ב- 13 לפברואר הודיע משרד האנרגיה כי:
"בעקבות תקלה שהתגלתה בצנרת לבארות לוויתן, משרד האנרגיה הודיע לחברת נובל: עד שלא יושלם תחקיר האירוע ותאושרנה הבדיקות הנדרשות, לא תתאפשר הפקה מלאה מבארות לוויתן וזו תוגבל לכ- 60%. התקלה התגלתה בתקופת ההרצה בפרויקט הפקת הגז הטבעי באסדת לוויתן, במקטעי צנרת ההזרמה המצויים בסמיכות לקידוחי ההפקה בבאר המאגר – (ג'מפרים), בהם התגלה רטט, אשר זוהה על ידי רובוט תת-ימי שהורד למעמקי הים"
[מהם ג'מפרים ? אלו צינורות קצרים יחסית המחברים מערכות שונות במערך הפקת הגז, כמו חיבור מערכת השסתומים מעל הבאר באור tree לצנרת החלוקה manifold של הגז].
התגובה של נובל אנרג'י לא אחרה לבוא. לפי ליאור גוטמן ב'כלכליסט' מה-13 לפברואר
"נובל ושותפיה לפרויקט לוויתן פנו הערב למשרד האנרגיה על מנת להבין את פשר ההודעה שיצאה מטעמו. הנושא אותו משרד האנרגיה מתאר בהודעתו כ'תקלה' איננו כזה כי אם עניין שעולה לעיתים רבות בתקופת הפעלה ראשונית."
ב-16 לפברואר מסרה לבורסה דלק קידוחים השותפה בלויתן, התייחסות להודעת משרד האנרגיה :
"במהלך בדיקות הנערכות במהלך שלבי הפעילות הראשוניים של מתקני פרויקט לוויתן, התגלה רטט במקטע צנרת קצר כ-30 מטרים אורכו, הקרוי "ג'אמפר" המחבר כל ראש באר לצנרת המונחת על קרקעית הים. בעקבות זאת, הגבילה המפעילה בפרויקט, ,Noble Energy Mediterranean Ltd. כאמצעי זהירות ובאופן זמני ומבוקר, את ההפקה מהבארות על מנת לבחון באמצעות ציוד ייעודי ויועצים בעלי מומחיות בתחום, את טיבו והיקפו של הרטט האמור ובאם הוא חורג מזה שנלקח בחשבון במסגרת התכנון המקורי….".
הדגש בהודעה של דלק קידוחים הוא על השפעת האירוע על תחזית המכירות השנתית מפרויקט לוויתן.
מעניין לציין שלפי דלק קידוחים, נובל היא שהחליטה להגביל את הפקת הגז מהבארות, ולא משרד האנרגיה.
על ההודעה של משרד האנרגיה כתב ליאור גוטמן: "שטייניץ הטיל "פייק הגבלה" על לווייתן, ועוד יפגע בצרכנים" , וגם כתב על כך פרופ' עדי וולפסון. ובמאמר זה אתייחס להודעות של נובל ושל דלק קידוחים.
מה יש בהודעות של נובל ודלק קידוחים
ההודעות של נובל ודלק קידוחים מלאות בהטעיות ובמיסוכים והן דוגמה טובה לחצי אמת. אוסיף את החצי עליו נובל ושותפיה לא מדברים:
על משמעות הויברציות בצנרת והבעיות שעלולות לגרום:
ויברציות בצנרת עלולות לגרום למגוון בעיות, מיעילות מופחתת והפסקות לא מתוכננות ועד ירידה במשך חיי הציוד או אפילו סדקים ופריצות בחיבורי הצינורות ואובדן החומר הזורם בצינורות.
בשל הגיאומטריה והמיקום שלהם, הג'מפרים המחברים מערכות שונות במערך הפקת הגז, רגישים לויברציות. ויברציות אלו נגרמות על ידי גורמים שונים, כמו ויברציות הנגרמות על ידי זרימה בצינור עצמו (FIV) וויברציות הנגרמות מזרמים בים באזור הצינור (VIV).
הויברציות האלו, מכל סוג, יכולות להביא לסדקים ולפריצת הצינורות עקב עייפות חומר fatigue life , וכן ללחץ עודף בחיבורים של הג'מפרים למערכות אותם הם מחברים, ובכך להגביל את אורך חייהם התפעולי.
כדי למנוע ויברציות אלו מתקינים מערכות המרסנות אותן.
או כפי שדלק קידוחים מתארת אותם "אמצעים מוכרים שעלותם אינה מהותית."
השאלה הלא ברורה שעולה –
האם נובל התקינה מערכות לריסון ויברציות ?
כלל לא ברור אם נובל אנרג'י התקינה מערכות ריסון ויברציות, או שחסכה בכסף ולא התקינה אותם.
נובל בהודעתה מתייחסת לויברציות כדבר פעוט, זניח, ואינה מזכירה כלל מערכות לריסון ויברציות.
זה מזכיר לי את המצגת שהוצגה בכנס של אגודת מהנדסי הנפט ב- 19 במרס 2015, בה דן טומי גולצ'ינסקי בלקחים שנלמדו מעבודתו עם נובל אנרג'י בשדה הגז תמר. גולצ'ינסקי הוא הבעלים והשותף המנהל של Assured Flow Solutions, חברת ייעוץ הנדסי, אשר סייעה לנובל עם בדיקות מעכבים כימיים, תכנון הנדסי ואבטחת איכות בדיקות המעבדה ובקרת איכות הפרויקט.
לדברי גולצ'ינסקי בפיתוח שדה הגז תמר נובל מצאה עצמה בדילמה של או לעשות פרויקט הנדסי לפי הספר או לקבל גז עכשיו. נובל בחרה בפתרון ביניים שאינו פתרון אידיאלי, אבל איפשר לחברה לנוע במהירות לקראת הפקת הגז מתמר. "אני לא אומר שזה רעיון לא נכון, אבל כנראה עשינו משהו שיעמוד ביעד ויעמוד בדרישות השוק, שיביא אותנו לשנתיים הראשונות, אבל זה לא יעביר אותנו במהלך 28 השנים האחרונות של הפרויקט"
במילים פשוטות, לפי גולצ'ינסקי שאמור לדעת, נובל עשתה 'קיצורי דרך' בפיתוח תמר ואנו עלולים לשאת בתוצאות בשנים הבאות.
אם נובל בחרה בפרויקט לוויתן בפתרונות דומים כדי לעמוד בלוחות הזמנים, והתקלות בלוויתן מאז התחלת ההפקה בתחילת ינואר היא תזכורת וסימן לכך, אנו בישראל עלולים לעמוד בפני בעיות קשות בלוויתן. זה יכול להיות החל מתקלות 'מינוריות', "עניין שעולה לעיתים רבות בתקופת הפעלה ראשונית", ועד התבקעות הצינור, עם תקלות 'מינוריות' באסדה ועד תקלות מג'וריות באסדה עם תוצאות פוטנציאליות קטסטרופליות.
