עמדת שומרי הבית בנושא מיקום אסדת לויתן – בהתייחס לעמדות "אדם טבע ודין" ו"החברה להגנת הטבע"

עמדת שומרי הבית ביחס לעמדת אדם טבע ודין והחסרה להגנת הטבע

לאחרונה פרסמו שני ארגונים ירוקים, אדם טבע ודין (אט"ד) והחברה להגנת הטבע (חל"ט), את תמיכתם בהקמת אסדת גז במרחק 10 ק"מ מחוף דור.

ארגון שומרי הבית חולק על הדרך אשר הובילה את הארגונים האלו להביע תמיכה במיקומה של האסדה.

במאמר זה נציג את השיקולים המוטעים אשר הובילו את שני הארגונים המכובדים הללו למסקנה הרסנית והרת אסון זו.

חשוב לציין שמלבד שני ארגונים אלו, רובם מוחלט של הארגונים הירוקים במדינה הביעו תמיכה בדרישה להרחקת האסדה ובהם: עמותת "צלול", "מגמה ירוקה", "כחול וירוק", "ירוק עכשיו", "שומרי הגן" ועוד, כמו גם מאבקים סביבתיים נוספים ובהם: "בינוי שפוי", מאבק 2020" וגופים ירוקים נוספים.

להלן המסמך המלא עם עמדת שומרי הבית בנוגע למיקום אסדת לווייתן וביחס לעמדות אט"ד וחל"ט.
תקציר המסמך בהמשך המאמר.

עמדת שומרי הבית ביחס למיקום אסדת לוויתן ועמדות אטד וחלט

זיהום אויר:

לדברי אט"ד וחל"ט: "לאחר בחינה מחודשת של הסיכונים לא נשקף סיכון לזיהום אויר ממיקום אסדה בקרבת החוף".

השאלה המתבקשת היא, על בסיס מה בחנו הארגונים את הסיכונים וכיצד הגיעו למסקנה זו?

המציאות, המאכזבת יש לומר, היא שבקשת היתר הפליטה של האסדה שוכבת מזה שנתיים במשרד להגנת הסביבה וטרם גובשה החלטה לגביה. נתוני הפליטה הצפויים מהאסדה כלל  לא פורסמו לציבור ולמעשה בעניין זה, כמו ברוב העניינים הקשורים לאסדת לוויתן, רב הנסתר על הגלוי.

לכן, לא ברור מה בדיוק בחנו הארגונים ועל סמך מה מיהרו להגיע למסקנה כה נחרצת בעניין.

זיהום אוויראם לשפוט לפי ההיסטוריה, הרי שנובל אנרג'י אינה מצטיינת, בלשון המעטה, בחיזוי רמת הפליטות הצפויות מהאסדות שבבעלותה.

כך למשל, על פי דוח רשמי של המשרד להגנת הסביבה, כמות פליטות המזהמים הנפלטים מאסדת תמר, גבוהה פי 30(!) מהערכות אותן הציגה החברה. גם נתון זה הינו בהערכת חסר, מאחר שהניטור באסדת תמר הינו חלקי ביותר ואינו עומד בתקנים בינלאומיים.

מוזמנים להכנס לקישור כאן ולקרוא את הדו"ח של ד"ר מיכאל גרבר – מומחה בעל שם עולמי לנושא זיהום אוויר.

המערכת הסגורה:

נובל מבטיחה כי על האסדה תותקן "מערכת סגורה" אשר, לדבריה, תפחית למינימום את כמות המזהמים הנפלטים לאויר.

באט"ד וחל"ט בחרו להאמין לנובל, למרות שזאת לא הציגה שום הוכחה לאמינותה, או יעילותה, של המערכת.

למעשה, מבדיקה של מומחים ומהנדסים מהמובילים בעולם, הבטחות אלו אינן מבוססות: אין כמעט אסדות להפקת גז המשתמשות במערכת כזו. אלו שכן, פולטות לאויר כמויות מזהמים הגבוהות עשרות מונים מהתחזיות של נובל ושותפותיה.

לשם דוגמה, בנורבגיה פועלת אסדת גז עם מערכת סגורה. רמת הפליטות לאוויר בה גבוהה פי 96(!) מהתחזית של נובל אנרג'י ללוויתן. האסדה ממוקמת 175 ק"מ מהחוף הנורווגי.

אגב, לנורווגיה קרוב ל- 100 אסדות כולן, ללא יוצאת מן הכלל, רחוקות מהחוף.

תקלות שפך

בעמדתם בחרו אט"ד וחל"ט, להתעלם לחלוטין מתרחיש של דליפת חומרים מסוכנים מהאסדה לים, עקב תאונה, תקלה או חבלה, זאת למרות שקיימים תיעודים רבים לתקלות שפך מאסדות ברחבי העולם.

רק בפברואר האחרון התרחש אסון קונדנסט בים סין והדגים את המורכבות הרבה הנדרשת לטיפול בחומר זה – אשר מתערבל במים וכמעט אינו ניתן לאיגום.

על פי הערכות ידרשו עוד חודשים ארוכים עד לסיום הטיפול בתקלה זו ומעריכים כי מימדי הנזק העצומים כבר כעת, ימשיכו להשפיע על הסביבה עוד רבות שנים קדימה.
לכתבה על האסון ב-New York Times

טענת הארגונים כי קל יותר להתמודד עם תקלת שפך בקרבת החוף, אינה מבוססת ועומדת בסתירה לנתונים רבים המוכיחים בדיוק את ההפך הגמור.

במסמך המלא, המצורף למעלה ניתן ללמוד על שלל הסכנות העלולות להגרם מתקלת שפך בקרבת החוף ובכלל זה, השבתה, לפרק זמן לא ידוע, של מתקני ההתפלה – המייצרים כיום את החלק הארי של מי השתיה של ישראל.

כרוניקה של אסון ידוע מראש

מעל לכל, שתי העובדות הבאות צריכות להדאיג במיוחד את תושבי ישראל:

  • נובל אנרג'י, מחזיקה בשיא המפוקפק של שיאנית תקלת השפך בקולורדו בשנים האחרונות. יותר מכל מעל 200 המפעילות האחרות הפועלות שם.

  • רשויות האכיפה והפיקוח בישראל מודות בפה מלא כי המדינה כלל אינה ערוכה לטפל בתקלות שפך, לא כל שכן בקרבת החוף, כפי שנקבע בדו"ח מבקר המדינה.
    או, כפי שהיטיב לתאר זאת בכיר במשרד להגנת הסביבה: במקרה של תקלת שפך כל שנותר הוא, להתפלל.

די בעובדות אלו כדי להבין שהשאלה לגבי תקלת שפך מהאסדה איננה שאלה של "אם" אלא, רק שאלה של "מתי".

רגולציה:

אחת הטענות התמוהות ביותר של הארגונים היא העדר רגולציה מספקת מחוץ למים הטריטוריאלים של ישראל (מאגר לוויתן נמצא בתחומי המים הכלכליים של ישראל).
טענה אותה דחה בג"ץ על הסף רק לאחרונה.

תמוהה עוד יותר דרישת הארגונים לקרב את האסדה לחוף לטובת הרגולציה, על חשבון בריאותם ובטיחותם של התושבים.

האם האזרחים אמורים לשרת את הרגולציה או שמא, הרגולציה היא שאמורה לשרת את האזרחים?

למעשה הקושי אינו ברגולציה, אלא באכיפה.

לצערנו לאורך כל השנים מציגה ישראל אוזלת יד חמורה בכל הקשור ליישום ואכיפת החקיקה גם במקרים של מפעלים על אדמת המדינה ובקרבת החוף.

ראו לדוגמה את החריגות הקיצוניות באסדת תמר, התקלה במפעל רותם אמפרט לפני כשנה, והזיהום במפרץ חיפה, שם הודה המשרד להגנת הסביבה כי אין באפשרותו לאכוף חוק האויר הנקי.

ניטור

בעוד הארגונים דורשים את קירוב האסדה לחוף על מנת להכיל תקנות רגולטוריות, אחת הנקודות האירוניות בעמדתם היא התעלמות מוחלטת מהדרישה התקיפה של נובל אנרג'י להמנע מניטור רציף של האסדות, "משיקולי מקום ומשקל" – רק נזכיר שגודלה של אסדת גז הוא כשני מגרשי כדורגל ומשקלה מוערך 25 אלף טון.

במסמך ארוך ופתלתל שהגישה למשרד להגנת הסביבה, טוענת החברה כי אין כלל צורך בניטור רציף של פליטות החומרים ומוסיפה כי נתוני פליטות המזהמים הינם בגדר סוד מסחרי.

תחת טענה זו הגישה נובל את הבקשה להיתר הפליטה תוך כדי השחרת וצנזור נתונים רבים.

אט"ד והחל"ט לא הביעו כל התנגדות להתנהלות זו ולא הציגו שום פתרון חלופי לניטור רציף ובלתי תלוי הן של הפליטות לאויר והן של מי התוצר.

נציין בהקשר זה, שמיקום האסדה בקרבת החוף יגרור פליטת מי תוצר המכילים מתכות כבדות ומסרטנות לים בקרבת החוף ואזורי הדיג, בעוד שאסדה מעל לפי הבאר תאפשר החזרתם ישירות אל תוך המאגר – גם מנתון זה בחרו שני הארגונים להתעלם.

סיכום

נדגיש כי ארגון שומרי הבית מכבד ומעריך את פועלם ארוך השנים למען איכות הסביבה הן של אדם טבע ודין והן של החברה להגנת הטבע.

אנו קוראים לארגונים חשובים אלו לחשב מסלול מחדש ולהצטרף לדרישה החד משמעית להרחקת אסדות הגז מחופי ישראל, ביצוע ניטור רציף של האסדות ובניית מערך אכיפה מקצועי אשר יהיה מסוגל להתמודד ביעילות ומהירות מול כל חריגה ותקלה באסדות הגז.

 

 

שתפו עם חברים:
פייסבוק
ואטסאפ
טויטר
אימייל
הדפסה
גלילה לראש העמוד
תרמו למאבק