מי באמת קונה את הגז הישראלי?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
ייצוא הגז למצרים - מי באמת קונה את הגז הישראלי

למאמר אתר האנרגיה לחצ/י כאן.

הדרך המפותלת להסכם המצרי עם ישראל עוברת דרך הקמת חברות קש, מקלטי מס, המודיעין המצרי ואינטרסים פרטיים.

מי באמת קונה את הגז הישראלי? להלן תחקיר חשוב ומרתק:

ב-27 לספטמבר 2018 הודיעה שותפות דלק קידוחים לבורסה על "התקשרות בהסכמים לרכישת מניות EMG ולרכישת זכויות בצינור EMG "ע"י חברת EMED Pipeline B.V.
לפי ההודעה EMED הינה חברה ייעודית שהוקמה לצורך העסקה ורשומה בהולנד.
מניותיה מוחזקות כדלקמן: 25% בידי חברת בת בבעלות מלאה של דלק קידוחים הרשומה בקפריסין, 25% בידי נובל קפריסין ו- 50% בידי חברת Sphinx EG BV ,חברת בת בבעלות מלאה של איסט גז East Gas Company.

לצורך רכישת צינור הגז הוקמה חברת EMED בבעלות משותפת של דלק קידוחים, נובל קפריסין ואיסט גז (50%) – חברה פרטית בבעלות מלאה של המודיעין המצרי

זמן קצר אחר ההודעה על רכישת מניות וזכויות בצינור EMG, פרסמה אורה קורן כי החברה המצרית איסט גז, השותפה עם דלק בצינור הגז EMG למצרים, היא בבעלות המודיעין הכללי המצרי – כך פורסם באתר מידל איסט איי.
הפרסום מתבסס על כתבת תחקיר באתר המצרי mada Masr.

לפי התחקיר של מאדה -מאסר, חברת איסט גז (East Gas) ,היא חברה פרטית שרוב הבעלות עליה היא בידי שירות הביון הכללי המצרי. 
יו"ר הדירקטוריון של איסט גז היה תמיד סגן ראש שירות הביון, ומרבית חברי הדירקטוריון של החברה באים משורות קציני המודיעין.
מוחמד שועיב (Mohamed Shoeib) מנכ"ל איסט גז מונה לדירקטוריון החברה כנציג שירות הביון הכללי המצרי.

לאיסט גז, כלומר – לסוכנות הביון המצרית בעלות בצינורות הגז וגם בחברה שתרכוש את הגז הישראלי…

בתמצית, חברת איסט גז (כלומר סוכנות הביון המצרית), היא, יחד עם דלק קידוחים ונובל אנרג'י, בעלת חלק מצינור הגז EMG לישראל, שותפה עם דולפינוס שתרכוש את הגז הישראלי, והבעלים היחיד של צינור הגז ממצרים לירדן, שניתן להשתמש בו להזרים גז ישראלי למצרים.

איך הגענו למצב זה?

בסביבות 2014 ,כאשר מצרים החליטה לייבא גז ישראלי, היא הייתה זקוקה לאיש עסקים שיגלם את התפקיד שתפס בעידן מובארק חוסיין סאלם , איש העסקים המחובר פוליטית, אשר שימש כמתאם לעסקת ייצוא הגז המצרי לישראל לפני מהפכת 2011, שעוררה מחלוקות קשות וזעם ציבורי .
ואכן, בעקבות הדחתו של מובארק, כל הגורמים המשתתפים בעסקת ייצוא הגז המצרי לישראל הועמדו לדין באשמת רווחים לא חוקיים (profiteering), שוחד וגרימת הפסדים עצומים למצרים על ידי מכירת גז לישראל במחיר נמוך ממחיר הוגן.

עלאא עראפה, איש העסקים שנבחר לתאם  עם ישראל היה ידוע ביכולתו לעורר ואז לנצל את התיאבון הישראלי לשת"פ כלכלי

איש העסקים המצרי שנבחר הפעם היה עלאא עראפה (Alaa Arafa). עראפה הוא רופא לשעבר, נשיא עראפא אחזקות, אותו ירש מאביו, הגנרל אחמד עראפה, טייס צבאי לשעבר וחברו הקרוב של מובארק.
עלאא עראפה נבחר גם עקב הניסיון המסחרי הארוך שלו עם ישראל.
עראפה כבר היה בעל תאגיד קש מחוץ למצרים, דולפינוס אחזקות, שהיה רשום באיי הבתולה הבריטיים, יעד מועדף למי שמחפשים להגן על זהותם ורווחי העסק שלהם ממסים.

מקור עם ידע ישיר בעסקה אמר למאדה-מאסר כי מה שמייחד את עראפה הוא 'יכולתו לעורר ואז לנצל את התיאבון העצום של ישראל לשיתוף פעולה כלכלי הדוק יותר עם מצרים'.

בניית עסקת הגז נעשתה בשלבים ולצורך כך הוקמה רשת של תאגידי קש

מסמכים שהושגו על ידי מאדא-מאסר מורים על הדרך בה הוקמה רשת של תאגידי קש בעולם כדי לבנות את עסקת הגז.

שלב ראשון – משרד האנרגיה הישראלי מאשר

בדצמבר 2015, אישר משרד האנרגיה הישראלי לשותפי שדה הגז תמר למכור גז לחברת דולפינוס.

שלב שני – דולפינוס מקימה במקלט המס לוקסמבורג, חברת בת בבעלות מלאה:
Blue Ocean Investments

מכיוון שלעראפה היה ניסיון זניח בגז טבעי , הובא אדם שני : חאלד אבו בקר, יו"ר ועדת האנרגיה בלשכת המסחר האמריקאית בקהיר, ומנכ"ל טאקא ערביה (Taqa Arabia) שצורף לעסקה אישית, ולא כנציג של חברת טאקא ערביה.
כדי להביא את אבו בקר, הקימה דולפינוס חברה בת בלוקסמבורג שנקראה: Ocean Blue Investments.
ממסמכי רישום החברה (registration filing), עולה כי היא בבעלות מלאה של דולפינוס אחזקות.
על הדוח הכספי של החברה חתמו שלושה דירקטורים: עראפה, אבו בקר ומוחמד טלעת חליפה, חבר דירקטוריון ומנהל השקעות בחברה של עראפה.

רישום החברה בלוקסמבורג משחרר את החברה מתשלום מיסים בישראל

לוקסמבורג נבחרה ככל הנראה, מכיוון שהיא מקלט המס הגדול ביותר של האיחוד האירופי, ומאפשרת לחברות להעביר כספים פנימה והחוצה עם פטורים ממס משמעותיים ורמת סודיות גבוהה.
והכי חשוב, ללוקסמבורג יש אמנת כפל מס עם ישראל, כלומר עראפה ואבו בקר ישלמו רק אחוז מההכנסות במיסים תוך שלא ישלמו מיסים בישראל.

שלב שלישי – שינוי החוק המצרי לטובת חברות הגז הפרטיות: סמכויות המדינה צומצמו לרגולטור וחברות הגז הפרטיות קיבלו זכות להשתמש בתשתיות המדינה

על מנת לאפשר למגזר הפרטי לייבא ולמכור גז טבעי במצרים, היה צורך בליברליות של תחום הגז הטבעי המצרי.
הצעת חוק שנוסחה על ידי הממשלה לליברליזציה של סחר הגז אושרה על ידי הפרלמנט ללא עדכונים משמעותיים ביולי 2017.
חודש לאחר מכן אושר החוק על ידי הנשיא עבד אל פתח א -סיסי .

החוק צמצם את תפקידה של המדינה לתפקיד של רגולטור, והעניק לחברות פרטיות את הזכות להשתמש ברשת חלוקת הגז הלאומית ובכל מתקני התשתית בתחום בגז שהם בבעלות המדינה.

