פרופ' שטיינר, מומחה עולמי – לעבור מיידית לאסדה צפה בלב ים המקטינה משמעותית את הסכנות לסביבה

פרופסור ריצ'רד שטיינר הוא מומחה עולמי המשרת ממשלות ואת האומות המאוחדות בנושאים הקשורים לתקלות שפך בתעשיית הגז והנפט. לאחר מחקר מעמיק של פרויקט לוויתן, הגיש שטיינר דו"ח מפורט בו הוא ממליץ לממשלת ישראל לעצור מיידית את המשך העבודה על פרויקט לוויתן במתווה הנוכחי של אסדה בקרבת החוף ולעבור לאסדה צפה בלב ים, מעל מאגר הגז בכדי להקטין משמעותית ההשפעות על הסביבה והסיכונים הסביבתיים של הפרויקט. תקציר הדו"ח מובא להלן.

אודות פרופסור ריצ'רד שטיינר

פרופסור ריצ'רד שטיינר משרת ממשלות, את האומות המאוחדות, את תעשיית הנפט והגז העולמית, ארגונים סביבתיים ברחבי העולם ואת הציבור בנושאים של מניעת תקלות שפך, טיפול בהן, הערכת הנזקים מהן, שיקום סביבתי לאחר שהן קורות, וקביעת רגולציה בהקשר שלהן. לפרטים על מקצת מעבודתו המרשימה בתחום, בקרו באתר האינטרנט שלו.

מסקנות הדו"ח של פרופסור ריצ'רד שטיינר על הסיכונים מתקלת שפך בפרויקט לוויתן

בדו"ח מעמיק ומקיף שלצערנו לא נעשה עד כה לא על ידי משרד האנרגיה ולא על ידי המשרד להגנת הסביבה, ממליץ פרופסור ריצ'רד (ריק) שטיינר לממשלת ישראל:

  1. לעצור מיידית את המשך פרויקט לוויתן במתווה הנוכחי.
  2.  לבטל את התכנון להקים את אסדת הגז לוויתן בקרבת החוף ואת הצנרת הארוכה שאמורה להוביל גז גולמי, המכיל חומרים רעילים ומסרטנים, אל האסדה.
  3.  לעבור לפתרון של אסדה צפה מעל מאגר הגז הכוללת מתקן להנזלת גז המבטל לחלוטין את הצורך בצנרת ארוכה לישראל או לחלופין לעבור לפתרון של אסדה צפה אשר ממנה תצא צנרת אשר תעביר רק גז יבש, אשר לא מכיל חומרים רעילים ומסרטנים, לישראל. לפי פרופסור שטיינר, המעבר לאסדה צפה תקטין משמעותית את ההשפעות על הסביבה והסיכונים הסביבתיים של הפרויקט.
  4.  לדרוש משותפות פרויקט לוויתן להשלים את הפרטים הטכניים הקריטיים הרבים החסרים ממסמכי הפרויקט ולבטל את ההשחרות של פרטים טכניים קריטיים רבים במסמכי הפרויקט, לפני קבלת היתרי בניה.

תקציר מתורגם של הדו"ח מובא להלן.

פרויקט לוויתן – סיכום ממצאים והמלצות


מתוך: חוות דעת עצמאית, 15 יולי 2018 (הדו"ח המלא מצורף למטה)
פרופסור ריצ'רד שטיינר
אנקורג' , אלסקה


  1. הגופים התומכים בפרויקט הלוויתן (נובל אנרג'י ושותפיה והממשלה) ממעיטים בערך הסיכונים וההשפעות של הפרויקט; מגזימים ביתרונותיו; ומגזימים ביכולת התגובה לתקלות.
  2. השפעות תפעוליות של הפרויקט יכללו רעש תת-ימי, נזקים לחיים ולבתי גידול על קרקעית הים, פליטת מזהמים לאוויר ולמי הים והשפעות אסתטיות חזותיות לציבור. כל אלה לא קיבלו מענה הולם.
  3. ההתיחסות לסיכונים ולהשפעות של תאונות קטסטרופליות לוקה בחסר חמור.
  4. מאגר לוויתן דומה בעומקו למאגר מקונדו (שנקדח ע"י חברת Deepwater Horizontal בחלק האמריקאי של מפרץ מקסיקו) ולכן יש להתייחס ללוויתן כאל פרויקט המאופיין בלחץ גבוה ובטמפרטורה גבוהה, הדורש עמידה בתקנים הבינלאומיים הגבוהים ביותר בקידוח. מסמכי לוויתן אינם מציגים תקנים גבוהים כאלה.
  5. המודלים של שפך קונדנסט עבור הלוויתן מעריכים את המקרה הגרוע ביותר של שפך בחסר של לפחות 50%. מודל השפך עבור שלב הקידוח מניח שפך של 5,827 חביות ליום X 30 ימים = 175,000 חביות של קונדנסט, אולם על סמך המקרים הגרועים ביותר שהתרחשו בעבר, הערך עבור המקרה הגרוע ביותר הוא לפחות כפול מכך (60 יום = 350,000 חביות). לשם השוואה – השפך כתוצאה מהתפרצות באר הנפט Ixtoc בעומק הים נמשך 9 חודשים, זה של Deepwater Horizontal נמשך 87 ימים, זה של מונטרה נמשך 74 ימים וזה של לוויתן 2 נמשך 16 חודשים.
  6. מסמכי לוויתן אינם דנים בצורה הולמת בתכונות הכימיות והפיסיקליות של הקונדנסט. קונדנסט הוא רעל מסוכן (ובפרט כתוצאה מתהליכי בליה שעובר לאחר שפך) ולמרות שכ-50% ממנו יתאדו יחסית מהר (תוך יצירת עננה של תרסיס רעיל) הוא גם שאריתי (לתקופה של חודשים).
  7. שפך בסדרי גודל גבוהים של קונדנסט או גז ממים עמוקים (כמו בלוויתן) יתנהג בצורה שונה משפך בפני הים. במהלך עליית השפך מן המים העמוקים ודרך עמודת המים, יתרחשו יותר תהליכי תיחלוב ומהילה, פחות חומר יתאדה בפני הים, וחלק מהחומר עלול להישאר בעמודת המים בצורת תימרה (plume ). נושא זה לא נדון כלל במסמכי הלוויתן.
  8. אין במסמכי הלוויתן דיון הולם בהשפעות פוטנציאליות של פליטות גז (מתאן) בסדרי גודל גבוהים.
  9. ההשפעות האקולוגיות של שפך של קונדנסט בסדרי גודל גבוהים או של פליטות מתאן בסדרי גודל גבוהים לא נדונו בצורה נאותה. ההשפעות של מקרי פליטה ו/או שפך כאלה יכולות להיות חמורות וארוכות טווח, ולפגוע בכל האורגניזמים שייחשפו אליהם, החל בפלנקטון, דרך דגים וכלה ביונקים ימיים; אולם מסמכי הפרוייקט מסתפקים בקביעה בפשטות כי "לא זוהו כל השפעות בעלות סיכון גבוה".
  10. סיכונים הכרוכים בהתפרצות קטסטרופלית של הבאר ובתקלות בצנרת על קרקעית הים דורשים תשומת לב רבה הרבה יותר, כיוון שאלה סיכונים מאד ממשיים. המסמכים נכשלו בהתייחסות הולמת לתכן ולבקרה של הבאר, תכניות חירום למקרים של התפרצות באר, ניהול שלמות הצנרת, זיהוי דליפות בצנרת, ניהול קבלני משנה, תחזוקת ציוד וכו'.
  11. תקן הורדת סיכונים "הנמוך ביותר הסביר מעשית" (As Low As Reasonably Possible – ALARP) אינו תקן מספק עבור הלוויתן ויש להחליפו בתקן "טכניקות וטכנולוגיות הטובות ביותר הזמינות" (Best Available Techniques and Technologies – BAT), עבור כל ההיבטים של הלוויתן.
  12. חלק גדול מהמידע הטכני הקריטי לגבי מערכות הלוויתן מושחר במסמכים, דבר שאינו קביל.
  13. המסמכים מתייחסים להתפרצות של באר לוויתן 2 בשנת 2011, אבל אינם נותנים מספיק פרטים לגבי התקלה. תקלת ההתפרצות והשפך (המדווחת כהתפרצות מי תצורה/תמלחת) נמשכה 16 חודשים (ממאי 2011 עד ספטמבר 2012), ללא התערבות של חברת הקידוח.
  14. על ממשלת ישראל להזמין דו"ח מקיף ובלתי תלוי בנוגע לשלמות תשתיות הנפט הקיימות שבאחריותה.
  15. יש לשקול את התכנון הנוכחי של הפרוייקט, המתבסס על אסדה קרובה לחוף, לעומת טיפול בגז בעומק הים (FPSO / FLNG ). יש לשקול שימוש במתקני ייצור, אחסון ופריקה צפים (Floating Production, Storage and Offloading – FPSO) המשמשים ברחבי העולם לייצור ממאגרים דומים בלב ים, או במתקנים צפים של גז טבעי מונזל (Floating Liquefied Natural Gas ), במקום באסדת ייצור קרובה לחוף במרחק של כ 10 ק"מ מחוף דור המתוכננת כרגע עבור הלוויתן. טיפול / פריקה בעומק הים יצמצמו באופן משמעותי את הסיכונים הנובעים מהפרוייקט, הן למערכת האקולוגית הקרובה לחוף והן לבטיחות הציבור.
  16. תכנון מחדש של הפרוייקט במטרה לבטל את האסדה הקרובה לחוף לטובת טיפול / טעינה בעומק הים על FPSO או ,FLNG ימנע את כל הסיכונים הכרוכים באסדה, כולל סיכונים משפך ומפליטות כתוצאה מפעילות רגילה, סיכוני טרור וביטחון, הסיכון לזיהום החוף כתוצאה משפך מהאסדה והשפעות חזותיות.
  17. תכנית החירום למקרה של שפך מהלוויתן אינה מספקת, ומציגה באופן מוגזם בעליל את היכולת להגיב למקרים של שפך קונדנסט או לארועים חמורים של פליטת גז.
  18. איסוף מכאני של קונדנסט במקרה של תקלת שפך הוא למעשה בלתי אפשרי.
  19. תכנית הטיפול בשפך קונדנסט מתבססת על שימוש במפזרים כימיים שאינם ידועים כאפקטיביים במקרים של שפך קונדנסט. מעבר לכך, השימוש במפזרים כימיים מותר בעומק שמעל 20 מטר, ואיסור השימוש צריך להיות מורחב לעומק של 200 מטר.
  20. תכנית הטיפול בשפך קונדנסט אינה מפרטת את שיטות המעקב אחר השפך או דרכי הערכה של הנזקים הסביבתיים.
  21. לא ברור אם לישראל יש תקנות מספקות בנושא של חבות כספית לשפכי נפט ו/או קונדנסט ויש לשקול עובדה זו. יש לקבוע חבות בלתי מוגבלת למקרים של רשלנות גסה (זדונית) ועל מדינת ישראל לחוקק חקיקה לאומית כדי ליצור כיסוי חבות מספק עבור כל שפכי הנפט/קונדנסט.
  22. אם התוכנית לאסדה הקרובה לחוף תישאר בתוקף, יש לדרוש כדרישת מינימום שמי המוצר לא יוזרמו ישירות מהאסדה לים בקירבת האסדה, ויש לבנות צינור הזרמה בעומק העולה על 500 מטרים במרחק גדול מהחוף, כדי לצמצם השפעות על המערכת האקולוגית במדף היבשתי.
  23. בעוד הפרוייקט מעריך כי הוא יפלוט סך של 19 מיליון טונות של 2CO, כאשר מתייחסים לסך הגז, 22 Tcf (Trillion cubic feet), מדובר על פליטה של כ-1.2 ביליון טונות של 2CO. על ממשלת ישראל לקבוע ולהנהיג מס סביר על פליטות פחמן.
  24. סיכון ביטחוני / סיכון לטרור הכרוכים בפרוייקט, במיוחד באסדה קרובה לחוף, לא נידונו בצורה הולמת.
  25. התוכנית למעורבות בעלי העניין אינה מספקת, ויש לדרוש מהמפעיל לממן ולייסד מועצה מייעצת של אזרחי ישראל לנושא עומק הים, כדי לספק השגחה מובנית, ממומנת, ולגיטימית של בעלי בעניין לכל הפרויקטים של מדינת ישראל בעומק הים.
  26. הממשלה חייבת לקבוע משטר מספק של תמלוגים / מיסוי בו הציבור מקבל לפחות 50% מההכנסה הגולמית של הפרוייקט. לפחות 50% מסכום זה יש להכניס לקרן ישראלית קבועה.

לסיכום, בהינתן הסוגיות הרבות ורבות המשקל שהועלו כאן, אני ממליץ לממשלה בכל הכבוד הראוי להשעות את ההיתרים ללוויתן עד שכל הנושאים וכל הסוגיות המדאיגות לעיל ייענו כנדרש ובאופן הולם. בפרט, יש לבטל את התיכנון לאסדה הקרובה לחוף ובמקומה יש לבחור ב FPSO בקירבת שדה הגז במרחק של 125 ק"מ מהחוף (בשילוב צינור גז אל החוף שיונח על קרקעית הים וטעינה של הקונדנסט בעומק הים), או במתקן FLNG בשדה הגז בעומק הים, וטיפול בגז, הנזלת הגז והטענתו על מכליות גז טבעי מונזל, והטענת הקונדנסט על מכליות קונדנסט.

להלן חוות הדעת המלאה של פרופ' ריצ'ארד שטיינר:

SteinerExpertOpinion
שתפו עם חברים:
פייסבוק
ואטסאפ
טויטר
אימייל
הדפסה
גלילה לראש העמוד
תרמו למאבק