ב- 27 לספטמבר 2018, הודיעה שותפות דלק קידוחים לבורסה [1] על "התקשרות בהסכמים לרכישת מניות EMG ולרכישת זכויות בצינור EMG " ע"י חבר ת EMED Pipeline B.V.
לפי ההודעה EMED הינה חברה יעודית שהוקמה לצורך העסקה ורשומה בהולנד, שמניותיה מוחזקות, כדלקמן: 25% בידי חברת בת בבעלות מלאה של דלק קידוחים הרשומה בקפריסין, 25% בידי נובל קפריסין ו- 50% בידי חבר ת ,Sphinx EG BV חברת בת בבעלות מלאה ש ל איסט גז East Gas Company.
מי היא איסט גז?
למיטב ידיעתי זו הפעם הראשונה בה דלק פרסמה על איסט גז. עם פרסום ההודעה כתב ליאור גוטמן (שיש לו קשרים טובים עם תאגידי הגז): "איסט גז, חברה ממשלתית מצרית שעוסקת בתחומי הולכת הגז" [2] . גוטמן גילה טפח וכיסה טפחיים. מספר ימים אח"כ הוא הרחיב על הפן המדיני של העיסקה [3]. לפי גוטמן, איסט גז היא חברה ממשלתית מצרית, "מה שהופך את הבעלות בצנרת לאינטרס מצרי שלטוני. ועם הצטרפותה של קצא"א העסקה מקבלת נופך מדיני מכיוון שקצא"א היא הזרוע השלטונית הלא רשמית של ישראל בכל הקשור להובלת דלקים ואחסנתם, לרבות פיקוח לא רשמי על פעילות החברה מצד האוצר".
זמן קצר אחר ההודעה על רכישת מניות וזכויות בצינור EMG , פרסמה אורה קורן [4] כי "החברה המצרית איסט גז, השותפה עם דלק בצינור הגז EMG למצרים, היא בבעלות המודיעין הכללי המצרי – כך פורסם באתר מידל איסט איי. הפרסום מתבסס על ידיעה באתר המצרי Mada Masr . על פי הפרסום, איסט גז – שהיא הנהנית העיקרית מפרויקט יצוא הגז הישראלי למצרים, באמצעות צינור הגז- EMG היא חברה פרטית שרוב מניותיה מוחזקות על ידי המודיעין הכללי המצרי. לפי הפרסום, יו"ר החברה מוחמד שוייב מונה לתפקיד כנציג המודיעין הכללי, שיקבל 80% מרווחי החברה. עוד נאמר כי המודיעין הכללי המצרי קשור עסקית גם לחברת דולפינוס שתרכוש מישראל את הגז."
ששה חודשים אחר ההודעה לבורסה, בדוחות השנתיים של דלק קידוחים לשנת 2018 , שפורסמו ב- 24 למארס 2019 , (עמוד א- 3) [5] נמסר עוד כי "איסט גז מחזיקה בין היתר, בצנרת גז ותשתיות במצרים"
אבי בר אלי במאמר "המפתח לצוללת נמצא בגז" מה- 26 למארס 2019 [6], קושר בין פרשת הצוללות מגרמניה לבין העיסקה המצרית לרכישת גז מישראל. גם הוא מתאר את איסט גז "כחברה פרטית שנשלטת בידי המודיעין המצרי."
תאור מקיף של איסט גז ועל מערכת החברות המס ועפת בהסכם עיסקת הגז עם מצרים, נמצא בכתבת תחקיר מעולה של חוסאם בהגט Hossam Bahgat שפורסמה בעיתון האינטרנטי העצמאי המצרי מאדה – מאסר Mada Masr מ- 23 לאוקטובר 2018 [7].
מה גילה התחקיר על ייבוא הגז הישראלי למצריים?
התחקיר של מאדה-מאסר בנוגע למבנה התאגידי של העסקה הסתמך על רשומות מסחריות נגישות לציבור במצרים ובאירופה. המידע הכלול במסמכים אלה אושר בראיונות עם מקורות בעלי ידע ישיר בהיבטים שונים של העסקה, שכולם שוחחו עם מאדה מאסר בתנאי אנונימיות. שנה אח"כ, בהגט קבל ציון לשבח Honorable Mention 2019 על התחקיר מ – True Story Award [8] הדברים הבאים מבוססים על התחקיר של חוסאם בהגט בשינויים קלים. למצרים יש נסיון רב ומר בעסקאות גז עם ישראל. בעידן מובארק, בעשור הראשון של המאה, הוביל את עיסקת ייצוא הגז ממצרים לישראל חוסיין סאלם, איש עסקים שהיה מחובר פוליטית במצרים. העיסקה עוררה מחלוקות קשות וזעם ציבורי, ובעקבות הדחתו של מובארק, כל הגורמים המשתתפים בעסקה הועמדו לדין באשמת רווחים לא חוקיים profiteering , שוחד וגרימת הפסדים עצומים למצרים על ידי מכירת גז לישראל במחיר נמוך, פחות ממחיר הוגן [9].