החוק פתח את האפשרות עבור דולפינוס לקנות גז מישראל ולמכור אותו במצרים.

תקנות המימוש של החוק הוצאו בפברואר 2018, ושבוע לאחר מכן דולפינוס חתמה על הסכם לרכישת גז עם דלק קידוחים ונובל אנרגיה

לשני התאגידים אלו יש 'חזקה' על שדות הגז לויתן ותמר בישראל .

שלב רביעי – "איסט גז" ו"בלו אושן סולושין" מקימות במקלט מס בשוויץ חברה חדשה: "אנרג'י סולושין"

שלא כמו בעסקים בתקופת מובארק עם חוסיין סאלם, המשטר הנוכחי לא הותיר את העסקה רק בידי עראפא ואבו בקר.
לא איפשרו להם ל גרוף רווחי עתק מהעסקה כמו שקרה עם סאלם.
בעוד שחוסיין סאלם היה קצין מודיעין לשעבר, עראפה ואבו בקר הם אזרחים המושרשים בעולם העסקים, אשר המשטר סומך עליהם רק במעט.
לפי התחקיר, מפי דיפלומט זר המתגורר בקהיר , 'הישראלים יודעים היטב שעראפא הוא רק חזית למדינה המצרית. המוסכמה הוותיקה היא שתמיד יש נציגים האמונים על גורמים רשמיים בכירים במדינה מסוכנויות
המנהלות עניינים כאלה. עראפה הוא לא המפעיל העיקרי של המשטר בעסקה. המשטר לא סומך על אזרחים בכלל, אפילו לא במשרד החוץ.'
כאן נכנס לתמונה מוחמד שועיב (Mohamed Shoeib) ,נשיא לשעבר של חברת החזקת הגז הטבעי המצרי EGAS והמנכ"ל הנוכחי של חברת איסט גז , שנמצאת בבעלות של 80% על ידי שירות הביון הכללי המצרי. תאגיד הנפט המצרי EGPC ותאגיד הגז המצרי EGAS מחזיקים גם הם בנתח קטן באיסט גז.

במאי 2017, איסט גז (בבעלות המודיעין המצרי) הקימה עם חברת Ocean Blue (בבעלות עראפה ואבו בקר) חברה חדשה , אנרג'י סולושיון (Energy Solution).

הפעם נבחרה שוויץ לרישום ולמיקום מטה החברה. בעוד שלוקסמבורג מציעה פטור ממס על רווחי הון, החברה החדשה נדרשה גם לפטורים ממס חברות, כמו על רכישה ומכירה של גז, ואין מקום טוב יותר משוויץ, במיוחד קנטון צוג (Zug), בו נרשמה אנרג'י סולושיון.
קנטון צוג ידוע ברחבי העולם בזכות אקלים המס האטרקטיבי שלו, ואף מדגיש מעמד זה באתר האינטרנט שלו.

בדומה ללוקסמבורג, לשוויץ יש אמנת כפל מס עם מצרים (1987) וישראל (2003)

לפי הרישום של החברה מה- 17 במאי 2017
הדירקטוריון כולל את שועיב (נשיא איסט גז), אבו בקר ועראפה עם סגנם ח'ליפה, ואיש עסקים מצרי בשם אחמד סמיר עבד אל-פתאח.

לא ברור אם Gas East, באמצעות השותפות השוויצרית הזו, תשתף ברווחים שדולפינוס עומדת לעשות מהעסקה של 15 מיליארד דולר עליהם חתמה בפברואר.
עם זאת, העובדה כי אנרג'י סולושיון מורכבת מאותה קבוצה של שותפים מצריים, והוקמה תחת מבנה משפטי המציע פטור ממס חברות, הופכת זאת לסיכוי סביר.

שלב חמישי – רכישת צינור EMG מאשקלון לאל עריש

לאחר חתימת ההסכם, נותר מכשול אחד לפני שהגז הישראלי יוכל לזרום למצרים.
לישראל אין תשתית להנזלה או להובלת גז למצרים. בניית צנרת תת מימית בין שתי המדינות תהיה יקרה מאוד וגוזלת זמן.
זו הסיבה שישראל רצתה כל כך לחתום על עסקה עם קהיר, יש לישראל הרבה גז ואין לה מוצא ל גז הזה.

זה היה הצורך שעומד מאחורי רכישת הצינור אשקלון – אל עריש, בבעלות חברת הגז המזרח תיכונית EMG, קונסורציום של חברות ישראליות, אמריקאיות, תאילנדיות וחברות מצריות הרשומות במצרים.

הצינור, העובר מאשקלון בישראל לאל -עריש במצרים, שימש להזרים גז ממצרים לישראל במסגרת העסקה שתווכה על ידי חוסיין סאלם בתקופת מובארק.
בעזרת שינויים טכניים ניתן להתאים אותו להזרמת גז בכיוון ההפוך, מישראל למצרים.

EMG Pipeline

מי מרוויח מרכישת השליטה ב- EMG?

דלק קידוחים ונובל אנרגיה רוצות לקנות את EMG אך הביון המצרי גם רוצה נתח

מספר ימים לאחר שדולפינוס חתמה על ההסכם לרכי שת גז ישראלי בפברואר , דווח כי חברות דלק ונובל אנרג'י החלו במשא ומתן עם בעלי מניות ב- EMG לרכישת חלקם בחברה, רכישה שתתן להם שליטה ב- EMG ותאפשר להם להשתמש בצנרת בין מצרים לישראל כדי לייצא גז ישראלי למצרים בתנאי העסקה החדשה.
זו הייתה ככל הנראה התוכנית המקורית, אך היא השתנתה משמעותית.

גורמים רשמיים בקהיר הבינו שאם הרכישה תתממש, מצרים תשמור רק על 10% ב- EMG, המוחזקים על ידי חברת הנפט הכללית המצרית EGPC.
בנוסף, EMG הייתה מרוויחה עמלות אם הצינור שלה ישמש להעברת גז מאשקלון לאל- עריש.
אם כך, מדוע ששירות המודיעין המצרי, באמצעות איסט גז, לא יצטרף וירכוש חלק בצינור ויקבל חלק מדמי השימוש בו?

"איסט גז" של הביון המצרי מקימה את חברת "ספינקס" הרשומה במקלט מס בהולנד.
"ספינקס", דלק קידוחים ונובל אנרגיה מקימות את "EMED" 

כאשר איסט גז הצטרפה לדלק ונובל במשא ומתן לרכישת EMG, היא הקימה חברה חדשה בשם ספינקס (Sphinx) ורשמה אותה בהולנד. אולי מכיוון שהרשויות בקהיר חשבו שלא יאה שסוכנות ביון ממשלתית מצרית תיכנס לשותפות ישירה עם חברה ישראלית.
הולנד היא גם המוביל הגדול ביותר בעולם למקלטי מס לחברות, וגם לה יש אמנת כפל מס עם ישראל (1973) ומצרים (1999).
הרשומה המסחרית ההולנדית של ספינקס מורה שהחברה נרשמה ב -31 באוגוסט 2018. הגורם הרשמי היחיד בחברה ברשומה הוא שועיב נשיא איסט גז, שבבעלותה 100% ממניות ספינקס.
ההון של ספינקס ברשומה הוא 1,000$ דולר בלבד.

מספר ימים לאחר שנוצרה, הקימה ספינקס (בבעלות איסט גז, שהיא בבעלות שירות הביון הכללי המצרי) חברה חדשה, EMED, גם היא בהולנד, יחד עם דלק ונובל אנרגיה.
לפי ההודעה של שותפות דלק קידוחים לבורסה, איסט גז היא הבעלים של 50% מ – EMED ,דלק ונובל מחזיקות כל אחת 25% ממניות EMED.

