כי העלות החיצונית הכוללת לשנת 2019 של המפעלים התעשייתיים הגדולים בישראל, לרבות תחנות הכוח, היא כ-7 מיליארד שקל, וזאת מבלי לקחת בחשבון את פליטות גזי החממה ממגזרי התחבורה, הפסולת ועוד.
אולם אף אחד מהמפעלים הללו לא משלמים על ההשפעות החיצוניות שלהם.

דרך אגב, גם אנחנו לא משלמים על הפליטות שלנו. לדוגמה, צריכת חשמל חודשית של משפחה ממוצעת בישראל היא 680 קוט"ש, והמשמעות היא שכל משפחה בישראל צריכה לשלם תוספת של כ-1,000-750 שקל לשנה על הפליטות שלה.

אומרים שהנבואה ניתנה לשוטים, אולם נראה שחלק מהתרחישים שנדמו רק לפני כמה שנים כתרחישי אימה כבר מתחילים להתממש היום. התחזית היא שבעתיד הלא רחוק משבר האקלים יוביל בישראל לטמפרטורות של מעל ל-50 מעלות בקיץ, קיץ שיימשך יותר מחצי שנה. למעשה, יהיה כאן גל חום מתמשך, והוא יוביל לימים בהם אי אפשר יהיה לעבוד ויגבה מכולנו תשלום כלכלי כבד אך גם תשלום בחיי אדם.