אחרי מאורעות 2011 , ובעקבות הקריסה של המשק המצרי בכלל ומשק הגז במצרים בפרט, היה במצריים מחסור חמור בגז ומצרים החליטה לייבא גז נוזלי וגז ישראלי. לצורך ייבוא הגז מישראל היא הייתה זקוקה לאיש עסקים שיגלם את התפקיד שתפס בעידן מובארק חוסיין סאלם. איש העסקים המצרי שנבחר הפעם היה עלאא עראפה Alaa Arafa . עראפה הוא רופא לשעבר, נשיא עראפא אחזקות, אותו ירש מאביו, טייס צבאי לשעבר וחברו הקרוב של מובארק. עלאא עראפה נבחר גם עקב הניסיון המסחרי הארוך שלו עם ישראל. עראפה כבר היה בעל תאגיד קש מחוץ למצרים, דולפינוס אחזקות, שהיה רשום באיי הבתולה הבריטיים, יעד מועדף למי שמחפש להגן על זהותם ורווחי העסק שלהם ממסים. בניגוד לעסקים בתקופת מובארק עם חוסיין סאלם, המשטר הנוכחי לא הותיר את העסקה רק בידי עראפא, ולא איפשר לו לגרוף רווחי עתק מהעסקה כמו שקרה עם סאלם. דולפינוס שחתמה על ההסכם לרכישת הגז הישראלי, פעלה בשיתוף עם חברת איסט גז East Gas , חברה פרטית שרוב הבעלות עליה היא בידי שירות הביון הכללי המצרי.
מאדה-מאסר כותב, מפי דיפלומט זר המתגורר בקהיר, כי 'הישראלים יודעים היטב שעראפא הוא רק חזית למדינה המצרית . המוסכמה הוותיקה היא שתמיד יש נציגים האמונים על גורמים רשמיים בכירים במדינה מסוכנויות המנהלות עניינים כאלה. עראפה הוא לא המפעיל העיקרי של המשטר בעסקה. המשטר לא סומך על אזרחים בכלל, אפילו לא במשרד החוץ .'
חברת איסט גז East Gas , שעומדת לגרוף את הרווחים הגדולים ביותר מעסקת יבוא ושווק של גז ישראלי למצרים, היא חברה פרטית שרוב הבעלות עליה היא בידי שירות הביון הכללי המצרי GIS שיקבל כ – 80% מהכנסות החברה. לפי התחקיר, יו"ר הדירקטוריון של איסט גז היה תמיד סגן ראש שירות הביון, ומרבית חברי הדירקטוריון של החברה באים משורות קציני המודיעין. מוחמד שועיב Mohamed Shoeib מנכ"ל איסט גז מונה לדירקטוריון החברה כנציג שירות הביון הכללי המצרי.
לפי התחקיר, איסט גז (כלומר סוכנות הביון המצרית), היא בעלת חלק של צינור הגז EMG לישראל, שותפה עם דולפינוס שתרכוש את הגז הישראלי, והבעלים היחיד של צינור הגז לירדן, שניתן להשתמש בו להזרים גז ישראלי למצרים.
מסמכים ומקורות חושפים כי באמצעות רשת מורכבת של תאגידי קש shell corporations וחברות בנות מעבר לים, גוף המודיעין המצרי עומד להרוויח בכל שלבי העסקה, החל מהובלת הגז הישראלי למצרים ועד מכירתו הסופית לממשלת מצרים. רווחים אלה מגיעים בסופו של דבר לקופת שירות הביון הכללי המצרי ולא לתקציב הציבורי. [3]
תאגידי הקש או תאגידי החזית הרבים שנוצרו בחודשים האחרונים של 2018 , יוצרים רשת המשתרעת על איי הבתולה הבריטיים, לוקסמבורג, שוויץ והולנד, אך ללא נוכחות במצרים. מטרת ההליכים האלו הייתה לחתום ולסגור את העסקה close the deal תוך הסתרת זהותם של השחקנים המצרים, מה שמאפשר להם להימנע מתשלום מסים, ולהגן עליהם מפני כל אחריות משפטית או אחריות ציבורית.