באמצעות רכישת מניות שמבצעות EMED ואיסט גז הביון המצרי משתלט על EMG

בסוף ספטמבר הודיעה EMED כי רכשה נתח של 37% ב- EMG מאנשי העסקים יוסי מימן וסאם זל, ו- 2% מ עלי אווסן (Ali Evsen), איש העסקים הטורקי שבעבר, ואולי עדיין, משמש כחזית לחוסיין סאלם.
איסט גז קבלה מאווסן 9% נוספים ב- EMG, ובתמורה בוטלו כל תביעות הבוררות המצריות נגדו, שהוגשו לאחר המהפכה בינואר 2011.

עם המניות שנרכשו ב- EMG בנוסף לאחזקה של 10% בידי EGPC ,למצרים יש עכשיו מספיק כוח הצבעה בדירקטוריון EMG כדי לבטל את כל תביעות הבוררות שהוגשו ע"י EMG נגד מצרים.

למעשה, זה היה תנאי שאינו ניתן למשא ומתן, כדי לסייע לישראל למצוא מוצא לגז שלה, כפי שדרשו שוב ושוב גורמים מצריים – יבוא גז מישראל למצרים תמורת ביטול קנסות הבוררויות.
הסכם הצינור מעניק לדלק ולנובל גם את הזכויות להשתמש בצינור אחר בין עקבה ואל-עריש , כדי לספק כמויות נוספות של גז ישראלי בעתיד.
על פי ההסכם ומקורות מצריים רשמיים, הבעלים היחיד של צינור עקבה -אל- עריש היא חברת איסט גז.

בסיכום, חברת איסט גז, כלומר סוכנות הביון המצרית, היא בעלת חלק של הצינור לישראל, שותפה עם דולפינוס שתרכוש את הגז הישראלי, והבעלים היחיד של צינור הגז לירדן, שניתן להשתמש בו להזרים גז ישראלי למצרים אם יתגלה פגם טכני כלשהו.

וזה לא הכל. גורמים בעלי ידע על העסקה אמרו למאדא-מאסר כי התוכנית הנוכחית היא שדולפינוס (או החזית שלה, Blue Ocean) תקנה גז מנובל ודלק בישראל, ואז ימכרו אותו באשקלון לחברת איסט גז, שיזרים את הגז לאל -עריש דרך צינור EMG, שם הוא יימכר לחברת הגז המצרית – EGAS, אשר בתורה תשתמש בגז במצרים או תייצא אותו.

במילים אחרות, איסט גז תדרוש דמי הובלה על הגז שהוזרם מישראל דרך הצינור שבבעלותה החלקית, ותקבל רווח נוסף כאשר תמכור מחדש את הגז לממשלת מצרים.
היא גם תקבל נתח מכל עסקה להעברת גז
ישראלי נוסף מירדן למצרים ואז למכור מחדש את הגז לממשלת מצרים ברווח, יחד עם דמי ההובלה עבור הזרמת הגז דרך צינור עקבה אל- עריש שבבעלותה.
עם הרווחים שזורמים מכל נקודה בשרשרת האספקה, איסט גז שבבעלות סוכנות הביון המצרית וקומץ של אנשי עסקים ימנעו מכל תשלומי מס על ידי רישום פעילותה המסחרית במקלטי מס מחוץ למצרים.

החברה ושותפיה יבודדו במלואם מכל אחריות או משפיטה מצרית במקרה של התפתחויות פוליטיות בלתי צפויות.

רשת התאגידים ב עסקת ייבוא הגז מישראל למצרים

סיפור איסט גז

כמו במיזמים מסחריים אחרים שהוא מפעיל, הצבא המצרי ושירות המודיעין הכללי המצרי אינו מסתיר את בעלותו באיסט גז , ואינו מתייחס לבעלותו באיסט גז כאל סוד שמור מאוד.
עם זאת, בדרך כלל, שירות הביון אינו מצהיר על בעלות, על שמות בעלי המניות או על שמות המנהלים את החברות שבבעלותו .
יש מעט מידע על איסט גז, או על גורמים אחרים בחברה למעט קומץ ראיונות עם מוחמד שועייב מנכ"ל איסט גז. אבל בקרב אנשים העובדים בסחר ובהובלה של גז, הן במגזר הציבורי והן בפרטי, ידוע כי החברה הינה חברת בת של המודיעין הכללי.

מאדא -מאסר השיג עותק רשמי של הרישיון המסחרי של איסט גז (מס' 67352) המציין את פעילות החברה,את שמות חברי הדירקטוריון ואת כל השינויים בדירקטוריון מאז שנרשמה החברה בשנת 2013.

מאז הקמת איסט גז, כיהנו בתפקידים הבכירים בחברה בכירי שירות הביון.

יו"ר מועצת המנהלים הנוכחי של חברת איסט גז הוא הגנרל איברהים עבדל סלאם (Ibrahim Abdel Salam).
עבדל סלאם הוצג בעיתונות כראש המודיעין הפוטנציאלי כאשר חאלד פאוזי (Khaled Fawzy) עזב בינואר, ולפני שאבס קאמל (Abbas Kamel), לשעבר ראש המטה של הנשיא, נכנס לתפקיד זה.

לצד עמדות מנהיגות בדירקטוריון, הרישום המסחרי מראה כי מרבית חברי הדירקטוריון של איסט גז באים משורות קציני שירות המודיעין המצרי, כלומר גם רוב המניות בחברה שייכות לשירות המודיעין.
הם ממונים לדירקטוריון כנציגי החברה המצרית להשקעה בפרויקטים (Egyptian Company for Investments Projects)
המוכרת בעולם העסקי כזרוע המסחרית של סוכנות הביון.

מדריך Orbis, בבעלות חברת הדירוג מודיס (Moody's), מצביע על כך שהחברה המצרית להשקעה בפרויקטים נרשמה בשנת 1958.
ביולי 2013 עמד בראשה סגן מנהל שירות הביון הכללי המצרי ויו"ר חברת איסט גז.
לפי אורביס, מניות החברה המצרית להשקעה בפרויקטים היו בבעלות שווה של שני אנשים בלבד: אחמד איברהים אל- עוואדי (Ahmed Ibrahim al-Awady) ומוחמד אחמד אל- גינדי (Mohammed Ahmed al-Guindy).
שניהם מפקדים במלחמת אוקטובר 1973 ושניהם זכו באותות כבוד מהמדינה.

הרישום המסחרי מורה כי איסט גז החלה לפעול בשנת 2006, ונרשמה כחברת השקעות בשנת 2013.

הרווחים של איסט גז נכנסים לקופת החברה ולסוכנות הביון

שתי עובדות חשובות ידועות על החברה: האחת, שהחברה הינה חברת בת של המודיעין הכללי המצרי, והשניה, כי הרווחים מהסחר בגז נכנסים לקופת החברה ולסוכנות הביון ולא לתקציב הציבורי.
עובדות אלה נקבעות בתיקי המשפט של שישה בכירים בענף הנפט בתקופת מובארק בקשר לשחיתות בייצוא גז לישראל (תיק 2011/41).

על פי תמלול חקירתו של הנאשם איברהים טווילה (Ibrahim Tawila),יו "ר  EGPC לשעבר, טווילה אמר לתביעה הציבורית כי איסט גז הייתה "חברת ההובלה המתווכת" במכירת הגז המצרי לירדן לפני מהפכת 2011. היא קיבלה מחצית משווי החוזה מירדן, שהוערך בכ- 1.8 מיליארד דולר.
טווילה אמר כי איסט גז הייתה חברה מצרית, '80% ממניותיה בבעלות שירות הביטחון הלאומי המצרי ו – 20% בידי סקטור הנפט'.

בית המשפט הפלילי בקהיר זיכה את כל ששת הנאשמים בתיק בשנת 2015.
באפריל 2015 פרסם העיתון בבעלות פרטית 'אל -מסרי אל -יום' ראיון ארוך עם איש העסקים הנמלט דאז חוסיין סאלם מגלותו הוולונטרית בספרד, תחת הכותרת "חוסיין סאלם: כל המיזמים שלי הובלו על ידי המודיעין".
זה היה לפני שהממשלה המצרית הודיעה בשנת 2016 כי הושג הסדר עם סאלם במסגרתו בוטלו כל פסקי הדין נגדו בתמורה לכך שהוא יחזיר של כ -5.5 מיליארד דולר. בראיון , שנראה כי נועד רק לתת לסאלם את האפשרות לנקות את עברו ולהפריך את הטענות נגדו, נשאל סאלם "האם הקמת את חברות הגז בהנחיית המודיעין ?" תגובתו של סאלם הייתה ברורה וחד משמעית : "כן, הסוכנות הטילה עלי להקים את איסט גז כדי לייצא גז לירדן. ויתרתי על המניות שלי בחברה ועל כל מה ששילמתי עבורה לטובת סוכנות הביון, ללא תגמול ובכוונה טובה. ואז הוטל עלי להקים את EMG לייצוא גז לישראל".

בסוף הראיון שאל העיתון, האם כל הפרויקטים שביצעת היו בהנחית המודיעין, האם זו הייתה מדיניות המודיעין, להשתמש באנשי עסקים במיזמים מסוימים?
התשובה של סאלם היתה: "כמובן. הייתה מנהלת בתוך מנגנון המודיעין שנוצרה במלחמת ההתשה בשנות השישים, שלימים הפכה ליחידה. היחידה מתמחה בהקמת ארגונים ומוסדות שיהיו חזית לשרות המודיעין. זה ידוע ברחבי העולם […] מכיוון שלתקציבי שירותי הביון אין הקצאות לדברים מסוימים, מטרת המוסדות הללו היא להביא הכנסות מחוץ לתקציב הרשמי."

ב- 31 ביולי 2018 קיבל שואיב, מנכ" ל East Gas, דו "ח באנגלית מבנק ההשקעות המצרי CI Capital בכותרת: 'מבט על הגז הטבעי במצרים: התפתחויות בתחום מאשרים מחדש גירעון לטווח הארוך'.
Egypt Natural Gas Outlook: Sector developments reconfirm long-term deficit.
CI Capital הוא אחד משלושת בנקי ההשקעות הגדולים הפועלים במצרים, והיה אז בבעלות עלאא אראפה, המייסד של דולפינוס.

דו"ח סודי של בנק השקעות מצרי קובע שהגז הישראלי יהיה יקר מאוד ביחס למחיר הגז במצרים ובאירופה

מאדה-מאסר השיג עותק של הדו"ח שנערך 'אך ורק לשימוש מוחמד ח'ליפה', ולא היה לפרסום.
הדוח מכיל ניתוח מפורט של מיזם יבוא הגז מישראל וכינה את העסקה 'יקרה' “,pricey .“הדוח הוסיף , 'שווי העסקה המשוער של 15 מיליארד דולר […] עבור 64 מיליארד מ"ק גז מתורגם ל -6.5 דולר ליחידת גז (mmBtu) כתשלום ישיר לדלק קידוחים ונובל אנרגיה בלבד, מלבד עלויות ההובלה וההפצה הדרושות כדי לספק את הגז למשתמש הקצה.'
הדו"ח מסכם כי לפי החישובים שלו, עלויות אלו פירושן שהגז יימכר למשתמש הקצה תמורת 7.50 – 8 דולר ליחידת גז.
להשוואה, הדו"ח מתייחס לעלות ייצור הגז המקומי במצרים, שנעה בין 1.75 עד 3.50 דולר ליחידת גז, לאחר חלוקת העלויות עם חברות זרות.

הדוח מסכם כי לאור עלויות אלו, ומחיר מכירה באירופה, של 5.80 דולר ליחידת גז, אין זה סביר שניתן יהיה לייצא גז ישראלי לאירופה.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן