עשר שאלות לשר האנרגיה שטייניץ ומנכ"ל משרדו, אודי אדירי

שר האנרגיה יובל שטייניץ ומנכ"ל משרדו אודי אדירי מצהירים מעל כל במה שלא זו בלבד שאין שום סכנה בפיתוח לווייתן במתווה שנבחר, אלא שהפתרון הזה הולך להיטיב את איכות האוויר של תושבי מדינת ישראל. 
אלא שהם תמיד מתחמקים ממתן תשובות קונקרטיות לשאלות שלא נח להם להתעמת מולם.
מה שגורם לנו להיות עוד יותר מודאגים.

הנה 10 דוגמאות לשאלות כאלו, שאנחנו עדיין ממתינים לתשובות.

1. בפברואר השנה הודיעה בז"ן שבשליטת עידן עופר, כי אין לה צורך בקונדנסט. לפני כחודשיים היא הודיעה זאת שוב.

מה מתכוון משרד האנרגיה לעשות עם כמליון חביות קונדנסט בשנה? מי יטפל בחומר ולטובת מה?

2. כשמדובר במתווה הפיתוח של מאגר לוויתן, למעשה מדובר במתווה פיתוח שמביא כמויות מאוד גדולות של חומרים מזיקים לקרבת החוף. האם המשרד יכול להבטיח שלא תתרחש תקלה? 

ואם כן תתרחש, האם הוא בטוח שבליל חורף סוער הוא יצליח לעצור את נזקיה, עוד לפני שהזיהום יגיע אל מתקני ההתפלה, יחריב את החופים וישמיד את כל הביולוגיה הימית?

האם המדינה בכלל תוכל לטפל בסכנה? או שיש כאן משום הימור שבצידו סיכון רב מדי לעתידה של ישראל ולבריאות תושביה?

3. עפ"י אנרג'יאן, זכיינית המאגרים כריש ותנין, מקדם המיצוי מעל הבאר הוא 90% ובאסדה קרובה לחוף כתוצאה מירידת לחץ- עד 70%.

ההפרש שקול לכ- 10 שנות אנרגיה של מדינת ישראל, ובערך 18 מיליארד דולר שייקברו בים.

מדוע המדינה מוותרת על האוצר הזה ועל המיסים שהיא תקבל כתוצאה מכך?

מדוע תושבי ישראל צריכים להינזק ממתווה הפיתוח הנבחר?

4. מדוע משרד האנרגיה 

מסרב לחשוף בפני הציבור את סקר הסיכונים לצנרת הקונדנסט הימית, בטענה שמדובר ב"סוד מסחרי" של נובל אנרג'י אשר חשיפתו עלולה לפגוע באינטרסים הכלכליים של נובל?

סקר הסיכונים הוא סקר שמעריך את הסיכונים הסביבתיים מצנרת הקונדנסט, ומי שיינזק מכך שהסיכונים הללו לא יילקחו בחשבון זה הציבור כולו. אם נובל אנרג'י תינזק מכך שהוא ייחשף, מה שכנראה כתוב שם עוד יותר מדאיג אותנו.

5. מדוע רשויות המדינה מאפשרות לנובל להתחיל בבניית פרוייקט בעל השלכות נרחבות כל כך, בטרם ניתנו לו כל ההיתרים?

האם לא קריטי למשל, לאשר קודם כל את תכנית החירום לטיפול בשפך מצנרת הקונדנסט (התכנית לא נכתבה ע"י נובל עדיין), ורק אחר כך לתת היתר להנחת הצנרת?

הרי אם תוטמן הצנרת היום, ורק שלושה חודשים לפני ההזרמה תפורסם תכנית החירום, שבה יתברר, למשל, שהיו צריכים להתקין יותר מגופים לאורך הצנרת, מה יתרחש אז? האם ידרשו מנובל לשלוף את הצנרת ולהתקין את המגופים הנדרשים? או שיעגלו את הפינות ויאפשרו לנובל להזרים קונדנסט וגז ללא שינוי מהמתכונת הקלוקלת בה בחרו?

6. מדוע משרד האנרגיה משקיע 7 מיליון ש"ח במאבק בתושבים הנאבקים?

האם הציבור הוא אוייב המדינה?

7. אם תתרחש תקלת שפך במרחק של 10 ק"מ מהחוף, מרבית הזיהום יגיע אל חופי ישראל. 
אם תתרחש תקלה דומה במרחק של 120 ק"מ, מרבית הזיהום יגיע אל לבנון, סוריה (בגלל כיוון הזרם).

האם העובדה שיגרם נזק רב לישראל לא תגדיל את המוטיבציה של אויבינו לפגוע באסדה קרובה ולהיפך- תמנע מהם לפגוע האסדה מרוחקת?

8. אסדת לווייתן אמורה לפלוט לים מדי יום לפי ההיתר כ- 800 קו"ב מי תוצר  בקרבת מתקני ההתפלה, המספקים מים לתושבים רבים במדינה.

מי התוצר עתירים במתכות כבדות בריכוזים גבוהים מאוד וברעלנים, דוגמת: כספית, ארסן, עופרת ועוד. שימוש במים כאלו לשתיה, רחצה, גידולים חקלאיים מהווה סכנה.

האם נבדקה השפעת מי התוצר על איכות המים שיתקבלו ממתקני ההתפלה? 

ובמידה ובכלל ניתן להגיע למים ראויים לשתיה, האם נבדקה ההשפעה על העלות? (שכרגיל תגולגל על התושבים..)

9. בפורום מסויים שנכח בו מר פרד ארזואן, סגן ראש אגף ים וחופים במשרד להגנ"ס, הוא נשאל כיצד המשרד יטפל בתקלת שפך מהותית וענה- נתפלל.

האם זו נראית לכם אסטרטגיה מספקת?

10. אחד מהמסמכים שנובל אנרג'י נדרשה לספק על מנת לקבל את היתר הבנייה לצנרת הקונדנסט היבשתית, בעקבות התנגדויות התושבים, היה התייחסות לעובדה שבמסדרון הצנרת יוטמנו מספר צינורות המובילים חומרים מסוכנים זה לצד זה.

מסתבר שאין תקנים המתייחסים למצב כזה,  למרות הסיכונים הגבוהים הנובעים ממנו. ונובל מתקשה לייצר את המסמך.

למרות זאת, ולמרות שחסרה גם תכנית החירום לטיפול בתקלת שפך מצנרת הקונדנסט היבשתית, ניתן לנובל היתר הבנייה לצנרת הקונדנסט היבשתית. 

מדוע נובל זוכה להקלות והנחות? מדוע רשות הרישוי לגז שתחת סמכותך, חורגת מהחלטות שלה עצמה?

שתפו עם חברים:
פייסבוק
ואטסאפ
טויטר
אימייל
הדפסה
גלילה לראש העמוד
תרמו למאבק