לכבוד שר הביטחון של מדינת ישראל

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

בימים אלה נכנס לתפקידו שר ביטחון חדש למדינת ישראל. עוד בימים אלה אנו עדים למחדל אסדת הגז שהשבוע במהלך של מחטף החל תהליך ההרצה שלה

במכתב זה, אנו שומרי-הבית, פונים אל שר הביטחון החדש, בפניה אל מימד האחריות שבו, אל מימד התבוניות שבו, ואל האומץ שבו, ללמידת הנתונים ופעולה מידית לשינוי.

ב- 17.11.2019 פנינו במכתב אל שר הביטחון הנכנס לתפקידו,  בתקופה אקוטית בה ניתן עדיין להשפיע על ההווה ועל העתיד בנושא הביטחון הקיומי של אזרחי המדינה, בהקשר להפעלת אסדת גז לוויתן, מפעל פטרוכימי במרחק 9.7 ק"מ מהחוף. 
להלן המכתב המלא, לקריאת המקור לחצו כאן.

17 נובמבר 2019

לכבוד:
חבר הכנסת נפתלי בנט, שר הביטחון

הנדון: אסדות הגז בקרבת החוף הישראלי מהוות מחדל ביטחוני חמור ומסוכן

מכובדי,

ברכותיי על כניסתך לתפקיד שר הביטחון של ישראל.

ברצוני להביא לידיעתך מספר עובדות מטרידות במיוחד, בהקשר לסיכון הביטחוני כתוצאה מהצבת אסדות זיקוק גז בקרבת החוף הישראלי, כפי שהתריעו עליו בעבר בכירים רבים במערכות הביטחון.

ראשית, אציין מה שאין לי כל ספק כי ידוע לך: תורת הלחימה של צה"ל היתה ועודנההרחקת זירת הלחימה מהאזרחים ככל הניתן.

תורת הלחימה בצה"ל - הרחקת זירת הלחימה מהאזרחים

הנחת העבודה הזו מחייבת, כמובן, הרחקת מתקנים אסטרטגיים העלולים להוות מטרה ביטחונית ולסכן את האוכלוסייה, אם חלילה ייפגעו, גם במחיר של הצבת אתגר הגנתי קשה עבור צה"ל. להווי ידוע לך, כי לאוייב אמל"ח רב וזול, שמסוגל לפגוע במטרה גדולה, נייחת ואטרקטיבית, בקרבת החוף.

האטרקטיביות של אסדות הגז כמטרה, נובעת מפוטנציאל הנזק שהיא תשית על האוכלוסיה האזרחית, הבטן הרכה של המדינה, נזק הכולל בנוסף לנפגעים בנפש ולפגיעה העצומה בתחושת הביטחון האישית, גם השבתת מתקני התפלת המים, סגירת חופי הארץ לתקופה ארוכה ולא ידועה, השבתת תחנות כוח סמוכות חוף וכן פינוי אזרחים ובסיסי צבא סמוכים, עקב ענן גזים רעילים שיגיע לחוף במהירות רבה. זאת, בנוסף לפגיעה ביכולת ייצור האנרגיה מבוססת הגז וביתירות משק האנרגיה, כתוצאה מהפגיעה באסדת הזיקוק.

מעבר לכך, הפגיעה ההרתעתית-אסטרטגית תהיה קשה, בשל תמונת הניצחון יוצאת הדופן שעלול האוייב להשיג. חסן נאסרללה כבר איים פומבית לא אחת לפגוע באסדות הגז של ישראל ואף הודיע כי אסדות הגז של ישראל נמצאות בבנק המטרות של הארגון.

משמעויות מיקום האסדה והאחריות שבכך

החלופה שקידמה משך שנים הזכיינית נובל אנרג'י למיקום אסדת לוויתן הממוקמת במרחק של כ- 10 ק"מ מהחוף הישראלי, הייתה אסדה צפה מעל מאגר הגז, במרחק של כ- 120 ק"מ מהחוף.