וזה לא הכל. גורמים בעלי ידע על העסקה אמרו למאדה-מאסר כי התוכנית הנוכחית היא שדולפינוס (או החזית שלה, Blue Ocean ) תקנה גז מנובל ודלק בישראל, ואז תמכור אותו באשקלון לחברת איסט גז, שתזרים את הגז לאל -עריש דרך צינור EMG , שם הוא יימכר לחברת הגז המצרית – EGAS , אשר בתורה תשתמש בגז במצרים או תייצא אותו.
במילים אחרות, איסט גז תדרוש דמי הובלה על הגז שהוזרם מישראל דרך צינור EMG שבבעלותה החלקית, ותקבל רווח נוסף כאשר תמכור מחדש את הגז לממשלת מצרים. איסט גז תקבל גם נתח מכל עסקה להעברת גז ישראלי נוסף מירדן למצרים, ואז תמכור מחדש את הגז לממשלת מצרים כולל דמי ההובלה , עבור הזרמת הגז דרך צינור עקבה אל-עריש שבבעלותה .
עם הרווחים שזורמים מכל נקודה בשרשרת האספקה, איסט גז שבבעלות סוכנות הביון המצרית וקומץ של אנשי עסקים ימנעו מכל תשלומי מס על ידי רישום פעילותה המסחרית במקלטי מס מחוץ למצרים. החברה ושותפיה יבודדו במלואם מכל אחריות או משפיטה מצרית במקרה של התפתחויות פוליטיות בלתי צפויות. הערות שלי – מסקנות ביניים מעסקת הגז עם דולפינוס ורכישת השליטה ב- EMG
לא ברור מיהו הקונה הסופי של הגז מישראל בעסקת הגז עם דולפינוס, ומה המחיר שהוא משלם.
מצרים לא צריכה את הגז הישראלי, יש לה עודפי גז שהיא לא מצליחה למכור [10]. באירופה התחרות עזה, הן מגז מרוסיה בצינורות, והן מגז נוזלי מארה"ב, מקטאר ומרוסיה, והמחירים נמוכים. נראה גם כי העסקה ליבוא של גז ישראלי אינה אינטרס כלכלי של מצרים, כאשר מחיר הגז הישראלי המיובא למצרים גבוה משמעותית ממחיר הגז המופק מקומית. העסקה גם מגיעה בתקופה בה ממשלת מצרים מפחיתה סובסידיות לדלק, ומעלה משמעותית את מחיר הגז הטבעי למשקי הבית המצריים. מצד שני, מצרים השיגה ויתור משמעותי על חלק גדול מאוד מהפיצוי שהיא נדרשה לשלם לפי בוררות בינלאומית.
מבחינת תאגידי הגז הישראלים, יש יתרונות רבים, לאו דווקא כלכליים , לחתימת ההסכם לייצוא גז למצרים ולרכישת צינור EMG בשותפות עם איסט גז. אמנם מחיר הגז הישראלי המיובא למצרים גבוה משמעותית ממחיר הגז המופק במצרים, ומחיר הגז הישראלי באירופה לאחר הוצאות הובלה למפעלי ההנזלה במצרים, הנזלה, והובלה לאירופה, גבוה משמעותית ממחיר הגז הנוזלי באירופה ממקורות אחרים, אבל ניתן להתגבר על כך באמצעות קביעת מחיר גז נמוך לייצוא, גם אם זה בניגוד לאמור במתווה הגז ו בוועדות השונות שהוקמו לצורך זה.
את הנימוקים לכך קבלנו כבר בחוות הדעת התמוהה שכתב יוסי כהן ראש המל "ל דאז בזכות מתווה הגז [11]
את הנימוקים לכך קבלנו כבר בעסקת הצוללות, ועכשיו בשותפות עם איסט גז.
יתרה מזאת, הסכמים אלו ורכישת השליטה ב- EMG, חוסמים למעשה אפשרות של יבוא גז מצרי לארץ באמצעות צינור EMG . הם ימנעו יבוא גז מצרי במחיר זול בהרבה מזה שתאגידי הגז מוכרים עכשיו לחברת החשמל, ליצרני החשמל הפרטיים ולתעשייה. [4]
מבחינת שירות הביון הכללי המצרי, אם עיסקת הייצוא תתממש, איסט גז (שרוב הבעלות עליה היא בידי שירות הביון הכללי המצרי), תקבל רווח מכל נקודה בשרשרת האספקה, ועל רווחים אלו לא יהיו תשלומי מס.
יש להערכתי מספר אפשרויות להבין את העיסקאות:
תאגידי הגז השותפים בתמר ובלויתן, ודולפינוס מאמינים שדולפינוס תוכל למכור את הגז הישראלי ללקוחות תעשיתים במצרים, או דרך מפעלי ההנזלה במצרים, לאירופה ולשוק העולמי.
תאגידי הגז השותפים בתמר ובלוויתן מאמינים שדולפינוס ושירות הביון הכללי המצרי, השותף של דולפינוס והשותף שלהם לרכישת EMG , יוכלו להביא את הקונים לגז לפי ההסכם.
האפשרות השלישית מובנית בתוך ההסכם לרכישת הגז. לפי ההודעה של דלק קידוחים לבורסה מ- 2 לאוקטובר 2019 , "הרוכשת התחייבה לרכוש או לשל ם (Take or Pay) עבור כמויות שנתיות, בהתאם למנגנון שנקבע בהסכמים" ובהמשך : "בהסכמים נקבע כי במקרה שהרוכשת (דולפינוס) לא תרכוש את הכמות החוזית הכוללת שנקבעה על פי כל אחד מן ההסכמים, כמפורט לעיל, יהיה כל צד רשאי להאריך את תקופת האספקה בעד בשנתיים נוספות." במילים אחרות, ההתחייבות של דולפינוס כתובה על קרח. ובהמשך: "הסכמי הייצוא המעודכנים כוללים הוראות מקובלות הנוגעות לסיום ההסכמים ובנוסף הוראות במקרה של סיום אחד מההסכמים (תמר או לוויתן) כתוצאה מהפרתו, ואי הסכמת הש ותפים להסכם השני לספק את הכמויות האמורות בהסכמים, וכן כוללים מנגנוני פיצוי במקרה כאמור".
לא ברור אם לדולפינוס יש מקורות לשלם את 'מגנוני הפיצוי', וראינו מה קרה לפסק הבוררות שפסק פיצויים לחברת החשמל מחברות הגז הממשלתיות המצריות. צריך גם לזכור שההודעות בדבר ההסכמים והחתימה על ההסכמים עזרו לתאגידי הגז לגייס הון ולמכור חלק מהאחזקות שלהם בתמר ובלוויתן , בין השאר לתמר פטרוליום. עד היום, הקונים או משקיע י העוגן בהנפקה של תמר פטרוליו ם מיולי 2017 , הכוללים את הראל, מנורה־מבטחים, חברת קרנות הפנסיה עמיתים וקרנות המורים והגננות , ספגו ירידה בערך ה שקעתם הנאמד ת, גם בהתחשב בדיבידנדים ששולמו, בכ– 25% [12]. מי שישלם את המחיר של העיסקאות האלו הם הצרכנים הישראלים והצרכנים במצרים. וכאן צריך לשאול האם זה חכם להכנס לעסקה כלכלית התלויה בעיקר בגופי מודיעין ובשליטים במצרים שבאה על חשבון האזרח המצרי שתביא, כמעט בהכרח, להרעה בדעת הקהל בקרב אזרחי מצרים?
האם זה חכם להיכנס לעסקה כלכלית ממניעים פוליטיים או אישיים, שמעשירה מספר מצומצם של אנשים בישראל ובמצרים שבאה על חשבון האזרחים במצריים ובישראל ולמעשה מרעה את מצבם? ולבסוף, רשת הבעלויות והעיסקאות המורכבות של שותפי תמר ולוויתן עם שותפיהם הגלויים והסמויים מזכירה לי את מערכת העסקאות המפותלות של מיילו מיינדרביינד ר ב-'מילכוד 22.
על הדרך המפותלת בה הוקמה רשת של תאגידי קש בעולם כדי לבנות את עסקת הגז במאמר הבא.
מקורות:
1 https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1185001-1186000/P1185942-00.pdf
2 https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3746582,00.html
3 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5362000,00.html
4 https://www.themarker.com/dynamo/1.6612244
5 https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1219001-1220000/P1219385-00.pdf
6 https://www.themarker.com/allnews/.premium-1.7059392
7 https://madamasr.com/en/2018/10/23/feature/politics/whos-buying-israeli-gas-a-company-owned-by-the-general-intelligence-service/
8 https://truestoryaward.org/story/86
9 https://www.bbc.com/news/world-middle-east-18623625
10 https://www.hellenicshippingnews.com/egypt-gas-exports-fell-to-100m-scf-day-due-to-low-global-prices/
11 https://www.themarker.com/allnews/.premium-1.7059392
