דולפינוס – עסקאות מכירת גז המתבצעות מבלי שאף אחד מבין לאן זורם הגז

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

למאמר של אמנון פורטוגלי ב"זמן ישראל" לחצו כאן.

ב- 15 לינואר 2020, פורסם כי החלה הזרמת הגז ממאגר לוויתן למצרים. אפשר וצריך לברך על הזרמת הגז אך לא על המיקום ההרסני של האסדה. והזרמת הגז אינה מכשירה את מקום האסדה. עם זאת נשארו הרבה תהיות. בין השאר, לאן זורם הגז, מה מחירו במצרים ובפי הבאר בישראל, ועוד.

לפני מספר ימים דיווח ליאור גוטמן שיש לו קשרים טובים עם תאגידי הגז, כי אחרי שנים של חרושת שמועות וניחושים מיהו הגורם שעתיד לרכוש גז ממאגרי "תמר" ו"לווייתן", ביקרו בכירים בחברת 'דולפינוס' בישראל, ביקור שאותו ארגנה דלק קידוחים. הבכירים בדולפינוס, דר' עלא עארפא, חאלד אבו באקר ומוחמד חליפה, הציגו לשורת אנליסטים את תוכניות הפיתוח של החברה בתחום הגז, כמו גם את תוכניות הפיתוח של המשק המצרי. 

(מידע נוסף על חברת דולפינוס)  

גוטמן דיווח שאנליסט האנרגיה של מיטב דש ערן יונגר פרסם שורת נקודות מהשיחה שהתקיימה עם נציגי דולפינוס. לדבריהם, כמחצית מתחנות הכוח במצרים מיושנות, חד דלקיות ופועלות בכוח סולר. מטרת השלטון שם היא להמיר את השימוש לגז, עם כוונת משנה להגדיל את צריכת המים על ידי הקמת של מתקני התפלת מי-ים. עוד דובר על כוונה להכפיל בצורה משמעותית את היקף השימוש באנרגיות מתחדשות, שכיום הוא אפסי. 

אלו הן נקודות חשובות, ובעיקר נושא האנרגיות המתחדשות. צריך להדגיש שהיעד של מצרים הוא לייצר כ 20% מייצור החשמל שלה ממקורות מתחדשים עד 2022 ו- 42% עד 2035 כאשר האנרגיה הסולארית לבד תספק 25% מייצור החשמל במצרים ב- 2035. מצרים פועלת באופן נמרץ להשגת מטרות אלו.

בנובמבר 2019 הסתיים השלב השני והפעלה מלאה של השדה הסולארי בנבן Benban,ליד אסוואן, המתקן הסולארי השני הגדול בעולם בהספק של כ – 1,500 מגוואט שייצר כ- 5.4 -5 מיליארד קוט"ש לשנה. גידול כזה בהיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות יקטין בהיקף משמעותי את הביקוש לגז לייצור חשמל.

לפי נתוני דולפינוס שהוצגו בפגישה, צפי הביקוש לגז במצרים יאזן את הייצור הצפוי לגז כבר באמצע העשור (במאמר פורסם 'שיאזן את הביקוש' לדעתי בטעות). לפי דולפינוס, תחזית הפקת גז מקומית של כ-78 BCM מול תחזית ביקוש שנתית של כ -86 BCM. את ההפרש אמורים להשלים מאגרי הגז הישראלים.

איך לומר זאת בעדינות, הנתונים האלו שהציגה דולפינוס (בהסתמך על הדיווח של גוטמן) שונים מהנתונים שמפרסם האתר החשוב  S&P Global Plats, המשקיף האנרגיה הים תיכוני OME ומשרד האנרגיה המצרי.

מאזן הגז של מצרים

לפי S&P Global Plats – מה- 14 לינואר 2020  מצריים מפיקה היום גז בקצב של כ- 72 BCM לשנה, והתפוקה תעלה לכ- 77 BCM לשנה, עם השלמת הבאר ה- 14 בשדה זוהר.

לפי ENI מפעילת שדה הגז זוהר, התחלת הפקת הגז מהבאר מתוכננת לשבוע הבאכלומר, תפוקת הגז במצרים תעלה לכ- 77 BCM לשנה כבר בתחילת השנה 2020 , בעוד שלפי דולפינוס, מצרים תגיע לתפוקה בהיקף זה רק באמצע העשור.

אבל זה לא כל הסיפור. למצרים יש עוד שדות גז מלבד זוהר, ומשרד הנפט המצרי מבקש להגדיל את קצב ייצור הגז המקומי לכ – 82 BCM לשנה בשנת הכספים המסתיימת ב- 30 ליוני 2021 , לעומת כ- 72 BCM לשנה כיום.

גורם בענף הנפט אמר לעתון 'דיילי ניוז אגיפט'  כי למצרים יש עודפי גז של כ – 13 BCM לשנה כיום, המופנים לייצוא דרך מפעל ההנזלה Idku ולירדן דרך צינור הגז מצרי ם-ירדן. הוא הוסיף כי התגליות החדשות של גז שנמצאות כעת בפיתוח יגדילו את קצב ייצור הגז לכ 77 BCM בשנה במחצית הראשונה של 2020 , ולכ- 82 BCM לשנה עד שנה הכספים הבאה המסתיימת ב- 30 ליוני 2021 , וייצבו את שיעורי ייצור הגז עד 2024 , תוך פיצוי על הירידה הטבעית בתפוקת שדות הגז. עודפי הגז בשנים אלו נאמדים בכ – 15 עד כ- 20 BCM לשנה.

הגורם ציין כי התוכניות הללו מבוססות על תגליות נפט נוכחיות, והן עשויות להשתנות אם יתגלו תגליות גז חדשות על ידי החברות הפועלות בתחומי החיפושים והפתוח במקומות שונים במצרים.

נתונים אלו, הערכות אלו, שמקורם במשרד הנפט המצרי גבוהים הרבה יותר מהמספרים שמסרה דולפינוס לאמצע העשור – 2025.

לפי מנהל הפחמימנים, במשקיף האנרגיה הים תיכוני בפריז-

 (Observatoire Méditerranéen de l'Energie (OME סוהבט קרבוז ,Sohbet Karbuz הארגון צופה שעודפי הגז המצרי העומדים לרשות הייצוא ינועו בין 17.5 ל – 29.5 מיליארד BCM לשנה עד 2030 ובין 7.5 ל – 25 BCM לשנה עד שנת 2040. 

תוצאות אלה, שמקורן במודל הביקוש של OME למצרים, מבוססות על נתוני עבר של חבריה ותואמות לשני תרחישי ביקוש, תרחיש ההתייחסות השמרני והתרחיש הפרואקטיבי. התוצאה בפועל יכולה להיות בין שני התרחישים.
התרחיש השמרני (CS) הוא תרחיש המבוסס על מגמות העבר, המדיניות הנוכחית והפרויקטים השוטפים.
התרחיש הפרואקטיבי מבוסס על יישום תוכניות להתייעלות אנרגטית וגיוון מוגבר בתמהיל האנרגיה.
לתחזיות ההפקה יש חשיבות קריטית. ב- OME מעריכים את הייצור ב – 100 BCM ב – 2030, כשהוא מגיע לשיאו של כ- 120 BCM בשנת 2032 ויורד ל – 112 BCM עד 2040 . הביצועים בפועל עד כה, ותחזיות ההפקה של משרד הנפט המצרי מצביעות על עתיד ורוד יותר.

מאזן הגז המצרי לפי:
Observatoire Méditerranéen de l'Energie

הלוואת קרן המטבע הבינלאומית ( IMF ) בהיקף של 12 מיליארד דולר למצרים בשנת 2016  לא רק סייעה לייצב את הכלכלה המצרית, היא חייבה את הממשלה ליישם רפורמה בכלכלה. כיום יש סימנים ברורים לכך שהרפורמות, ובמיוחד הסרת סובסידיות הדלק, מקטינות את הגידול בביקוש לאנרגיה.

כתוצאה מההצלחה בהאטת הגידול בביקוש האנרגיה בתקופה בה כושר ייצור החשמל גדל בהתמדה, משרד החשמל במצרים שוקל לדחות את הקמת מפעלי החשמל המתוכננים, ולייצא את החשמל העודף למדינות שכנותבאוקטובר 2019 נמסר כי משרד הנפט המצרי הקטין reduced את קצב תפוקת הג ז בכ – 10 BCM לשנה במהלך השנה, בגלל הירידה בביקוש המקומי ובייצוא.

עיסקת דולפינוס

בשנים האחרונות חתמה דולפינוס על שתי עסקאות רכש גז ישראלי, אחת ממאגר לווייתן והשנייה ממאגר תמר, בהיקף כספי שנאמד בכ- 21 מיליארד דולר לאורך 15 שנה. (כ – 7 BCM לשנה).

באוקטובר 2019, דיווח ליאור גוטמן כי שותפויות הגז לווייתן ותמר חתמו בסוף ספטמבר על חוזי יצוא גז חדשים מול דולפינוס המצרית המחליפים את החוזים הישנים שנחתמו בפברואר 2018.

על פי החוזים החדשים, מאגר לווייתן יספק למצרים 60 מיליארד מ"ק בתוך תקופה של 15 שנה. (4 BCM לשנה) אספקה ראשונית בקצב של 1.5 עד 2.5 מיליארד מ"ק לשנה במשך כחצי שנה. בקיץ 2020 מאגר לווייתן יעלה את קצב היצוא שלו ל־ 3 עד 4 מיליארד מ"ק לשנה, ובקיץ 2022 החוזה ישודרג פעם שנייה לקצב שנתי של 4 עד 5 מיליארד מ"ק לשנה. 

מאגר תמר יחל לייצא 1 מיליארד מ"ק לשנה מקיץ 2020 ולתקופה של כשנתיים. בקיץ 2022 הכמות תעלה ל ־ 1.5 עד 2.5 מיליארד מ"ק לשנה ולאורך 12 שנה עד 2034.

ייצוא הגז ממצרים

ייצוא הגז הנוזלי LNG ממצריים בשנת 2019 הגיע לרמה של 4.8 BCM , יותר מפי 2 מהייצוא בשנה הקודמת, לפי נתוני S&P Global Platts Analytics.

סך ייצוא ה- LNG בשנה שעברה ממפעל ההנזלה Idku היחיד הפועל במצרים, עם תפוקה נומינלית של 10 BCM לשנה, הגיע ל כ- 4.8 BCM , גידול ב – 151% בהשוואה ל – 1.9 Bcm שסופקו בשנת 2018. בסך הכל ייצאו 50 מטענים מאידקו בשנה שעברה לעומת 20 מטענים בלבד בשנת 2018.

העלייה החדה הגיעה למרות שלא יוצא LNG מהמפעל בספטמבר וירידה באספקה באוקטובר. זאת במקביל לירידה חדה במחיר ה – LNG בדרום מזרח אסיה, שצנח ל – 4.10 דולר ליחידת גז בלבד באוגוסט 2019, ודיווחים על עבודות תחזוקה במפעל. 

מצרים מייצרת כיום כ- 70 BCM לשנה, מתוכם יותר משליש משדה הגז זוהר, והייצור צפוי לעלות לכ- 77 BCM לשנה כאשר תפוקת זוהר תעלה לכ- 33 BCM לשנה בתחילת 2020.
כלומר, למצרים יש עודפי גז בגודל של 15 Bcm לשנה לייצוא. גם כאשר מפעל ההנזלה Idku יפעל במלוא יכולתו, עדיין יהיה עודף גז שעבורו מצרים תצטרך למצוא קונים.
מפעל ההנזלה השני במצרים, בדמיאטה בתפוקה נומינלית של 7 BCM לשנה, נותר מושבת, אך עשוי לחדש את הפעילות בשנת 2020 . המפעל בבעלות של יוניון פנוסה גז – UFG (מיזם משותף של ENI האיטלקית ו- Naturgy הספרדית), מושבת מאז 2012 לאחר שהגז שהיה מיועד למפעל הוסט לשימוש בשוק המקומי. 

לקוחות ה – LNG המצרי כוללים, מאז תחילת 2016 , את הודו ופקיסטן שהיו שני היבואנים הגדולים ביותר של LNG המצרי, צרפת, איטליה וטורקיה ייבאו כ – 0.8 BCM (שמונה מטענים) כל אחת בתקופה 2016-2019, וכן סינגפור, סין, יפן, דרום קוריאה ויוון.

אפשר וצריך לברך על הזרמת הגז אך לא על המיקום ההרסני של האסדה, והזרמת הגז אינה מכשירה את מקום האסדה.  אבל,  צריך לקחת את הנתונים שספקו נציגי דולפינוס ותאגידי הגז בזהירות רבה. גם אחרי הביקור של נציגי דולפינוס נשארו התהיות לאן זורם הגז הישראלי, מי הוא הקונה הסופי, ומה הסיפור האמיתי בעסקאות אלו. ואולי, כפי שכתב אדם המתמצא בנושא : "כדאי להפסיק ולחפש רק את ההגיון הכלכלי בעסקאות הללו."

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן