לעצור את הפעילות של אסדת ליוויתן

מעניין לדעת, האם המשרד לאנרגיה והמשרד להגנת הסביבה דרשו מנובל אנרג'י לעשות תחקירים על הארועים של 'כמעט תאונה' באסדה?

מעניין לדעת, האם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה מכירים את הדו"ח של האיחוד האירופי ודוחות דומים אחרים? 

מעניין לדעת, האם הם עצמם עשו תחקירים על הארועים של 'כמעט תאונה' באסדה?

הבעייה העיקרית באסדת לוויתן העומדת בפנינו היום, היא מספר התקלות הגדול מאז ינואר. שהביא לכך ששולי נזר,סמנכ"לית תעשיות במשרד להגנת הסביבה, והמשרד להגנת הסביבה, מוטרדים. ברור להם, כפי שהם עצמם אומרים ש"משמעות ההפעלה התכופה היא שיש באסדה בעיה". 

למה הם ומשרד האנרגיה מחכים?
לפיצוץ?
לאסון?
הם צריכים לפעול מייד, להזעיק ולצלצל בכל פעמוני האזעקה. 

יותר מדי אותות אזהרה נמסרו,
יותר מדי נורות אדומות נדלקו,
יותר מדי פעמים פעל הלפיד,
ויותר מדי דגלים שחורים מתנוססים מעל אסדת לוויתן, המורים על אפשרות לכשל בסיסי בתכנון האסדה, או בהפעלתה.  

צריך לעצור את הפעילות של האסדה עד שתהייה בדיקה מלאה ומעמיקה של תכנון האסדה וביצוע התכנון, והוראות ההפעלה, אחרת עלול להיות כאן אסון גדול.

תארו לעצמכם שאתם קוראים את הידיעה הבאה: 

שותפי לויתן הודיעו כי במהלך הפעלת אסדת הטיפול בגז מקידוח לוויתן הממוקמת בחוף דור-נחשולים, זוהתה דליפה של גז וקונדנסט, ככל הנראה מסדק בצינור או ממגוף פגום.  

דליפת הגז ואדי הקונדנסט גרמו לפיצוץ אדיר ולשריפה ששיתקה את פעילות האסדה, והיה צורך בפינוי מהיר של התושבים באזור מזכרון יעקב בדרום ועד לעתלית בצפון.  

יומיים אחר ההודעה האסדה טבעה בים כשהיא גורמת לדליפת קונדנסט וסולר מהגדולות והחמורות בישראל, ולאסון אקולוגי אדיר ממדים. (חס וחלילה).

אם זה נשמע מופרך, כדאי לזכור את התפוצצות אסדת  Deepwater Horizon  במפרץ מקסיקו, ב 20 לאפריל 2010, ואת אסון מיכלית הקונדנסט סאנצ'י, בים סין הדרומי ב- 6 לינואר 2018.
אזכיר שנובל אנרג'י היתה שיאנית תקלות השפך oil and gas spill בקולורדו, ב- 2018.
נראה שאצל נובל אנרג'י תקלות זה עניין שבשגרה.

אסדת לויתן החלה לפעול באחריות נובל אנרג'י בתחילת ינואר 2020.
מאז תחילת הפעלת האסדה ועד סוף מאי, התרחשו בה, לפי ארגון 'שומרי הבית', כ- 26 תקלות. לפי שולי נזר סמנכ"לית תעשיות במשרד להגנת הסביבה, בראיון עם מאיה קרול באתר 'שקוף', היו באסדה כ- 35 תקלות שהובילו להפעלה תכופה של הלפיד. מדובר על כתקלה אחת בשבוע בממוצע.

זה לא סביר שמערכת חדשה כמו אסדת הטיפול בגז מלוייתן מאופיינת בכל כך הרבה תקלות.

אצטט מדברי שולי נזר, בראיון למאיה קרול ב'שקוף':  

"אנחנו מאוד מוטרדים מתדירות הפעלות הלפיד…..
על פי הנתונים הרשמיים שקיבלנו מנובל לפני הפעלת האסדה – הפעלת הלפיד הייתה צריכה להיות נדירה. אבל מאז ינואר היו עשרות הפעלות לפיד, כל כמה ימים….
משמעות ההפעלה התכופה היא שיש באסדה בעיה"  

זה לא רק תקלות

לפי הראיון ב'שקוף', חברת נובל אנרג'י מנעה מהמשרד להגנת הסביבה לפקח כראוי על פליטות גזים מזהמים מאסדת לווייתן – ועל כן תיקנס.
נובל אנרג'י התעכבה ללא סיבה בחיבור המכשירים הנחוצים למדידת הזיהום, התעלמה מבקשות הממשלה ובכך חיבלה ביכולתם של אנשי המשרד לפקח על הנושא.

שולי נזר, סמנכ"לית תעשיות במשרד להגנת הסביבה, מצוטטת במאמר:

"היכולת שלנו להרגיע את הציבור ולשקף לו את המצב האמיתי תלויה בחיבור למכשירים האלה. ברגע שנובל לא עמדו בלוחות הזמנים – הם חיבלו ביכולת שלנו לתת מידע לציבור……

נובל אנרג'י לא עמדו בלוחות הזמנים, למרות שהיה להם זמן היערכות ושלא הייתה שום מניעה שיצליחו לעשות את זה. הפיקוח הדיגיטלי קריטי עבורנו. האסדה נמצאת 10 ק"מ מהחוף, זה לא מפעל שאפשר להגיע אליו פיזית בקלות ולוודא שהכל בסדר…העיכוב הפך למשמעותי אפילו יותר מרגע שנכנסנו לתקופת הקורונה. לא היינו יכולים לעלות בכלל על האסדה, והחשיבות של הפיקוח הדיגטילי עלתה פי כמה.

פנינו לנובל אנרג'י לפני שהחלטנו להטיל עליהם קנס, היינו בשיח איתם וביקשנו למהר, אבל הם בחרו לא לעשות את מה שנדרש. 
הסבלנות שלנו פקעה. אנחנו רגולטור, אנחנו לא חברים שלהם, אנחנו משרתים את הציבור.  להם יש הוראה בהיתר והם צריכים לעמוד בה. זו לא תכנית כבקשתך".

מספר הערות לדברי שולי נזר בראיון:
"החברה התעלמה מבקשות הממשלה"  –  מה פירוש 'בקשות הממשלה'? הממשלה מגדירה ומחייבת ולא מבקשת, לנובל אנרג'י יש הוראות בהיתר והם צריכים לעמוד בהן. זו לא תכנית כבקשתך.

"הסבלנות שלנו פקעה"  –  צריך לומר שלמשרד להגנת הסביבה יש סבלנות מאוד-מאוד-מאוד ארוכה. עכשיו נחכה ונראה איזה קנס מזערי ומצחיק הם ישיתו על נובל אנרג'י.

״אנחנו לא חברים שלהם״  –  זו דוגמה ל'שבי רגולטורי'  Regulatory Capture.  זה אומר שהאווירה שנוצרה היא של 'חברות'.  ועכשיו הרגולטור נזכר שהוא לא חבר, שאסור שיהיה חבר של נובל אנרג'י .

לאור מספר החריגות מהתנאים בהיתר, העיכוב בחיבור המכשירים הנחוצים למדידת הזיהום, ובעיקר לאור ההתעלמות של נובל מבקשות הממשלה – המשרד להגנת הסביבה היה צריך להגיב מייד ובעוצמה על התעלמות זו, להשעות את ההיתר להפעלת האסדה עד שנובל אנרג'י תעמוד בכל הדרישות בהיתר.

זה בעיקר תקלות

באסדת לויתן יש יותר מדי תקלות ואם משרדי הממשלה, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, לא יפעלו במהירות אנו עלולים לעמוד בפני אסון נוסח הפיצוץ והשריפה באסדת הקידוח 'דיפווטר הורייזון'  במפרץ מקסיקו באפריל 2010.

באסון 'דיפווטר הורייזון' נהרגו 11 קודחים ונפצעו 126 אנשי צוות. באסדה פרצה שריפה שלא ניתן היה לכבותה ולאחר יומיים שקעה האסדה בים במפרץ מקסיקו תוך שהיא גורמת לדליפת נפט מהגדולות והחמורות בהיסטוריה, ולאסון אקולוגי אדיר ממדים.

באסדת דיפווטר הורייזון היה שפע של מנגנוני הגנה מרשימים גם נגד ההתפרצות הגרועה ביותר. היו לה מערכות למניעת התפוצצות גז ואזעקות מתוחכמות לאזהרת אנשי הצוות מפני סימן קל ביותר לדליפת גז. הצוות עצמו התאמן באופן שגרתי כיצד להגיב על אזעקות, שריפות והתפרצויות, והיו בה מנהלים מנוסים.

על פניו, דיפווטר הורייזון היתה צריכה לשרוד. אבל סימני האזהרה הוחמצו,  ומערכות ההגנה של האסדה נכשלו ביום האסון, כמה מהן הופעלו, אבל לא פעלו. כמה הופעלו מאוחר מדי, אחרי שכמעט בוודאות כבר נפגעו מהאש ומהפיצוצים. אחרות לא הופעלו כלל.

לאחר האסון באסדת דיפווטר הורייזון נערכו תחקירים ופורסמו דו"חות. אצטט מדו"ח – Safety of offshore oil and gas operations: Lessons from past accident analysis  של האיחוד האירופי מ- 2012.

תקלה באסדת לוויתן מספר 23

דוחות החקירה חושפים שורה של תקלות בניהול ארגוני ותקלות בטיחות שהובילו לתאונה. ביניהם ניתן להדגיש את הדברים הבאים:

  • הגורם הבסיסי לתאונה היה תרבות בטיחות גרועה של המפעיל והקבלנים.
  • חשוב מאוד לחקור ולהסיק מסקנות גם מתאונות אחרות וממצבים של 'כמעט תאונה' אחרונים, שניתן ללמוד מהם לקחים חשובים.
  • תוצאות של בדיקות לא הובנו כהלכה על-ידי מנהלי האתר והעובדים.
  • אלו החטיאו גם מספר סימנים נוספים לפיהם נפט וגז נכנסו לבאר הקידוח ועולים לפני השטח בשעה האחרונה לפני שהפיצוץ התרחש.
  • אי זיהוי בזמן, וחוסר תגובה לאותות אזהרה מוקדמים.
  • הסתמכות יתרה על התגובה האנושית בתנאי לחץ.
  • היעדר הכשרה מתאימה של כוח אדם, במיוחד בתגובה למצבי חירום.
  • אי זיהוי נכון של סיכונים וטיפול בהם בהערכת סיכונים.

    אסון כזה יכול להתרחש שנית.

מעניין לדעת, האם נובל אנרג'י ערה לדו"ח של האיחוד האירופי ולדוחות דומים אחרים?

האם נובל אנרג'י עשתה תחקירים על הארועים של 'כמעט תאונה' באסדה? 

והאם נובל אנרג'י למדה מהם לקחים כלשהם? 

מעניין לדעת, האם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, דרשו מנובל אנרג'י לעשות תחקירים על הארועים של 'כמעט תאונה' באסדה? 

מעניין לדעת, האם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, מכירים את הדו"ח של האיחוד האירופי ודו"חות דומים אחרים? 

האם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, בעצמם עשו תחקירים על הארועים של 'כמעט תאונה' באסדה?

הבעייה העיקרית באסדת לוויתן העומדת בפנינו היום, היא מספר התקלות הגדול מאז ינואר. שהביא לכך ששולי נזר והמשרד להגנת הסביבה מוטרדים. ברור להם, כפי שהם עצמם אומרים ש"משמעות ההפעלה התכופה היא שיש באסדה בעיה".

למה הם ומשרד האנרגיה מחכים? לפיצוץ? לאסון? הם צריכים לפעול מייד, להזעיק ולצלצל בכל פעמוני האזעקה.

יותר מדי אותות אזהרה נמסרו, יותר מדי נורות אדומות נדלקו, יותר מדי פעמים פעל הלפיד, ויותר מדי דגלים שחורים מתנוססים מעל אסדת לוויתן, המורים על אפשרות לכשל בסיסי בתכנון האסדה, או בהפעלתה.

צריך לעצור את הפעילות של האסדה עד שתהייה בדיקה מלאה ומעמיקה של תכנון האסדה וביצוע התכנון, והוראות ההפעלה, אחרת עלול להיות כאן אסון גדול. 

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן