בימים אלה מקודמת תכנית חדשה למתקני גז ונפט בשטחים עצומים בים מול חופי ישראל
וכך בין לבין בחירות, בין לבין ממשלות יש דברים שנקבעים ויוצרים מתאר תכנוני לתשתיות משק האנרגיה למשך 30 השנים הקרובות ! כזאת היא תמ"א 41.
בתחילת החודש הגישו "שומרי הבית" למועצה הארצית לתכנון ובנייה מכתב עם הערות לתוכנית.
התוכנית מציגה שני מתחמי ענק בים במרחק שבין 7-10 ק"מ בלבד מהחוף, כך שכל מתחם הוא בגודל העיר תל אביב (יחד כ- 105 קמ"ר). אלו מתחמים שישמשו כ"תחנות קליטה" לטיפול בגז.
הערות "שומרי הבית":
- תכנון תמ"א 41 בבסיסו לוקח כנתון את תמ"א 37ח', תוכנית שתוכננה לפני יותר מעשור על בסיס מידע חלקי ומוטעה ובכך טעויות שנקבעו בעבר משורשרות לעתיד. נוצרת בכך פגיעה מיותרת – הן בסביבה ובטבע והן בחי ובאדם.
- גודל המתחמים מופרז מאוד. כיום ידוע שמתקני טיפול בגז, לכלל צרכי המשק הישראלי עד שנת 2050, יכולים להתבצע בשטח קטן בהרבה מקמ"ר אחד.
- תמ"א 41 אינה כוללת את הפירוט הנדרש לתכנון בים ובכך משאירה מתחמים פרוצים לבניית מתקנים עלומים. בכך נוצר פתח לקביעת עובדות בים על ידי גורמים שאין להם ראייה כוללת של כלל הצרכים של הטבע והציבור.
- מיקום המתחמים מנציח את הטעות שבקירוב אסדת לוויתן אל החוף – כיום ידוע שניתן להקים אסדות צפות במרחק גדול בהרבה מהחוף וגם לאסדר את הפעילות שלהן בעזרת חוקי מדינת ישראל הקיימים.
עמותת "שומרי הבית" קוראת ומתריעה שאין לעגן בתמ"א 41 מתחמים לפיתוח תשתיות בים ללא בחינה עדכנית של הצרכים על פי המידע הקיים היום ומבקשת להציג למועצה את הערותיה בעל פה.
אחת הטעויות המרכזיות תמ"א 41 שהיא לוקחת כבסיס עליה היא נסמכת את תמ"א 37ח' (תכנית המתאר הארצית לקבלה וטיפול של הגז הטבעי מתגליות בים ועד למערכת ההולכה הארצית), תוכנית לה היה שיא של התנגדויות. וכך טעות שנעשתה בתמ"א 37ח' תהפוך לבסיס לטעויות עתידיות, ולפגיעה גדולה מאד ובלתי נחוצה בסביבה הימית והחופית של מדינת ישראל ולפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור.
עיגון בתוכנית של מתחמי ענק לפיתוח בים שכיום ידוע שאין בהם צורך
מהתבוננות ובחינה של תיכנון תמ"א 41 עולה כי מתכנניה בחרו שלא לשנות תמ"א 37ח', ולאמץ אותה כנתון וזאת למרות הכשלים החמורים שנתגלו בה.
אחד הכשלים, בין היתר, עקב הסתמכות על מידע שהתברר כשגוי, הוא שני מתחמי ענק בים המופיעים בתמ"א 37ח', המיועדים ל"תחנת קבלה" במרחק שבין 7-10 ק"מ בלבד מהחוף. גודל כל מתחם כזה הוא כגודלה של העיר תל-אביב ויחד שטחם מגיע ל-105 קילומטרים רבועים. היום מתברר שמתקני טיפול בגז לכל צרכי המשק הישראלי עד שנת 2050 יכולים להתבצע בשטח ששטחו קטן בהרבה מקילומטר רבוע אחד.
טענת שומרי הבית היא שאין לעגן את הטעות שנעשתה בסימון המתחמים הללו גם בתמ"א 41 ויש לבחון מחדש את התכנון על פי ובהתאם לצרכים והידוע בתקופה זו.
תמ"א 41 לתשתית משק האנרגיה לשלושים השנים הקרובות, אמורה לבחון את צרכי משק האנרגיה העתידיים על פי המידע המלא הקיים היום, ולא על פי המידע החסר שעמד בפני מתכנני תמ"א 37ח' לפני כעשור.
קיבוע הקמת מתקני טיפול בגז בקרבת החוף ללא בחינה מעמיקה של האפשרות להקים אותם על אסדות מרוחקות מהחוף
במהלך הדיונים בתמ"א 37ח' במוסדות התכנון, החל משנת 2009, נבחנה ונפסלה החלופה להקים את המתקנים על גבי אסדה צפה מרוחקת מהחוף מחוץ למים הטריטוריאליים.
בתחילה, בשנת 2009 נפסלה חלופה זו בטענה ש"זוהי אופציה תיאורטית מאד. לא קיימת בשום מקום בעולם", ולבסוף בשנת 2011 – כיוון שהיא "נמצאת מחוץ למים הטריטוריאליים ולכן אין במסגרת התכנית מנדט להמשיך ולתכנן אותה". כיום ידוע שאין זה כך.
ארגוני הסביבה תמכו באישור המתחמים הימיים בהתבסס על הטענה שמיקום המתקנים מחוץ לתחומי המים הטריטוריאליים יקשה על הרגולציה והאכיפה בנושאי איכות סביבה, הנחה שהתבררה לבסוף כשגויה, כפי שהוכח בהחלה לאחרונה של דיני איכות הסביבה על פעילותה של אסדת תמר הנמצאת מחוץ למים הטריטוריאליים.
לאור האמור, מעולם לא נבחנו זו מול זו שתי החלופות: הקמת אסדה הרחק בים – על פי הבאר במים הכלכליים על גבי אסדה צפה, אל מול הקמת אסדה בקרבת החוף, בתחומי המים הטריטוריאליים.
היום ידוע לכל שניתן להקים מתקנים לטיפול בגז על גבי אסדות צפות בעומק הים על פי הבאר, מחוץ למים הטריטוריאליים, כפי שנעשה במקרה של תגליות "כריש ותנין". היום כבר ברור לכל שפתרון זה עדיף על אסדות בקרבת החוף – ובפרט בכל הנוגע לאיכות הסביבה החופית ובריאות הציבור. היום מתברר שניתן לאסדר את הפעילות על האסדות בעזרת חוקי מדינת ישראל.
במילים אחרות: הנחות היסוד שעמדו בבסיס קביעת ואישור המתחמים הימיים בתמ"א 37ח' בתחומי המים הטריטוריאליים, אינן עומדות היום במבחן המציאות, ויש בהם כדי לגרום לפגיעה מיותרת בסביבה ובבריאות הציבור.
לסיכום, עמותת שומרי הבית סבורה שאין לעגן בתמ"א 41 מתחמים לפיתוח תשתיות בים ללא בחינה עדכנית של הצרכים על פי המידע הקיים היום, ומבקשת להציג את הערותיה בעל פה.
