הקונספט השגוי של משרד האנרגיה: למה אסור להקים תחנות כוח גזיות בישראל

לכבוד ועדת הפנים והגנת הסביבה

שלום לכולם, אני אמנון פורטוגלי, חוקר אנרגיה, חבר בפורום לאנרגיה נקיה. בדברי אפנה בעיקר לשר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ ולמנכל משרד האנרגיה אודי אדירי. 

עשיתם עבודה יפה במשרד האנרגיה העשור האחרון. אציין בעיקר את העברת ההדגשים מפחם לגז, ולאחרונה לאנרגיה סולארית. אבל בתחום החשמל משרד האנרגיה מדבר כיום בשני קולות.

רשות הגז הפועלת כמחלקת השיווק והמכירות של תאגידי הגז, ורשות החשמל הדוחפת להגברת השימוש באנרגיה סולארית, ולאחרונה גם בסוללות לאגירת חשמל.  אני מקווה שרשות החשמל תגבר.

בזכות המאמצים של רשות החשמל ומשרד האנרגיה ראינו עליה דרמטית בכושר הייצור של אנרגיה מתחדשת בשנתיים האחרונות.  זה מראה שניתן להגיע ליעד של 50% ויותר ב- 2030.

כיום יש לכם במשרד האנרגיה קונספטים שגויים.

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והמגמות בעולם, ראשי משרד האנרגיה חייבים לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצור החשמל של ישראל. הם צריכים להשתחרר מהקיבעון שלהם על גז, לצאת מהאינרציה ולשנות כיוון.
החלטה היום להעדיף ולהשקיע בתחנות כוח השורפות גז לייצור חשמל, על פני החלופה של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות יחד עם אחסון חשמל בסוללות, תביא לבזבוז של עשרות מיליארדי דולר עד 2050.

אתם חיים בעבר, בכל העולם עוברים לאנרגיות מתחדשות ומפסיקים להשתמש בגז כדי להפחית זיהומים, אבל משרד האנרגיה דוחף להשתמש בגז ולהקמת תחנות כוח גזיות מזהמות, ולהקמת תחנות כוח קטנות בשכונות מגורים ובסמיכות לבתי חולים. משרד האנרגיה דוחף להשקעות הזויות בפצלי שמן סופר מזהמים. וממשיך לפתח ולהשקיע בגז, ובצנורות גז למצרים, והכל במקום באנרגיה מתחדשת ובסוללות לאחסון חשמל, לטובת האזרחים.

במשרד האנרגיה מתבשמים מההחלטה להגיע ל- 30% אנרגיה מתחדשת ב-2030.  אבל זה רק בגלל שזה היה המספר שרשות החשמל התבקשה לבדוק. אפשר היה לבדוק אפשרות ל-50% או מה הוא המקסימום והיו מקבלים תוצאות מעניינות.

מאות מתים מקורונה, אבל מזיהום אויר מתים כל שנה כ-2,000 – 2,200 אנשים.  זו המגפה האמיתית ואתם הולכים להחמיר אותה. במקום להיות בחזית הטכנולוגיה, התוכניות של משרד האנרגיה ידרדרו את ישראל למדינת עולם שלישי מזוהם ומיושן.

מספרים לנו שמשתמשים בגז כדי להפחית זיהום.

אבל אסדת תמר היתה ב-2018 במקום השמיני, הלא מכובד, מבין עשרת המפעלים המזהמים ביותר בישראל לפי המשרד להגנת הסביבה, וגם זאת לאחר שקיבלה פקטור מקל בשל מיקומה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל.  בשנים 2016 ו- 2017 האסדה כיכבה במקום הראשון בישראל במדד הזיהום מבנזן – חומר מסרטן ודאי, על פי דו"חות המפל"ס של המשרד להגנת הסביבה.

לדבריכם, בשנה האחרונה הותקנו מערכות שהקטינו בצורה משמעותית את הזיהומים מהאסדה, אלא שצריך להתייחס לנתון הזה בעירבון מוגבל.  שכן שרמת הזיהום באסדת תמר בשנת 2019  נקבעה על ידי מעבדה בלתי מוסמכת.

השאלה העיקרית בנושא הזיהום מאסדת תמר היא היכן היו המשרד לאנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, היכן הייתם בשנים קודם לכן. ובנוסף, התוכניות העכשוויות של משרד האנרגיה יזהמו את המדינה עוד יותר.

מבחינה מסויימת אנחנו חיים תחת הונאה גדולה, משרד האנרגיה מתפקד כזרוע השיווק והמכירות של תאגידי הגז.  רק השבוע ראינו את ביני זומר מנכ"ל נובל אנרג'י מאיים על יפעת גליק כתבת כאן 11 בראיון מול המצלמות.

איפוא הכסף בקרן הגז? נראה שאתם פשוט משקרים לנו, וממשיכים לשקר לנו. ואולי זה גרוע יותר, אין לכם מושג מה קורה. 

המדינה קורסת כלכלית ואתם מתעסקים בטכנולוגיות ישנות, וממשיכים לאשר ולתת הטבות ענקיות ליזמי תחנות כוח גזיות חדשות, שאין בהן צורך.

היזמים דוחפים להקמת תחנות כוח גזיות בהיקף עצום כיוון שבישראל ממשיכים לאשר ולתת להם הטבות ענקיות. כמו שראינו בהודעה האחרונה על תחנת הכוח אתגל, וממשיכים לתת הטבות כאלו לתחנות כוח גזיות פרטיות קיימות. ונותנים הטבות לתחנות הקו-גנרציה והמיקרו-גנרציה המזהמות, בהיקף של יותר ממיליארד ש"ח בעשור הקרוב. עד היום אושרו יותר ממאה תחנות כאלו, שיוקמו בשכונות מגורים ובסמיכות לבתי חולים.

המדינה לוקחת עליה את הסיכון בהקמת תחנות הכוח הפרטיות. המדינה, באמצעות מנהל מערכת החשמל,  מבטיחה ליזמים של תחנות כוח חדשות או הנרכשות מחברת החשמל, את החזר כל ההשקעה שלהם במיזם יחד עם תשואה גבוהה על ההון המושקע.

עמירם ברקת תאר את העברת הכסף המסיבית מהציבור ליצרני החשמל הפרטיים באמצעות תשלומים עבור זמינות, במאמר מעולה בגלובס מפברואר השנה.

להערכתי, אם היזמים לא יקבלו את כל ההטבות, שהם מקבלים כיום, אם מחיר החשמל המיוצר מתחנות כוח אלו יצטרך להתחרות במחיר החשמל הסולארי, ולבטח אם יתחשבו גם בעלויות הזיהום וההוצאות המוחצנות-אז כל היוזמות להקמת תחנות כוח פרטיות חדשות בארץ ייעלמו. 

אין צורך בתחנות כוח גזיות חדשות:

מתחילת 2020 יש מספיק גז המאפשר להפיק יותר חשמל מתחנות הכוח הגזיות הקיימות, להפעיל אותן יותר שעות בשנה.
הגדלת חלק האנרגיות המתחדשות בעשור הקרוב ל- 30% לפי רשות החשמל, מקטין את הצורך בתחנות כוח גזיות, גם בהתחשב בגידול הצפוי ביקוש לחשמל.
סוללות לאגירת חשמל מקטינות את הצורך בתחנות כוח גזיות בתקופות של ביקושים גבוהים לחשמל.

לכן יש לעצור את הקמת כל תחנות הכוח שבתכנון ואף אלו שכבר אושרו. ובנוסף, יש לעצור את הקמת תחנות הכוח הפיקריות (המופעלות בעיקר בשעות שיא הביקוש לחשמל), המתוכננות, לדוגמה באלון התבור, ובמקומם להקים מערכות לאחסון חשמל בסוללות.

מערכת סוללות בהיקף של תחנת כוח של 100 מגוואט, עם כושר אחסון חשמל של 129,000 קילוואט-שעה פועלת מזה שנתיים וחצי בהורנסדייל אוסטרליה בהצלחה טכנית וכלכלית הרבה מעבר לציפיות.  כתוצאה מהצלחה זו המערכת הוגדלה בכ- 50% ל- 150 מגוואט, ולכושר אחסון של 193,000 קילוואט-שעה. הרחבה  שהסתיימה לאחרונה, בתחילת אפריל.

ישראל צריכה ללמוד מהוואי שכן כמו הוואי גם ישראל היא אי אנרגטי.

הוואי הכוללת קבוצת איים המהווים כל אחד 'אי אנרגטי' היא דוגמה למדינה שכבר ב- 2018 ייצרה כ- 22% מהחשמל שהיא צרכה מאנרגיות מתחדשות. הוואי מתכננת לייצר 100% מאנרגיות מתחדשות בעיקר סולאריות, עד סוף  2045.

כל חברה המוכרת חשמל לצריכה בהוואי חייבת לייצר חשמל ממקורות מתחדשים באחוזים הבאים מכלל מכירות החשמל:
30%  עד 31 לדצמבר 2020,
40% עד 31 לדצמבר 2030,
70% עד 31 לדצמבר 2040,
ו- 100% ממכירות החשמל עד 31 לדצמבר 2045.

השאלה לגבי ישראל אינה 'אם' נוכל לעשות זאת, אלא 'איך' אנו יכולים לעשות זאת.  כיצד מיישמים את הפתרונות שיושמו בהוואי, לפתרונות שיכולים לעבוד בישראל .

עבודה שנעשתה ע"י צוות האנרגיה של מרכז השל מורה שאפשר וצריך להגיע ב-2030 ל- 50% מייצור החשמל בישראל מאנרגיה סולארית.

עבודה שנעשתה ב-8 החודשים האחרונים ע"י צוות בראשות ד"ר גיל פרואקטור במשרד להגנת הסביבה, הגיעה לתוצאות דומות.

תמיכה במסקנות אלו התקבלה לפני כחודש, ביוני 2020, ממחקר בשם '2035' שנערך באוניברסיטת קליפורניה – ברקלי. המחקר הורה שאפשר להגיע ב- 2035 בארה'ב ל-90% מייצור החשמל ע"י אנרגיות מתחדשות.

התאמת תוצאות הדוח לישראל, מורה שבשנת 2035 ניתן יהיה לייצר כ- 70% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות, ואין צורך בהקמת תחנות כוח גזיות חדשות.

אין צורך בתחנות כוח גזיות חדשות. שמירה על חלק גדול מיכולת ייצור החשמל מגז הטבעי הקיימת כיום יחד עם אלו הנבנות ושאושרו להקמה, בשילוב עם הקמת תחנות כוח לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, ומערכות חדשות לאגירת חשמל בסוללות, מספיקה כדי לעמוד בביקוש לחשמל בישראל באופן אמין (כלומר כל שעה בשנה) עם 70% אנרגיה מתחדשת נקייה בשנת 2035.

בתרחיש 70% אנרגיה מתחדשת, תופסק פעולתם של כל מפעלי הפחם הקיימים, ולא יוקמו עוד תחנות כוח חדשות השורפות גז, מלבד אלו הנבנות ושאושרו להקמה, ובכלל זה תחנות הכוח הגזיות שיחליפו את תחנות הכוח הפחמיות.

בתקופות של ייצור וביקוש רגילים, אנרגית רוח, אנרגיה סולארית וסוללות יספקו כ- 70% מייצור החשמל השנתי, תחנות כוח גזיות יספקו כ -30% מכלל ייצור החשמל השנתי.

בזמנים של ביקוש גבוה מאוד ו/או ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת נמוך מאוד, תחנות הכוח הגזיות הקיימות, בשילוב עם סוללות לאגירת חשמל יפצו בצורה כלכלית cost-effectively על חוסר התאמה בין הביקוש לייצור מהרוח ומהשמש.

המסקנה היא שאין צורך בהקמת תחנות כוח גזיות חדשות.

החלטה היום להעדיף ולהשקיע בתחנות כוח השורפות גז לייצור חשמל, על פני החלופה של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות יחד עם אחסון חשמל בסוללות, תביא לבזבוז של עשרות מיליארדי דולר עד 2050.

אין צורך בהקמת תחנות כוח חדשות השורפות גז, ויש לעצור את הקמת כל תחנות הכוח הגזיות שבתכנון ואף אלו שכבר אושרו, לעצור את הקמת תחנות הכוח הפיקריות שאושרו, לדוגמה באלון התבור, ובמקומם להקים מערכות לאחסון חשמל בסוללות. אבל ממשיכים לאשר ולסבסד תחנות כוח גזיות חדשות, באמצעות תשלומי זמינות כמו שראינו בהודעה האחרונה על תחנת הכוח אתגל, וממשיכים לסבסד תחנות כוח גזיות קיימות.

כמה מילים על תחנות כוח פיקריות.  

אלו הן תחנות כוח השורפות גז ופועלות במחזור פתוח, ביעילות נמוכה של כ- 36%, ומזהמות ביותר עם פליטות גבוהות של גזי חממה. כל ההצדקה לקיומן היתה היכולת לאספקת חשמל מהירה בעת ביקושי שיא, או כאשר יש תקלה בתחנות הכוח הרגילות. 

בארה"ב, סוללות לאגירת חשמל מחליפות את התחנות הפיקריות. בארה"ב ביטלו פרוייקטים להקמת תחנות כוח פיקריות ובמקומן מקימים מערכות סוללות לאגירת חשמל עם פחות זיהום ופחות פליטות של גזי חממה. 

רק בארץ ממשיכים להקים תחנות כאלו שכל ההצדקה לקיומן הם ההטבות העצומות שהן מקבלות, בין השאר  בתשלומים עבור זמינות. 

את זמינות החשמל אפשר וצריך להבטיח בדרך של מכרזים שאינם תלויים בטכנולוגיה – Technology Agnostic.  מכרזים, שגובה תעריף הזמינות יהיה אחד הרכיבים המרכזיים בהם כמו גם גובה זיהום האויר ופליטות גזי החממה (מס פחמן). ההצעה הזוכה תהיה זו שתציע לספק את החשמל הנקי ביותר בתמורה לתעריף הזמינות הנמוך ביותר.