לשם ההשוואה, פגיעה באסדת זיקוק הממוקמת מעל באר הקידוח במרחק של מאה ק"מ מהחוף ויותר, מעבר להיותה פעולה מאתגרת ויקרה יותר עבור האוייב, עלולה להביא לנזק ליכולת הפקת הגז בלבד ולנפגעים מקרב צוות האסדה. ענן הגזים הרעילים יתנדף בטרם הגעתו לחוף כלשהו. 

מתקני ההתפלה שלנו וחופי הארץ לא ייפגעו, היות ורובו המוחלט של הזיהום הימי לא יפגע בחופי ישראל כלל, כי אם בחופי שכנותינו מצפון, עקב כיווני זרמי הים באגם המזרחי של הים התיכון. 

עובדה זו תשמש כהרתעה רכה ותפחית את המוטיבציה של האוייב לפגוע באסדה. 

בנוסף, פרק הזמן שיעמוד לרשות כוחות הסיוע לטפל בשפך הימי במקרה של פגיעה באסדה במרחק של כ- 100 ק"מ מהחוף, עומד על תקופה של בין שבועיים לחודש (תלוי עונה, עפ"י המודלים הקיימים), לעומת פרק זמן בלתי נתפס של 12 שעות ועד יממה אחת בלבד, במקרה של אסדה קרובת חוף. 

יתרה מכך, אסדה צפה היא למעשה אנייה ברת ניתוק, שאפשרי לה להתרחק מאזור הסכנה, בעת עימות ביטחוני. נוסיף עוד כי שיקומה של אסדה צפה ייארך חודשים, לעומת שיקומה של פלטפורמה סמוכה לחוף, שייארך שנים (אם בכלל הדבר יימצא כלכלי, בשל שינויים טכנולוגיים מואצים בעת הזו ובשל הצורך בגיוון מקורות האנרגיה של ישראל). 

את הדברים הללו כתבו פרופסור שאול חורב, לשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית ומי שכיהן כסגן מפקד חיל הים והחוקר ניר זרחי, שניהם מהמרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה.

גם מפקד חיל הים לשעבר, מיכה רם ז"ל וקצין המודיעין שלו, הסבירו לחוקר שמונה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה לבחון את ההתנגדויות לתכנית המתאר שאפשרה את בניית אסדות הגז בסמיכות לחוף הישראלי (תמ"א 37 ח'), אודות: "יתרונות הטיפול בגז הטבעי בעומק הים, בסמוך לאזור ההפקה, מנקודת ראות צבאית".

ראוי עוד לקרוא את הדו"ח הביטחוני שכתב שייקה שצברגר, מי שהיה סמנכ"ל חטיבת טילים ברפא"ל ומהנדס מחקר ראשי של מנהלת אוויר שטח ברפא"ל ובו נכתב, בין היתר:

"לא תהיה יכולת למנוע זליגה של רקטות תוקפות דרך מערך ההגנה ופגיעה באסדת הגז, שתביא ללא ספק
להפסקת אספקת הגז לישראל ואולי אף להרס מוחלט של האסדה".

ראש אגף המבצעים במטכ"ל, אלוף אהרון חליוה, התבטא גם הוא בהקשר הזה כשאמר למעריב ב- 5.11 השנה: 

"בתוך כל התהליך הזה, ב-14.9 תוקפים כוחות איראנים מתקני נפט בסעודיה. מי שחושב שהאיראנים שעושים את התקיפה המאוד איכותית הזאת, שעוברת את כל מערכי ההגנה האמריקאיים והסעודיים בדרך אל הים, שמביאים לעליית המחירים של הדלק ושאר הדברים, לא אפשרית גם מולנו – לא במקצוע".

גם תא"ל דרור שלום, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מסר ל"ישראל היום", כפי שהופיע בגליון ראש השנה האחרון:

"באגף המודיעין בצה"ל מעריכים כי איראן עלולה לשגר טילים לעבר ישראל, כפי שעשתה בשבוע שעבר  עם פגיעת טילי השיוט בשדות הנפט בסעודיה. אני רואה את זה כאופציה סבירה מאוד".

ישנם עוד בכירים רבים במערכת הביטחונית שמודים כיום בפה מלא כי אין לצה"ל יכולת הגנה הרמטית על אסדות הגז. נראה כי המערכת הביטחונית מבינה היטב את פוטנציאל ההרס כתוצאה מפגיעה כזו. לראיה – בסבב הלחימה הקודם ברצועת עזה, הושבתה אסדת תמר "ליתר ביטחון", כך שברור שאפילו פגיעה מכיוון רצועת עזה, באמצעות רקטות לא מדויקות, אינה ניתנת למניעה מוחלטת.

יכולתו של צה"ל לתת הגנה בעומק הים

צה"ל יודע להגן על אסדות הגז גם בעומק המים הכלכליים ובכירים רבים בו יודו, כי הוא אפילו מעדיף להגן עליהן הרחק מהאוכלוסיה האזרחית, היכן שניתן לסגור שטחים סטריליים בקלות רבה יותר, היכן שהן מהוות מטרות הרבה פחות אטרקטיביות. מן הסתם, הנחת העבודה של צה"ל הייתה כי ההגנה על האסדות תהיה במים הכלכליים של ישראל, הרחק הרחק מחופיה, מה שהביא לרכש ספינות המגן החדישות על ידי משרד הביטחון, שנרכשו במיוחד לצורך מטרה זו. רכש זה התבצע מתקציב המים הכלכליים. גם מערכת כיפת ברזל הימית פותחה בהתאם להנחת עבודה זו. כמו כן, אין לאיש ספק כי האסדה הצפה להפקת הגז ממאגר "כריש", הממוקמת במרחק של כ- 80 ק"מ מהחוף הישראלי, לא תופקר לפגיעת האוייב וצה"ל יגן עליה בעומק המים הכלכליים והרחק מהאוכלוסייה, כפי שראוי שייעשה גם ביחס לשאר אסדות הגז.

אזרחים חשופים והצורך בשינוי מיידי

המצב הבלתי נסבל, בו משק האנרגיה, החופים ומתקני התפלת המים שלנו- ולמעשה הציבור הישראלי כולו- נתונים לחסדי האוייב בגלל החלטה רעה למקם את אסדות זיקוק הגז כברווזים במטווח אטרקטיבי, חייב להיפסק. בסמכותך להחליט להפסיק אותו.

זוהי חובתך המוסרית, כשר הביטחון של אזרחי ישראל, לדאוג ראשית כל לביטחונם ולהגנתם של תושבי המדינה ורק לאחר מכן לראות את האינטרס הביטחוני או הכלכלי של מתקן אסטרטגי זה או אחר.

מקומן של אסדות גז מסוכנות צריך להיות הרחק הרחק מהאוכלוסייה, הרחק הרחק מהחופים שלנו, הרחק הרחק ממקורות מי השתייה שלנו. אני מאמין, בהתבסס על חוות דעת המומחים שנמסרו לי, כי פגיעה באסדת זיקוק גז פעילה בקרבת החוף הישראלי, עלולה להביא על ישראל מכה אסטרטגית ניצחת וכי מדובר בסיכון שאסור לנו לקחתו. מדובר באסון בסדר גודל כזה, שיקשה עלינו עד למאוד להתאושש ממנו. לנו אין את יתרון הגודל של אלסקה, מקסיקו או קנדה. לנו, לא יהיה מועד ב'.

אני קורא לך לפעול באופן מיידי לתיקון המחדל הביטחוני הזה, לפני שיהיה מאוחר מדי.

אשמח לסייע בידך ולהעמיד לרשותך את הידע הרב שהצטבר בעמותת האזרחים המתנדבים הקרויה "שומרי הבית", על מנת לסייע לך בקבלת החלטתך. מצורפים בתחתית דף זה קישורים למקצת המידע אשר ברשותנו.

בברכה,

יוני ספיר

יו"ר עמותת "שומרי הבית"

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן